Page 32 - The Third Battalion in_Neat
P. 32
אשר להעפלה הימית ,היא חודשה במרס .1944תוך כשלושת-רבעי שנה הפליגו
מרומניה ומבולגריה 10אניות .אחת ("מפקורה") טבעה ותשע הגיעו עד לנמל איסטנבול,
ומשם הועברו המעפילים ביבשה – דרך טורקיה ,סוריה ולבנון – לארץ-ישראל .הם
צוידו ברישיונות-עלייה ממשלתיים מתוך מכסת "הספר הלבן".
הבאתם של מעפילים אלה התאפשרה בשל שתי סיבות :א .באיסטנבול פעל מאז
" 1942ועד ההצלה" ,שהיה מורכב מנציגים של גופים וארגונים ,לרבות "המוסד
לעלייה ב'" והתנועה הרביזיוניסטית .הם יצרו בדרכים-לא-דרכים קשרים עם המדינות
הכבושות על-ידי הנאצים ,או הנמצאות בהשפעתם ,ובמיוחד עם רומניה ובולגריה .ככל
שגבר כוחו של הצבא האדום הסובייטי והוא כבש שטחים ממזרח אירופה ,כן נפתחו
אפשרויות לפעולות של "אחר המלחמה" .ב .רומניה ובולגריה ,שבהן היו נמלי יציאה
לאניות מעפילים ,הבינו כי סיוע לפליטים יהודים מהווה סוג של "ביטוח" לימים שלאחר
המלחמה ,והן ִאפשרו הפלגות של אניות עוד לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה.
כך הגיעו לאיסטנבול למעלה מ 4,000-יהודים ,שהמשיכו בדרכם לארץ-ישראל.
הגדולה באניות הגל הזה של ההעפלה הייתה "טאורוס" שיצאה מנמל קונסטנצה
בנובמבר ,1944כשעל סיפונה למעלה מ 900-נפש .ביניהם היו גם כמה מראשי
הפרטיזנים במזרח אירופה ,שהצליחו להגיע לרומניה בשלבים האחרונים של המלחמה.
רוב פעולות הארגון והמשלוח של "אניות "1944נעשו על-ידי "המוסד לעלייה ב'".
ברומניה נוצר שיתוף-פעולה בלתי שגרתי בין משה אוורבוך (אגמי) ,נציג "המוסד",
לבין יוסף קלארמן ,נציג התנועה הרביזיוניסטית.
מאז טביעתה (למעשה – הטבעתה) של "סטרומה" יצאו מתמונת ההעפלה אנשי
התנועה הרביזיוניסטית והפעילים הפרטיים ונותר רק "המוסד לעלייה ב'" .הוא פעל
יחיד בשטח עד להקמת המדינה .התנועה הרביזיוניסטית ארגנה בשנים הבאות רק
אניית-מעפילים אחת ,בשנת .1947
לקראת סיומה של שנת ,1944בעוד היהודים בבולגריה וברומניה מתחילים
להתאושש מימי האימים שעברו עליהם ,הגיע לביקור בבולגריה דוד בן-גוריון ,יו"ר
הנהלת הסוכנות היהודית .הוא שמע מאנשי "המוסד" על תוכניות ההעפלה שלהם ,וזכה
לכבוד-מלכים מטעם המשטר החדש בבולגריה ,שהוקם רק חודשים ספורים לפני כן,
לאחר שהרוסים כבשו את בולגריה .בן-גוריון היה המנהיג הזר הראשון שהגיע לביקור
בבולגריה החדשה והכל – שרים ,גנרלים ופשוטי עם – התייחסו אליו בהתאם.
ביקור מרגש היה לבן-גוריון במתקן בשם יוץ'-בונאר ,בו רוכזו מאות ניצולים
יהודים ,חסרי כל .ביניהם ילדים רבים ,שרובם היו יחפים .בן-גוריון התרגש מאוד
והבטיח לשלוח לניצולים ,ובעיקר לילדים ,נעליים מארץ-ישראל .לאחר מכן אמר
למלווהו ,אהוד אבריאל" :אולי מוטב שננסה להביא את הרגליים אל הנעליים [בארץ-
ישראל]"...
בסיכום ,תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה "רזה" מאוד מבחינת היקפה של
ההעפלה – רק 16,500עולים הגיעו ארצה בשנים אלה .נכון שכל אחד מהם ניצל מגורל
30ביָם ,ביבשה וגם באוויר
מרומניה ומבולגריה 10אניות .אחת ("מפקורה") טבעה ותשע הגיעו עד לנמל איסטנבול,
ומשם הועברו המעפילים ביבשה – דרך טורקיה ,סוריה ולבנון – לארץ-ישראל .הם
צוידו ברישיונות-עלייה ממשלתיים מתוך מכסת "הספר הלבן".
הבאתם של מעפילים אלה התאפשרה בשל שתי סיבות :א .באיסטנבול פעל מאז
" 1942ועד ההצלה" ,שהיה מורכב מנציגים של גופים וארגונים ,לרבות "המוסד
לעלייה ב'" והתנועה הרביזיוניסטית .הם יצרו בדרכים-לא-דרכים קשרים עם המדינות
הכבושות על-ידי הנאצים ,או הנמצאות בהשפעתם ,ובמיוחד עם רומניה ובולגריה .ככל
שגבר כוחו של הצבא האדום הסובייטי והוא כבש שטחים ממזרח אירופה ,כן נפתחו
אפשרויות לפעולות של "אחר המלחמה" .ב .רומניה ובולגריה ,שבהן היו נמלי יציאה
לאניות מעפילים ,הבינו כי סיוע לפליטים יהודים מהווה סוג של "ביטוח" לימים שלאחר
המלחמה ,והן ִאפשרו הפלגות של אניות עוד לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה.
כך הגיעו לאיסטנבול למעלה מ 4,000-יהודים ,שהמשיכו בדרכם לארץ-ישראל.
הגדולה באניות הגל הזה של ההעפלה הייתה "טאורוס" שיצאה מנמל קונסטנצה
בנובמבר ,1944כשעל סיפונה למעלה מ 900-נפש .ביניהם היו גם כמה מראשי
הפרטיזנים במזרח אירופה ,שהצליחו להגיע לרומניה בשלבים האחרונים של המלחמה.
רוב פעולות הארגון והמשלוח של "אניות "1944נעשו על-ידי "המוסד לעלייה ב'".
ברומניה נוצר שיתוף-פעולה בלתי שגרתי בין משה אוורבוך (אגמי) ,נציג "המוסד",
לבין יוסף קלארמן ,נציג התנועה הרביזיוניסטית.
מאז טביעתה (למעשה – הטבעתה) של "סטרומה" יצאו מתמונת ההעפלה אנשי
התנועה הרביזיוניסטית והפעילים הפרטיים ונותר רק "המוסד לעלייה ב'" .הוא פעל
יחיד בשטח עד להקמת המדינה .התנועה הרביזיוניסטית ארגנה בשנים הבאות רק
אניית-מעפילים אחת ,בשנת .1947
לקראת סיומה של שנת ,1944בעוד היהודים בבולגריה וברומניה מתחילים
להתאושש מימי האימים שעברו עליהם ,הגיע לביקור בבולגריה דוד בן-גוריון ,יו"ר
הנהלת הסוכנות היהודית .הוא שמע מאנשי "המוסד" על תוכניות ההעפלה שלהם ,וזכה
לכבוד-מלכים מטעם המשטר החדש בבולגריה ,שהוקם רק חודשים ספורים לפני כן,
לאחר שהרוסים כבשו את בולגריה .בן-גוריון היה המנהיג הזר הראשון שהגיע לביקור
בבולגריה החדשה והכל – שרים ,גנרלים ופשוטי עם – התייחסו אליו בהתאם.
ביקור מרגש היה לבן-גוריון במתקן בשם יוץ'-בונאר ,בו רוכזו מאות ניצולים
יהודים ,חסרי כל .ביניהם ילדים רבים ,שרובם היו יחפים .בן-גוריון התרגש מאוד
והבטיח לשלוח לניצולים ,ובעיקר לילדים ,נעליים מארץ-ישראל .לאחר מכן אמר
למלווהו ,אהוד אבריאל" :אולי מוטב שננסה להביא את הרגליים אל הנעליים [בארץ-
ישראל]"...
בסיכום ,תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה "רזה" מאוד מבחינת היקפה של
ההעפלה – רק 16,500עולים הגיעו ארצה בשנים אלה .נכון שכל אחד מהם ניצל מגורל
30ביָם ,ביבשה וגם באוויר
