Page 26 - The Third Battalion in_Neat
P. 26
דוד סטוליאר -ניצול יחיד מ"סטרומה"
היה זה ביום א' 23 ,בפברואר .1942אחרי שבועות של צפייה ,של יאוש ושל
זיקי תקוה שנראו בשמינו האפלים ,הגיעו אלינו ביום זה שני מברקים שרוממו
את רוחנו .האחד מידידים ומכרים בארץ-ישראל שעודדו אותנו לא להתייאש
(אין לתאר במלים מה כוחה של קריאה כזו במצב כמצבנו) ,והאחר – מהרב
סטיפן וייז בניו-יורק ,שבו נאמר כי יש 2,000סרטיפיקטים ,מהם יתנו גם לנו,
לעלות לארץ .זה היה יום של אושר ושל שמחה שאין בכוחי לתאר .כל אחד
ראה במו עיניו את קץ היסורים שלנו מתקרב יותר ויותר .ומי זה לא רקם ביום
זה ובלילה שאחריו את חלומותיו ואת תכניותיו על חייו בארץ!
למחרת בבוקר התקרבה אלינו ספינת-גרר .התעוררו אמנם חששות ,אולם
קווינו שזה לטובתנו .שוב שעות של צפיה בין יאוש ובין תקוה .בשעה 1אחה"צ
הגיעו שוטרים בסירה ,שאמרו לנו שרוצים להתיר את "סטרומה" ,כי רוצים
להוציא אותנו למקום סמוך לשם פעולת חיטוי .כאשר הפליט אחד השוטרים
האלה" :יחזירו אתכם לים השחור ,לבורגאס או לקונסטנצה" ,אחזה רעדה את
כל המעפילים .התלחשות בין ראשי השוטרים ורב החובל הבולגרי הגבירה
את החששות .הרגשנו במזימה הנרקמת והתנגדנו להתרת הספינה .השוטרים
המעטים לא יכלו לנו ועזבו .אחרי זמן מה הגיעו בסירות כשמונים שוטרים,
שהקיפו את "סטרומה" .לא נתנו לשוטרים לעלות על הספינה ונאבקנו אתם
כחצי שעה .השוטרים עלו בכוח על הספינה ,ניתקו את העוגן וחיברו את
"סטרומה" אל ספינת-גרר .בין 5-4אחה"צ נגררה "סטרומה" לים הפתוח.
בלילה לא עצם איש מאתנו את עיניו .ישבנו דוממים.
למחרת בבוקר ,זמן-מה לפני 9בבוקר נשמע קול נפץ עז .הספינה טבעה
תוך דקות אחדות .אני נזרקתי לאוויר ונפלתי למים הקפואים .שמעתי צעקות
איומות של ניצולים ,שנאחזו בחלקים מהספינה .אחד אחרי השני טבעו
הניצולים מאפיסת-כוחות ומקור .נשארתי לבדי .לא היה איש בסביבה ורק
נשמעו צווחותיהם של ציפורי הטרף שעטו על הגוויות ועל צרכי המזון שצפו
במים .סמוך לשקיעת השמש ראיתי אדם חי .זה היה סגן רב-החובל לאזר .הוא
החזיק מעמד כל הלילה ולפנות בוקר טבע.
הייתי מיואש והחלטתי להתאבד .היתה לי סכין וניסיתי לחתוך את ורידי
ידי .למזלי ,ידי הקפואות מנעו זאת ממני .לפתע ראיתי אנייה מתקרבת .קראתי
לעזרה .המלחים שעמדו על הסיפון ראו אותי ,ולא עזרו לי.
יותר מאוחר התקרבה אלי סירה עם מספר אנשים .הם הגישו לי עזרה
ראשונה והביאו אותי לכפר שעל החוף הסמוך .שכבתי שם יומיים וקיבלתי
24ביָם ,ביבשה וגם באוויר
היה זה ביום א' 23 ,בפברואר .1942אחרי שבועות של צפייה ,של יאוש ושל
זיקי תקוה שנראו בשמינו האפלים ,הגיעו אלינו ביום זה שני מברקים שרוממו
את רוחנו .האחד מידידים ומכרים בארץ-ישראל שעודדו אותנו לא להתייאש
(אין לתאר במלים מה כוחה של קריאה כזו במצב כמצבנו) ,והאחר – מהרב
סטיפן וייז בניו-יורק ,שבו נאמר כי יש 2,000סרטיפיקטים ,מהם יתנו גם לנו,
לעלות לארץ .זה היה יום של אושר ושל שמחה שאין בכוחי לתאר .כל אחד
ראה במו עיניו את קץ היסורים שלנו מתקרב יותר ויותר .ומי זה לא רקם ביום
זה ובלילה שאחריו את חלומותיו ואת תכניותיו על חייו בארץ!
למחרת בבוקר התקרבה אלינו ספינת-גרר .התעוררו אמנם חששות ,אולם
קווינו שזה לטובתנו .שוב שעות של צפיה בין יאוש ובין תקוה .בשעה 1אחה"צ
הגיעו שוטרים בסירה ,שאמרו לנו שרוצים להתיר את "סטרומה" ,כי רוצים
להוציא אותנו למקום סמוך לשם פעולת חיטוי .כאשר הפליט אחד השוטרים
האלה" :יחזירו אתכם לים השחור ,לבורגאס או לקונסטנצה" ,אחזה רעדה את
כל המעפילים .התלחשות בין ראשי השוטרים ורב החובל הבולגרי הגבירה
את החששות .הרגשנו במזימה הנרקמת והתנגדנו להתרת הספינה .השוטרים
המעטים לא יכלו לנו ועזבו .אחרי זמן מה הגיעו בסירות כשמונים שוטרים,
שהקיפו את "סטרומה" .לא נתנו לשוטרים לעלות על הספינה ונאבקנו אתם
כחצי שעה .השוטרים עלו בכוח על הספינה ,ניתקו את העוגן וחיברו את
"סטרומה" אל ספינת-גרר .בין 5-4אחה"צ נגררה "סטרומה" לים הפתוח.
בלילה לא עצם איש מאתנו את עיניו .ישבנו דוממים.
למחרת בבוקר ,זמן-מה לפני 9בבוקר נשמע קול נפץ עז .הספינה טבעה
תוך דקות אחדות .אני נזרקתי לאוויר ונפלתי למים הקפואים .שמעתי צעקות
איומות של ניצולים ,שנאחזו בחלקים מהספינה .אחד אחרי השני טבעו
הניצולים מאפיסת-כוחות ומקור .נשארתי לבדי .לא היה איש בסביבה ורק
נשמעו צווחותיהם של ציפורי הטרף שעטו על הגוויות ועל צרכי המזון שצפו
במים .סמוך לשקיעת השמש ראיתי אדם חי .זה היה סגן רב-החובל לאזר .הוא
החזיק מעמד כל הלילה ולפנות בוקר טבע.
הייתי מיואש והחלטתי להתאבד .היתה לי סכין וניסיתי לחתוך את ורידי
ידי .למזלי ,ידי הקפואות מנעו זאת ממני .לפתע ראיתי אנייה מתקרבת .קראתי
לעזרה .המלחים שעמדו על הסיפון ראו אותי ,ולא עזרו לי.
יותר מאוחר התקרבה אלי סירה עם מספר אנשים .הם הגישו לי עזרה
ראשונה והביאו אותי לכפר שעל החוף הסמוך .שכבתי שם יומיים וקיבלתי
24ביָם ,ביבשה וגם באוויר
