Page 157 - The Third Battalion in_Neat
P. 157
ליטול חלק בפעולותיה של עלייה ב' ולסייע בהצלחתה .הם תרמו מזמנם וממרצם,
מאונם ומנחישותם ,ללא שכר או תמורה כלשהם -כמו עמיתיהם הנחושים כמוהם,
שסייעו להם מן החוף .רובם היו יהודים ,אך נמצאו ביניהם גם נוצרים ,אנשים שחוש
הצדק שלהם עלה על שיקולים של זהות עדתית צרת-אופק".
לאור האמור לעיל ,יש לחזור ולהדגיש כי יהדות ארצות הברית לא רק סייעה ,במידה
רבה ,לממן את מפעל ההעפלה .היא גם שיגרה מאות מבניה לעסוק בפועל בהעלאת
יהודים לארץ.
מבצעי הורדה בחוף
חלק חשוב של מסעות ההעפלה היה אמור להיות שלב הסיום -הורדת המעפילים
בחוף ארצישראלי .בשלבים המוקדמים של ההעפלה ,רבות מהאניות פרצו את המצור
הבריטי והורידו את נוסעיהן .לאחר שהבריטים הגבירו את מלחמתם בהעפלה ,הדבר
הלך ונעשה קשה יותר ויותר.
חופי ההורדה העיקריים היו :תל-אביב ,הרצליה-שפיים ,נתניה ,בנימינה ונהריה.
לעיתים הגיעו אניות גם לחופים אחרים .ככל שהגוף המארגן היה מרכזי ומסודר יותר,
כך היה גם לגבי ההורדה .הדבר נכון לגבי אניות שהביאו "המוסד" וקודמיו (לפני
שהתארגן) והתנועה הרביזיוניסטית .יזמים פרטיים ו"קבלני עלייה" לא תמיד הכינו
מראש אנשים שיסייעו בהורדה והם סמכו על תושבי הסביבה ,שככל שיכלו נענו להם.
מ 1939-ואילך ,עם הקמת "המוסד לעלייה ב'" התמסדה גם מלאכת ההורדה ובראשה
הועמד אחד מראשי "המוסד" -דוידקה נמרי.
עם הקמת הפלי"ם גויסו אנשיו להיות הכוח המבצע של כל אחת מההורדות .הם היו
מגיעים עם סירותיהם ,חבלים ואמצעים נוספים .ההורדה הייתה מבצע לוגיסטי מסובך,
בהשתתפות עשרות רבות ,ואף מאות .נטלו בו חלק חברי "הגנה" מהסביבה הקרובה
-שעליהם הוטלו משימות אבטחה ,עזרה ראשונה והעמדת רצים מקרב בני הנוער
(גדנ"עים) .אנשי האזור אף נהגו להכין כיבוד ראשון ליורדים מן האניות -ובמיוחד
משקאות חמים.
בעת ההורדות ,לא אחת ,נפלו המחיצות הפוליטיות ,וחברי ארגון אחד סייעו לחברי
ארגון אחר -הן בהורדה עצמה והן בהעברת המעפילים ליישובי הסביבה.
הכוח המוריד התארגן לקראת כל ספינה .רק כשהיה ברור כי היא נתפסה על-ידי
הבריטים הוחזרו האנשים לבסיסיהם ולבתיהם .ההיתקלויות עם הבריטים היו לא רבות,
ובמקומות שונים "דאגו" להאכיל ולהשקות את השוטרים ואנשי הצבא הבריטי ביד
רחבה ,וכך הרחיקום מהפעילות בחוף .במקרה אחד ,ב"ליל וינגייט" (מרס )1946הטילה
ה"הגנה" בתל-אביב "עוצר עצמי" על העיר ,חסמה רחובות והכל כדי לאפשר לאניית
המעפילים "וינגייט" להגיע לחוף .התפתחו תקריות עם הבריטים ובאחת מהן נורתה
ההעפלה -קווים לדמותה 155
מאונם ומנחישותם ,ללא שכר או תמורה כלשהם -כמו עמיתיהם הנחושים כמוהם,
שסייעו להם מן החוף .רובם היו יהודים ,אך נמצאו ביניהם גם נוצרים ,אנשים שחוש
הצדק שלהם עלה על שיקולים של זהות עדתית צרת-אופק".
לאור האמור לעיל ,יש לחזור ולהדגיש כי יהדות ארצות הברית לא רק סייעה ,במידה
רבה ,לממן את מפעל ההעפלה .היא גם שיגרה מאות מבניה לעסוק בפועל בהעלאת
יהודים לארץ.
מבצעי הורדה בחוף
חלק חשוב של מסעות ההעפלה היה אמור להיות שלב הסיום -הורדת המעפילים
בחוף ארצישראלי .בשלבים המוקדמים של ההעפלה ,רבות מהאניות פרצו את המצור
הבריטי והורידו את נוסעיהן .לאחר שהבריטים הגבירו את מלחמתם בהעפלה ,הדבר
הלך ונעשה קשה יותר ויותר.
חופי ההורדה העיקריים היו :תל-אביב ,הרצליה-שפיים ,נתניה ,בנימינה ונהריה.
לעיתים הגיעו אניות גם לחופים אחרים .ככל שהגוף המארגן היה מרכזי ומסודר יותר,
כך היה גם לגבי ההורדה .הדבר נכון לגבי אניות שהביאו "המוסד" וקודמיו (לפני
שהתארגן) והתנועה הרביזיוניסטית .יזמים פרטיים ו"קבלני עלייה" לא תמיד הכינו
מראש אנשים שיסייעו בהורדה והם סמכו על תושבי הסביבה ,שככל שיכלו נענו להם.
מ 1939-ואילך ,עם הקמת "המוסד לעלייה ב'" התמסדה גם מלאכת ההורדה ובראשה
הועמד אחד מראשי "המוסד" -דוידקה נמרי.
עם הקמת הפלי"ם גויסו אנשיו להיות הכוח המבצע של כל אחת מההורדות .הם היו
מגיעים עם סירותיהם ,חבלים ואמצעים נוספים .ההורדה הייתה מבצע לוגיסטי מסובך,
בהשתתפות עשרות רבות ,ואף מאות .נטלו בו חלק חברי "הגנה" מהסביבה הקרובה
-שעליהם הוטלו משימות אבטחה ,עזרה ראשונה והעמדת רצים מקרב בני הנוער
(גדנ"עים) .אנשי האזור אף נהגו להכין כיבוד ראשון ליורדים מן האניות -ובמיוחד
משקאות חמים.
בעת ההורדות ,לא אחת ,נפלו המחיצות הפוליטיות ,וחברי ארגון אחד סייעו לחברי
ארגון אחר -הן בהורדה עצמה והן בהעברת המעפילים ליישובי הסביבה.
הכוח המוריד התארגן לקראת כל ספינה .רק כשהיה ברור כי היא נתפסה על-ידי
הבריטים הוחזרו האנשים לבסיסיהם ולבתיהם .ההיתקלויות עם הבריטים היו לא רבות,
ובמקומות שונים "דאגו" להאכיל ולהשקות את השוטרים ואנשי הצבא הבריטי ביד
רחבה ,וכך הרחיקום מהפעילות בחוף .במקרה אחד ,ב"ליל וינגייט" (מרס )1946הטילה
ה"הגנה" בתל-אביב "עוצר עצמי" על העיר ,חסמה רחובות והכל כדי לאפשר לאניית
המעפילים "וינגייט" להגיע לחוף .התפתחו תקריות עם הבריטים ובאחת מהן נורתה
ההעפלה -קווים לדמותה 155
