Page 20 - The Third Battalion in_Neat
P. 20
הבריטים לא הבחינו בהורדה ,אך ייתכן שהחלו לחשוד.
עוד בטרם החלה "ולוס" במסעה השני ,הגיעה לחופי הארץ "אוניון" ,אניית מעפילים
של התנועה הרביזיוניסטית ,ועל סיפונה 117נוסעים .חברי בית"ר החלו להוריד את
המעפילים בחוף תל-אביב ותוך כדי ההורדה התקרבה סירת-משטרה בריטית ופתחה
ביריות .אנשי הצוות ו 17-מהמעפילים נתפסו .האנייה הוחרמה.
"ולוס" יצאה להפלגתה השנייה עם 350מעפילים נוספים .הפעם המתינו לה הבריטים,
וכל פעם שהתקרבה לחוף הם היו שם לפניה .לאחר כחמישה או שישה ניסיונות חזרה
האנייה לאירופה ,ורק 50מנוסעיה זינקו לים ושחו לחוף ,באחת מגיחותיה.
ההפלגה הכושלת של "ולוס "2
קטע מיומן שכתב פליקס פישר ("פינדה") ,לימים שפע ,חבר קיבוץ גבעת
חיים (איחוד) .הוא נמנה עם מעפילי "ולוס "2ולא היה בין 50המאושרים ששחו
לחוף.
עם רדת החשכה כובו האורות והאנייה הפליגה לחופי הארץ .חולקנו
לקבוצות .ניתנה הוראה לא לדבר בקול רם ,לא לעשן ,לשבת ליד ה"פקלאות"
ולחכות בשקט .הים סער .האנייה עלתה וירדה והתפשטה מחלת ים ...אני
כשלעצמי הייתי במצב-רוח טוב מאוד .הסתכלתי מעבר למעקה וראיתי
משמאל את המגדלור של חיפה ,נדלק וכבה חליפות כל ארבע שניות .הזמן זחל
לאיטו והיה טוב שהרבה מאנשינו נרדמו.
אחר-כך ראיתי את המגדלור מצד ימין ,במרחק של כ 20-ק"מ .עוד סימן
שאנחנו מתקרבים.
בחצות הושלך העוגן .הורדו לים סירת מנוע ושתי סירות הצלה .יותר לא
נודע לנו מאומה .שמענו רק את מכות הגלים בדפנות האנייה .בשעה שלוש
לפנות בוקר לא יכולתי יותר להחזיק מעמד .הלכתי להסתכל מה קורה .ראיתי
סירה אחת קשורה לאנייה ואחרי רגע חזרו סירת המנוע וסירת הצלה .כעבור
כעשרים דקות שבו והפליגו לחוף .עשיתי חשבון והגעתי למסקנה שזה בלתי-
אפשרי להוריד את אנשינו לחוף .בעוד שעה או שעה וחצי יעלה השחר ואז
אנחנו מוכרחים להיעלם .ואמנם ,עם אור הבוקר הורם העוגן והמנועים התחילו
לעבוד .ראיתי אז שאנחנו נמצאים במרחק של 800-600מטר בערך מהיבשה
והרהרתי :באיזה קלות אפשר לעבור מרחק זה בשחייה.
אני מקווה שמחר אגיע לחוף...
18ביָם ,ביבשה וגם באוויר
עוד בטרם החלה "ולוס" במסעה השני ,הגיעה לחופי הארץ "אוניון" ,אניית מעפילים
של התנועה הרביזיוניסטית ,ועל סיפונה 117נוסעים .חברי בית"ר החלו להוריד את
המעפילים בחוף תל-אביב ותוך כדי ההורדה התקרבה סירת-משטרה בריטית ופתחה
ביריות .אנשי הצוות ו 17-מהמעפילים נתפסו .האנייה הוחרמה.
"ולוס" יצאה להפלגתה השנייה עם 350מעפילים נוספים .הפעם המתינו לה הבריטים,
וכל פעם שהתקרבה לחוף הם היו שם לפניה .לאחר כחמישה או שישה ניסיונות חזרה
האנייה לאירופה ,ורק 50מנוסעיה זינקו לים ושחו לחוף ,באחת מגיחותיה.
ההפלגה הכושלת של "ולוס "2
קטע מיומן שכתב פליקס פישר ("פינדה") ,לימים שפע ,חבר קיבוץ גבעת
חיים (איחוד) .הוא נמנה עם מעפילי "ולוס "2ולא היה בין 50המאושרים ששחו
לחוף.
עם רדת החשכה כובו האורות והאנייה הפליגה לחופי הארץ .חולקנו
לקבוצות .ניתנה הוראה לא לדבר בקול רם ,לא לעשן ,לשבת ליד ה"פקלאות"
ולחכות בשקט .הים סער .האנייה עלתה וירדה והתפשטה מחלת ים ...אני
כשלעצמי הייתי במצב-רוח טוב מאוד .הסתכלתי מעבר למעקה וראיתי
משמאל את המגדלור של חיפה ,נדלק וכבה חליפות כל ארבע שניות .הזמן זחל
לאיטו והיה טוב שהרבה מאנשינו נרדמו.
אחר-כך ראיתי את המגדלור מצד ימין ,במרחק של כ 20-ק"מ .עוד סימן
שאנחנו מתקרבים.
בחצות הושלך העוגן .הורדו לים סירת מנוע ושתי סירות הצלה .יותר לא
נודע לנו מאומה .שמענו רק את מכות הגלים בדפנות האנייה .בשעה שלוש
לפנות בוקר לא יכולתי יותר להחזיק מעמד .הלכתי להסתכל מה קורה .ראיתי
סירה אחת קשורה לאנייה ואחרי רגע חזרו סירת המנוע וסירת הצלה .כעבור
כעשרים דקות שבו והפליגו לחוף .עשיתי חשבון והגעתי למסקנה שזה בלתי-
אפשרי להוריד את אנשינו לחוף .בעוד שעה או שעה וחצי יעלה השחר ואז
אנחנו מוכרחים להיעלם .ואמנם ,עם אור הבוקר הורם העוגן והמנועים התחילו
לעבוד .ראיתי אז שאנחנו נמצאים במרחק של 800-600מטר בערך מהיבשה
והרהרתי :באיזה קלות אפשר לעבור מרחק זה בשחייה.
אני מקווה שמחר אגיע לחוף...
18ביָם ,ביבשה וגם באוויר
