Page 94 - The Third Battalion in_Neat
P. 94
הבריטים לא הפעילו יד קשה מדי במחנה ,אך היו גם חריגות וחריקות .כך קרה,
כפי שסופר בפרק הראשון ,כאשר הם החליטו לפנות ממחנה עתלית למעלה מ1,600 -
מעפילים שהוחזקו בו ,כדי לגרשם למאוריציוס .המעפילים התנגדו בכל כוחם -עד
שהוכנעו .באחד הבקרים הקרים של דצמבר 1940פשטו מאות חיילים ושוטרים על
צריפי המיועדים לגירוש .מי שיחפש בעיתוני הזמן תיאור של מה שאירע באותו בוקר
במחנה -לא ימצאו .ידה הכבדה של הצנזורה הבריטית מנעה כל פרסום.
אריה ל .אבנרי ,בספרו "מוֶלֹוס עד טאורוס" ,אסף פרט לפרט וכתב דיווח מצמרר
על העימות הנורא הזה" :השוטרים היהודים רוכזו בצריפים מבודדים והצבא קיבל את
השמירה במחנה .המעפילים קיבלו הוראות לארוז את חפציהם ...המעפילים סגרו עצמם
בחדרי הצריפים ,התפשטו ערומים והשתטחו על הרצפות .מן הצריפים עלו קולות יללה
ובכי של נשים וילדים ...ב 6.30-בבוקר נתן מפקד המשטרה סונדרס את האות לפקודיו
להסתער על הצריפים ,להוציא את האנשים ולהביאם אל האוטובוסים שנועדו להביא
את המעפילים לנמל ...השוטרים ,חלקם שתויים וחלקם ידועים כשונאי יהודים ,פרצו
אל הצריפים בשירה ,והחלו לסחוב את האנשים החוצה .הגברים נאבקו בשוטרים וספגו
מכות .הנשים נעצו ציפורניהן בפרצופי המתנפלים ,זעקו ,תלשו את שערותיהן ,נשכבו
על הרצפה ,נאחזו וניתלו בכל מה שניתן להיאחז בו ...השוטרים נמלאו חמת-זעם ,חברו
יחד ארבעה-ארבעה ,פרשו שמיכות על הרצפה וניסו לסחוב את קורבנותיהם החוצה...
קבוצת צעירים בת ארבעים איש התבצרה באחד הצריפים וגילתה התנגדות נואשת מול
יחידת השוטרים שפרצה באלות פנימה ...ישישים ,שהצילו ספרי-תורה ממקום גלותם
וביקשו לחוס על כבוד התורה ,נדחפו בגסות אל פתחי היציאה .ילדים נחטפו מזרועות
הוריהם .על המתעלפים שפכו מים ומעולפים-למחצה נגררו אל האוטובוסים".
שמונה שעות נמשך ה"קרב" הזה ,עד שכל 1,645המעפילים הועברו לנמל חיפה
ונשלחו לגלות ממושכת באי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי.
סיפורי חיים מרתקים
האויב הגדול ביותר של כלואי עתלית היה חוסר-הידיעה :כמה זמן יימשך מעצרם
במחנה .ניצולי "פאטריה" ,אלה שלא גורשו למאוריציוס ,הוחזקו במעצר שנה עד שנה
ורבע ,כמה אנשים לא עמדו בלחץ והתאבדו.
בשנות מלחמת העולם השנייה נמצאה דרך לשחרור מוקדם :התנדבות לצבא
הבריטי .אלה מבין העצורים שהיו בגיל המתאים והודיעו על נכונותם להתגייס לצבא
הבריטי ולהילחם בגרמנים ,שוחררו .בשנים 1942-1940מדובר היה בכמה מאות.
אצל רבים מהעצורים פעל מנגנון נפשי מיוחד :הם הגיעו למחנה ,השתדלו לשרוד
ובהגיע יום השחרור מחקו מזיכרונם את תקופת עתלית שלהם ,כאילו לא היו בין
גדרות-התיל שבועות או חודשים ארוכים .כמעט לכל מעפיל היה סיפור-חיים מרתק,
92ביָם ,ביבשה וגם באוויר
כפי שסופר בפרק הראשון ,כאשר הם החליטו לפנות ממחנה עתלית למעלה מ1,600 -
מעפילים שהוחזקו בו ,כדי לגרשם למאוריציוס .המעפילים התנגדו בכל כוחם -עד
שהוכנעו .באחד הבקרים הקרים של דצמבר 1940פשטו מאות חיילים ושוטרים על
צריפי המיועדים לגירוש .מי שיחפש בעיתוני הזמן תיאור של מה שאירע באותו בוקר
במחנה -לא ימצאו .ידה הכבדה של הצנזורה הבריטית מנעה כל פרסום.
אריה ל .אבנרי ,בספרו "מוֶלֹוס עד טאורוס" ,אסף פרט לפרט וכתב דיווח מצמרר
על העימות הנורא הזה" :השוטרים היהודים רוכזו בצריפים מבודדים והצבא קיבל את
השמירה במחנה .המעפילים קיבלו הוראות לארוז את חפציהם ...המעפילים סגרו עצמם
בחדרי הצריפים ,התפשטו ערומים והשתטחו על הרצפות .מן הצריפים עלו קולות יללה
ובכי של נשים וילדים ...ב 6.30-בבוקר נתן מפקד המשטרה סונדרס את האות לפקודיו
להסתער על הצריפים ,להוציא את האנשים ולהביאם אל האוטובוסים שנועדו להביא
את המעפילים לנמל ...השוטרים ,חלקם שתויים וחלקם ידועים כשונאי יהודים ,פרצו
אל הצריפים בשירה ,והחלו לסחוב את האנשים החוצה .הגברים נאבקו בשוטרים וספגו
מכות .הנשים נעצו ציפורניהן בפרצופי המתנפלים ,זעקו ,תלשו את שערותיהן ,נשכבו
על הרצפה ,נאחזו וניתלו בכל מה שניתן להיאחז בו ...השוטרים נמלאו חמת-זעם ,חברו
יחד ארבעה-ארבעה ,פרשו שמיכות על הרצפה וניסו לסחוב את קורבנותיהם החוצה...
קבוצת צעירים בת ארבעים איש התבצרה באחד הצריפים וגילתה התנגדות נואשת מול
יחידת השוטרים שפרצה באלות פנימה ...ישישים ,שהצילו ספרי-תורה ממקום גלותם
וביקשו לחוס על כבוד התורה ,נדחפו בגסות אל פתחי היציאה .ילדים נחטפו מזרועות
הוריהם .על המתעלפים שפכו מים ומעולפים-למחצה נגררו אל האוטובוסים".
שמונה שעות נמשך ה"קרב" הזה ,עד שכל 1,645המעפילים הועברו לנמל חיפה
ונשלחו לגלות ממושכת באי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי.
סיפורי חיים מרתקים
האויב הגדול ביותר של כלואי עתלית היה חוסר-הידיעה :כמה זמן יימשך מעצרם
במחנה .ניצולי "פאטריה" ,אלה שלא גורשו למאוריציוס ,הוחזקו במעצר שנה עד שנה
ורבע ,כמה אנשים לא עמדו בלחץ והתאבדו.
בשנות מלחמת העולם השנייה נמצאה דרך לשחרור מוקדם :התנדבות לצבא
הבריטי .אלה מבין העצורים שהיו בגיל המתאים והודיעו על נכונותם להתגייס לצבא
הבריטי ולהילחם בגרמנים ,שוחררו .בשנים 1942-1940מדובר היה בכמה מאות.
אצל רבים מהעצורים פעל מנגנון נפשי מיוחד :הם הגיעו למחנה ,השתדלו לשרוד
ובהגיע יום השחרור מחקו מזיכרונם את תקופת עתלית שלהם ,כאילו לא היו בין
גדרות-התיל שבועות או חודשים ארוכים .כמעט לכל מעפיל היה סיפור-חיים מרתק,
92ביָם ,ביבשה וגם באוויר
