Page 29 - The Third Battalion in_Neat
P. 29
בתחילת 1942הועברו המעפילים למחנה מעצר בדרום איטליה וניצלו מגורלם המר
של יהודי רודוס שנשלחו למחנות המוות .האיטלקים לא נתנו לגרמנים לפגוע בהם
ובשלהי 1943הגיעו אל המעפילים חיילים יהודים ששירתו בצבא הבריטי .ב1944-
הושלם המסע :מעפילי "פנצ'ו" קיבלו רישיונות עלייה לארץ-ישראל .אין פלא ,שספר
שכתב אחד מהם ,יהושע הלוי ,נקרא "הביתה! ארבע שנים בדרך לציון".
לאחר טביעת האנייה "סלבדור" אמר מנחם אוסישקין ,מראשי היישוב היהודי ,כי
האסון "הוא אולי סמל של מצבנו ,מצב האומה בארצות הגולה .היהודי הנודד אין לו
מקום מנוחה ,אין נותנים לו להיכנס לשום מקום .רודפים אותו ,מגרשים אותו מארץ
לארץ .רק הים הוא היחיד המרחם עליו ומקבל אותו בזרועות פתוחות"...
אסונות אלה גרמו בארץ לדכדוך ,אך גם לחשבון-נפש ולהיערכות לקליטת מעפילים
נוספים .אופייניות לכך השורות משיר-זמר נודע ,בן הזמן ,שחיבר המשורר יעקב
אורלנד והלחין מנשה בהרב" :אם הופלנו /לא נבהלנו /,על כל 'פאטריה' ו'סטרומה'
עוד נקומה!" /אם נשברנו /עֹז הגברנו /עֹז הגברנו ונגביר!"
והיה עוד אסון ,גדול מכל קודמיו ,אך הרחק מן העין .פרטיו המזעזעים נודעו רק
לאחר המלחמה .הכוונה היא ל"פרשת קלאדובו-שאבאץ" .השמות מייצגים כפר ועיירה
ביוגוסלביה ,שאליהם הגיעו כ 1,200-מעפילים ,שניסו להיחלץ ,במשך כשנה וחצי
מאירופה הבוערת ,ורובם נרצחו על-ידי הנאצים.
השיירה הפליגה מווינה בשלהי 1939בנהר הדנובה לכיוון רומניה ,שם הובטחה
לאנשיה אניית מעפילים שאורגנה על-ידי "המוסד לעלייה ב'" .שלוש ספינות-הנהר
שהסיעו אותם נעצרו ליד הכפר היוגוסלבי קלאדובו והמעפילים נתקעו שם למשך
כשנה .הסיבות היו שונות :לחץ בריטי על ממשלת יוגוסלביה שלא תאפשר את יציאת
המעפילים; קפיאת נהר הדנובה בחורף; אי-הגעת ספינת המעפילים לחוף הרומני.
המעפילים הקימו מחנה וקיימו חיי חברה ותרבות ערים .בסתיו 1940העבירו אותם
היוגוסלבים לעיירה שאבאץ ,לא הרחק מבלגרד .אנייה שרכש "המוסד" כדי לחלץ את
הקבוצה הגדולה מנמל ברומניה ,לא הגיעה בשל נסיבות המלחמה .בחורף 1941הגיעו
ליוגוסלביה 200רישיונות-עלייה עבור ילדים ונערים 150 .מהם הספיקו לצאת לפני
שהגרמנים כבשו את יוגוסלביה באפריל .1941
גורלם של כאלף מעפילי קלאדובו-שאבאץ היה מר .הגרמנים רצחו תחילה את כל
הגברים ולאחר מכן את הנשים והילדים .בודדים בלבד הצליחו לחמוק ולהינצל.
בביטאון ארגון יוצאי מרכז אירופה הובאו מילות סיכום אלה על הפרשה" :לשיירת
קלאדובו-שאבאץ היה כל מה שצריך על-מנת להינצל :תמיכה מראשי היישוב בארץ,
כסף בו קנו לעצמם מקום באניות שלא הגיעו ,מורל גבוה ,אמונה דתית ואמון בהנהגה
– וכל זה לא עמד להם .מעפילי שיירת קלאדובו-שאבאץ לא הגיעו ארצה .במקום זה
הם עונו ,נרצחו ,נעלמו ונשכחו".
ההעפלה -סקירה היסטורית 27
של יהודי רודוס שנשלחו למחנות המוות .האיטלקים לא נתנו לגרמנים לפגוע בהם
ובשלהי 1943הגיעו אל המעפילים חיילים יהודים ששירתו בצבא הבריטי .ב1944-
הושלם המסע :מעפילי "פנצ'ו" קיבלו רישיונות עלייה לארץ-ישראל .אין פלא ,שספר
שכתב אחד מהם ,יהושע הלוי ,נקרא "הביתה! ארבע שנים בדרך לציון".
לאחר טביעת האנייה "סלבדור" אמר מנחם אוסישקין ,מראשי היישוב היהודי ,כי
האסון "הוא אולי סמל של מצבנו ,מצב האומה בארצות הגולה .היהודי הנודד אין לו
מקום מנוחה ,אין נותנים לו להיכנס לשום מקום .רודפים אותו ,מגרשים אותו מארץ
לארץ .רק הים הוא היחיד המרחם עליו ומקבל אותו בזרועות פתוחות"...
אסונות אלה גרמו בארץ לדכדוך ,אך גם לחשבון-נפש ולהיערכות לקליטת מעפילים
נוספים .אופייניות לכך השורות משיר-זמר נודע ,בן הזמן ,שחיבר המשורר יעקב
אורלנד והלחין מנשה בהרב" :אם הופלנו /לא נבהלנו /,על כל 'פאטריה' ו'סטרומה'
עוד נקומה!" /אם נשברנו /עֹז הגברנו /עֹז הגברנו ונגביר!"
והיה עוד אסון ,גדול מכל קודמיו ,אך הרחק מן העין .פרטיו המזעזעים נודעו רק
לאחר המלחמה .הכוונה היא ל"פרשת קלאדובו-שאבאץ" .השמות מייצגים כפר ועיירה
ביוגוסלביה ,שאליהם הגיעו כ 1,200-מעפילים ,שניסו להיחלץ ,במשך כשנה וחצי
מאירופה הבוערת ,ורובם נרצחו על-ידי הנאצים.
השיירה הפליגה מווינה בשלהי 1939בנהר הדנובה לכיוון רומניה ,שם הובטחה
לאנשיה אניית מעפילים שאורגנה על-ידי "המוסד לעלייה ב'" .שלוש ספינות-הנהר
שהסיעו אותם נעצרו ליד הכפר היוגוסלבי קלאדובו והמעפילים נתקעו שם למשך
כשנה .הסיבות היו שונות :לחץ בריטי על ממשלת יוגוסלביה שלא תאפשר את יציאת
המעפילים; קפיאת נהר הדנובה בחורף; אי-הגעת ספינת המעפילים לחוף הרומני.
המעפילים הקימו מחנה וקיימו חיי חברה ותרבות ערים .בסתיו 1940העבירו אותם
היוגוסלבים לעיירה שאבאץ ,לא הרחק מבלגרד .אנייה שרכש "המוסד" כדי לחלץ את
הקבוצה הגדולה מנמל ברומניה ,לא הגיעה בשל נסיבות המלחמה .בחורף 1941הגיעו
ליוגוסלביה 200רישיונות-עלייה עבור ילדים ונערים 150 .מהם הספיקו לצאת לפני
שהגרמנים כבשו את יוגוסלביה באפריל .1941
גורלם של כאלף מעפילי קלאדובו-שאבאץ היה מר .הגרמנים רצחו תחילה את כל
הגברים ולאחר מכן את הנשים והילדים .בודדים בלבד הצליחו לחמוק ולהינצל.
בביטאון ארגון יוצאי מרכז אירופה הובאו מילות סיכום אלה על הפרשה" :לשיירת
קלאדובו-שאבאץ היה כל מה שצריך על-מנת להינצל :תמיכה מראשי היישוב בארץ,
כסף בו קנו לעצמם מקום באניות שלא הגיעו ,מורל גבוה ,אמונה דתית ואמון בהנהגה
– וכל זה לא עמד להם .מעפילי שיירת קלאדובו-שאבאץ לא הגיעו ארצה .במקום זה
הם עונו ,נרצחו ,נעלמו ונשכחו".
ההעפלה -סקירה היסטורית 27
