Page 159 - The Third Battalion in_Neat
P. 159
כפר-סבא וכפר מל"ל -הגיעו לשפיים עד הערב .יצאנו מחצר המשק והתפרסנו
על הגבעות שבקרבת הים .כל יישוב וחוליית חבריו .עיני כולם היו נשואות אל
הים .לפתע הבחנו בגוש שחור נע באיטיות .זו הייתה האנייה 'ברל כצנלסון'.
האנשים החלו לרדת אל החוף .התכונה הייתה רבה ,אך בכל שלט סדר
ומשטר ויד מכוונת .מן הגבעה מאותתים .התקיים דו-שיח באיתות בין החוף
לבין האנייה .והנה מגיעות שתי סירות ראשונות ומביאות עולים .חברי כיתת
פלמ"ח ,רק בגדי ים לעורם ,עושים מלאכתם בזריזות .הם חוצים את גלי הים
ונושאים את המעפילים על כתפיהם ,כשעל גבם גם מטלטליהם הדלים.
המעפילים הגיעו אל החוף ורגליהם דרכו על אדמת המולדת .הסירות
חזרו אל האנייה והביאו מעפילים נוספים .לידי הכיתה שלנו ,מהרצליה ג'
וכפר שמריהו ,נמסרו כעשרים מעפילים .הובלנו אותם לאחת הגבעות ,במקום
שציפו להם כיבוד ,שתייה ובגדים יבשים .התפקיד שלנו היה להוליך אותם
ברגל לעבר הרצליה.
פנינו מזרחה ודרומה .המעפילים צעדו בזוגות ואנו שמרנו על צעדיהם.
ההליכה הייתה קשה להם לאחר טלטולי ההפלגה והתרגשות הירידה .הגענו
לצריפים של קבוצת הנוער הציוני שהתמקמה בקצה רחוב נורדאו ,ליד כפר
שמריהו .חברי הקבוצה אירחו את המעפילים בחדריהם וחלק מהם נשלח לבתי
המתיישבים בכפר שמריהו.
בצריף חדר האוכל התכנסו כמה מראשי ה"הגנה" שעקבו אחר מבצע
ההורדה .שם נודע לי כי סמוך לסוף ההורדה הבריטים הגיעו ,עצרו מעפילים
בודדים ואת צוות ההורדה.
הגעתי הביתה לפנות בוקר וזמן קצר לאחר מכן הלכתי ,כאילו לא קרה דבר,
למלאכת יומי בבית הספר 'ברנדייס'".
אחת ההורדות הנודעות ביותר התרחשה בנהריה ,בליל חג המולד .1945אל החוף
התקרבה האנייה "חנה סנש" ,כשעל סיפונה 252מעפילים .אנשי המושבה הצפונית
ערכו נשף ואליו הוזמנו השוטרים והחיילים הבריטיים ששירתו באזור .כטוב ליבם ביין
וכיבוד הם לא שמו לב כי במרחק כמה מאות מטרים הורדו המעפילים ועד מהרה פוזרו
ביישובי הסביבה .ההורדה הזאת זכתה לחיי-נצח ,שכן המשורר נתן אלתרמן הנציח
אותה בשירו "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי לאחר ליל הורדה" .בשיר הזה מספר
הרב-חובל ,בלשונו של אלתרמן:
כן ,ראיתי רבות בעולם העגול,
אך אזכור עוד ,חי סנטה מריה,
איך נרטבתי בחושך כמו תרנגול,
אותו לילה על חוף נהריה.
ההעפלה -קווים לדמותה 157
על הגבעות שבקרבת הים .כל יישוב וחוליית חבריו .עיני כולם היו נשואות אל
הים .לפתע הבחנו בגוש שחור נע באיטיות .זו הייתה האנייה 'ברל כצנלסון'.
האנשים החלו לרדת אל החוף .התכונה הייתה רבה ,אך בכל שלט סדר
ומשטר ויד מכוונת .מן הגבעה מאותתים .התקיים דו-שיח באיתות בין החוף
לבין האנייה .והנה מגיעות שתי סירות ראשונות ומביאות עולים .חברי כיתת
פלמ"ח ,רק בגדי ים לעורם ,עושים מלאכתם בזריזות .הם חוצים את גלי הים
ונושאים את המעפילים על כתפיהם ,כשעל גבם גם מטלטליהם הדלים.
המעפילים הגיעו אל החוף ורגליהם דרכו על אדמת המולדת .הסירות
חזרו אל האנייה והביאו מעפילים נוספים .לידי הכיתה שלנו ,מהרצליה ג'
וכפר שמריהו ,נמסרו כעשרים מעפילים .הובלנו אותם לאחת הגבעות ,במקום
שציפו להם כיבוד ,שתייה ובגדים יבשים .התפקיד שלנו היה להוליך אותם
ברגל לעבר הרצליה.
פנינו מזרחה ודרומה .המעפילים צעדו בזוגות ואנו שמרנו על צעדיהם.
ההליכה הייתה קשה להם לאחר טלטולי ההפלגה והתרגשות הירידה .הגענו
לצריפים של קבוצת הנוער הציוני שהתמקמה בקצה רחוב נורדאו ,ליד כפר
שמריהו .חברי הקבוצה אירחו את המעפילים בחדריהם וחלק מהם נשלח לבתי
המתיישבים בכפר שמריהו.
בצריף חדר האוכל התכנסו כמה מראשי ה"הגנה" שעקבו אחר מבצע
ההורדה .שם נודע לי כי סמוך לסוף ההורדה הבריטים הגיעו ,עצרו מעפילים
בודדים ואת צוות ההורדה.
הגעתי הביתה לפנות בוקר וזמן קצר לאחר מכן הלכתי ,כאילו לא קרה דבר,
למלאכת יומי בבית הספר 'ברנדייס'".
אחת ההורדות הנודעות ביותר התרחשה בנהריה ,בליל חג המולד .1945אל החוף
התקרבה האנייה "חנה סנש" ,כשעל סיפונה 252מעפילים .אנשי המושבה הצפונית
ערכו נשף ואליו הוזמנו השוטרים והחיילים הבריטיים ששירתו באזור .כטוב ליבם ביין
וכיבוד הם לא שמו לב כי במרחק כמה מאות מטרים הורדו המעפילים ועד מהרה פוזרו
ביישובי הסביבה .ההורדה הזאת זכתה לחיי-נצח ,שכן המשורר נתן אלתרמן הנציח
אותה בשירו "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי לאחר ליל הורדה" .בשיר הזה מספר
הרב-חובל ,בלשונו של אלתרמן:
כן ,ראיתי רבות בעולם העגול,
אך אזכור עוד ,חי סנטה מריה,
איך נרטבתי בחושך כמו תרנגול,
אותו לילה על חוף נהריה.
ההעפלה -קווים לדמותה 157
