Page 22 - The Third Battalion in_Neat
P. 22
ורחימו ,כי ספינת מעפילים עומדת להגיע לחוף תל-אביב ,ממש ליד ביתו בשדרות קרן
קיימת ,התבטא בהתרגשות מהולה בכעס" :כשהמעפילים יגיעו לחופי הארץ ,תבואו
ותעירו אותי משנתי ואלך ראשון לעזור לכם" .באשר לעניין העקרוני לא זז מדעתו" :כל
זמן שלא הוחלט על כך [במוסדות היישוב והתנועה הציונית] – לא ייעשו דברים כאלה!"
בשלהי 1938חלה תפנית :הרעה ביחסי היישוב ובריטניה הביאו את בן-גוריון לשנות
את עמדתו ולתמוך בהעפלה .יתר על כן ,הוא סבר שההעפלה היא כלי חשוב במאבק
נגד בריטניה ותבע להרחיבה .הוא אף הטיף ל"מרד עלייה" נגד הבריטים ,ובלשונו שלו:
הכרזת מלחמה באנגליה לא ברובים ופצצות ,לא בטרור ורציחות
כערבים ,אלא בארגון פנימי של עלייה המונית לארץ ,של הסעת אלפי
פליטים למרות איסוריה של הממשלה – לחופי ארץ-ישראל.
בן-גוריון דיבר על מאות אלפי עולים ,שיובאו ב"כוח" ,לרבות 100אלף צעירים
חמושים ברובים ובמקלעים .לשם כך הוא היה זקוק לארגון ,וכאן נמצאה לו ,מוכנה
לפעולה ,ה"הגנה" .באביב 1939הוקם בתוך ה"הגנה" ובפיקוחו הישיר של בן-
גוריון" ,המוסד לעלייה ב'" .בן-גוריון מינה לתפקיד ראש "המוסד" את נאמנו שאול
מאירוב-אביגור ,מי שמילא בעשרים השנה הקודמות ,מאז ימי תל-חי ,תפקידים גדלים
בחשיבותם ב"הגנה".
ובינתיים ,אניות המעפילים המשיכו לחתור ארצה .בחודשים ינואר-אפריל 1939
הגיעו 11אניות ובהן כ 5,000-עולים ,שרק אחת מהן נתפסה ונוסעיה הושמו במעצר.
הביאו אותן התנועה הרביזיוניסטית ,התנועה החלוצית ויזמים פרטיים .לאזכור מיוחד
ראויה האנייה "אטרטו" של התנועה החלוצית שערכה הפלגות כמעט-סדירות בין נמלי
אירופה לארץ-ישראל .בין סוף נובמבר 1938למאי 1939היא הגיעה ארצה 7פעמים,
כשעל סיפונה בסך הכל כ 2,400-מעפילים .שש פעמים הצליחה להוריד את נוסעיה,
לרוב באזור הרצליה-שפיים .בפעם השביעית – נתפסה.
בקיץ 1939התרחבה ההעפלה ,לאחר שב 17-במאי של אותה שנה פרסמו הבריטים
את "הספר הלבן" ,מסמך רשמי שבו התנערה בריטניה מהצהרת בלפור ומהתחייבויותיה
בנושאי עלייה .ההעפלה הפכה יותר ויותר לצינור החמצן של היישוב בארץ בנושאי עלייה.
ואכן ,נתוני ההעפלה מ 18-במאי ( 1939יום לאחר פרסום "הספר הלבן") עד ל 1-בספטמבר
( 1939יום פרוץ מלחמת העולם השנייה) מדברים בעד עצמם .לחופי הארץ הגיעו 20אניות
בתקופה של ארבעה חודשים וחצי והן הביאו עמן כ 12-אלף מעפילים .רובם הצליחו לרדת
בחופים שוממים ואחרים נלכדו ,הועברו למעצר ושוחררו לאחר זמן קצר.
שתיים מהאניות "עשו היסטוריה" :בהבדל של כשבוע פרצו הספינות "פאריטה",
שאורגנה על-ידי התנועה הרביזיוניסטית ו"טייגר היל" של "המוסד לעלייה ב'" של
ה"הגנה" (ב 23-באוגוסט וב 1-בספטמבר ,בהתאמה) את המצור שהטילו הבריטים על
חופי הארץ ועלו במכוון על שרטונות בחוף תל-אביב .חלק מהמעפילים קפצו למים
ונעלמו ברחובות תל-אביב ובתיה .אחרים נלכדו והועברו למעצר.
20ביָם ,ביבשה וגם באוויר
קיימת ,התבטא בהתרגשות מהולה בכעס" :כשהמעפילים יגיעו לחופי הארץ ,תבואו
ותעירו אותי משנתי ואלך ראשון לעזור לכם" .באשר לעניין העקרוני לא זז מדעתו" :כל
זמן שלא הוחלט על כך [במוסדות היישוב והתנועה הציונית] – לא ייעשו דברים כאלה!"
בשלהי 1938חלה תפנית :הרעה ביחסי היישוב ובריטניה הביאו את בן-גוריון לשנות
את עמדתו ולתמוך בהעפלה .יתר על כן ,הוא סבר שההעפלה היא כלי חשוב במאבק
נגד בריטניה ותבע להרחיבה .הוא אף הטיף ל"מרד עלייה" נגד הבריטים ,ובלשונו שלו:
הכרזת מלחמה באנגליה לא ברובים ופצצות ,לא בטרור ורציחות
כערבים ,אלא בארגון פנימי של עלייה המונית לארץ ,של הסעת אלפי
פליטים למרות איסוריה של הממשלה – לחופי ארץ-ישראל.
בן-גוריון דיבר על מאות אלפי עולים ,שיובאו ב"כוח" ,לרבות 100אלף צעירים
חמושים ברובים ובמקלעים .לשם כך הוא היה זקוק לארגון ,וכאן נמצאה לו ,מוכנה
לפעולה ,ה"הגנה" .באביב 1939הוקם בתוך ה"הגנה" ובפיקוחו הישיר של בן-
גוריון" ,המוסד לעלייה ב'" .בן-גוריון מינה לתפקיד ראש "המוסד" את נאמנו שאול
מאירוב-אביגור ,מי שמילא בעשרים השנה הקודמות ,מאז ימי תל-חי ,תפקידים גדלים
בחשיבותם ב"הגנה".
ובינתיים ,אניות המעפילים המשיכו לחתור ארצה .בחודשים ינואר-אפריל 1939
הגיעו 11אניות ובהן כ 5,000-עולים ,שרק אחת מהן נתפסה ונוסעיה הושמו במעצר.
הביאו אותן התנועה הרביזיוניסטית ,התנועה החלוצית ויזמים פרטיים .לאזכור מיוחד
ראויה האנייה "אטרטו" של התנועה החלוצית שערכה הפלגות כמעט-סדירות בין נמלי
אירופה לארץ-ישראל .בין סוף נובמבר 1938למאי 1939היא הגיעה ארצה 7פעמים,
כשעל סיפונה בסך הכל כ 2,400-מעפילים .שש פעמים הצליחה להוריד את נוסעיה,
לרוב באזור הרצליה-שפיים .בפעם השביעית – נתפסה.
בקיץ 1939התרחבה ההעפלה ,לאחר שב 17-במאי של אותה שנה פרסמו הבריטים
את "הספר הלבן" ,מסמך רשמי שבו התנערה בריטניה מהצהרת בלפור ומהתחייבויותיה
בנושאי עלייה .ההעפלה הפכה יותר ויותר לצינור החמצן של היישוב בארץ בנושאי עלייה.
ואכן ,נתוני ההעפלה מ 18-במאי ( 1939יום לאחר פרסום "הספר הלבן") עד ל 1-בספטמבר
( 1939יום פרוץ מלחמת העולם השנייה) מדברים בעד עצמם .לחופי הארץ הגיעו 20אניות
בתקופה של ארבעה חודשים וחצי והן הביאו עמן כ 12-אלף מעפילים .רובם הצליחו לרדת
בחופים שוממים ואחרים נלכדו ,הועברו למעצר ושוחררו לאחר זמן קצר.
שתיים מהאניות "עשו היסטוריה" :בהבדל של כשבוע פרצו הספינות "פאריטה",
שאורגנה על-ידי התנועה הרביזיוניסטית ו"טייגר היל" של "המוסד לעלייה ב'" של
ה"הגנה" (ב 23-באוגוסט וב 1-בספטמבר ,בהתאמה) את המצור שהטילו הבריטים על
חופי הארץ ועלו במכוון על שרטונות בחוף תל-אביב .חלק מהמעפילים קפצו למים
ונעלמו ברחובות תל-אביב ובתיה .אחרים נלכדו והועברו למעצר.
20ביָם ,ביבשה וגם באוויר
