Page 98 - The Third Battalion in_Neat
P. 98
מיוחדות שעשו דרכן ממצרים .עולים אחרים הגיעו מטורקיה דרך סוריה ,והם נמנו עם
נוסעי אניות המעפילים שהגיעו בשנת 1944מרומניה ומבולגריה עד איסטנבול .משם,
כפי שסופר בפרק הראשון ,הם הוסעו ברכבות דרך סוריה לחיפה ולעתלית.
מתקן אחד במחנה עורר לא אחת התרגשות ואף פחד ,בקרב פליטים שהגיעו מאירופה
לפני סוף המלחמה ובעיקר לאחר מכן .הכוונה לצריף החיטוי (דיזנפקציה) .מדובר היה
במקלחת גדולה ,שהעצור שזה מקרוב הגיע למחנה היה נכנס אליה עם הבגדים הישנים
שלו ,מתפשט וזוכה לחיטוי ,למקלחת טובה ולבגדים חדשים .אם העצור הפליג ימים
ארוכים על אניית מעפילים או עשה דרכו במסע ממושך לארץ ,יש להניח שהוא לא זכה
ל"מותרות"מעין אלה לפני הגיעו למחנה.
אלא שהמתקן הזה עורר זיכרונות מקפיאי-דם אצל ניצולי שואה ורבים מהם לא
הסכימו בשום אופן להיכנס למתקן החיטוי ,שהזכיר להם דברים איומים שקרו "שם",
כשיהודים הוכנסו ל"מקלחות" שמהן לא חזרו .היו לא מעט מקרים שעצורים לא
השתכנעו שבארץ-ישראל המקלחות הן שונות.
היחסים עם הבריטים בתקופה זו היו טובים .עדות לכך יכולה לשמש המסיבה
שערכו במחנה עתלית כמה עשרות עולים-ברישיון ,לאחר ששהו במחנה מספר שבועות.
אורחיהם היו סגל המחנה מטעם הסוכנות היהודית ,מנהל לשכת העלייה היהודית
בחיפה ,אליעזר דוסטרובסקי ואף מפקד המחנה קפטיין (סרן) סקריואג'ר.
התרגשות גדולה עוררו בארץ פליטי השואה הראשונה שהגיעו ,החל בחודשים
האחרונים של 1944ולתוך שנת - 1945ברישיון הבריטים .כמעט כולם הועברו מנמל
חיפה לעתלית ,ולעיתים שהו במחנה מספר שבועות עד שהתאוששו.
הפריצה למחנה עתלית
האידיליה הזו התפוגגה במהירות בסתיו .1945ההעפלה לארץ החלה מחדש עם
הספינה הקטנה "דלין" שפרצה את המצור באוגוסט .בסתיו החזיקו הבריטים במחנה
כ 160-מעפילים שלכדו במקומות שונים ואליהם הצטרפה קבוצה של מעפילים
מסוריה ,שנתפסה לאחר שחצתה את גבול הצפון .הבריטים התכוונו לגרש את
הקבוצה בחזרה לסוריה ,למרות שנמסר להם כי המעפילים צפויים לעונשים כבדים
ואף להוצאה להורג.
כדי למנוע את הגירוש ולהוכיח לבריטים כי היישוב נכון לכל סיכון וההעפלה
היא בראש מעייניו ,החליט מטכ"ל ה"הגנה" לפרוץ למחנה עתלית ולשחרר את כל
העצורים בו .המשימה הוטלה על הגדוד הראשון של הפלמ"ח ,שמפקדיו היו נחום
שריג (המג"ד) ויצחק רבין (הסמג"ד).
הפעולה שנערכה בליל ה 10/9-באוקטובר 1945הייתה שילוב של העזה ,תחכום
ו"חוצפה" 200 .פלמ"חאים קיבלו התראה של שלושה ימים ,והוטל עליהם לחדור
96ביָם ,ביבשה וגם באוויר
נוסעי אניות המעפילים שהגיעו בשנת 1944מרומניה ומבולגריה עד איסטנבול .משם,
כפי שסופר בפרק הראשון ,הם הוסעו ברכבות דרך סוריה לחיפה ולעתלית.
מתקן אחד במחנה עורר לא אחת התרגשות ואף פחד ,בקרב פליטים שהגיעו מאירופה
לפני סוף המלחמה ובעיקר לאחר מכן .הכוונה לצריף החיטוי (דיזנפקציה) .מדובר היה
במקלחת גדולה ,שהעצור שזה מקרוב הגיע למחנה היה נכנס אליה עם הבגדים הישנים
שלו ,מתפשט וזוכה לחיטוי ,למקלחת טובה ולבגדים חדשים .אם העצור הפליג ימים
ארוכים על אניית מעפילים או עשה דרכו במסע ממושך לארץ ,יש להניח שהוא לא זכה
ל"מותרות"מעין אלה לפני הגיעו למחנה.
אלא שהמתקן הזה עורר זיכרונות מקפיאי-דם אצל ניצולי שואה ורבים מהם לא
הסכימו בשום אופן להיכנס למתקן החיטוי ,שהזכיר להם דברים איומים שקרו "שם",
כשיהודים הוכנסו ל"מקלחות" שמהן לא חזרו .היו לא מעט מקרים שעצורים לא
השתכנעו שבארץ-ישראל המקלחות הן שונות.
היחסים עם הבריטים בתקופה זו היו טובים .עדות לכך יכולה לשמש המסיבה
שערכו במחנה עתלית כמה עשרות עולים-ברישיון ,לאחר ששהו במחנה מספר שבועות.
אורחיהם היו סגל המחנה מטעם הסוכנות היהודית ,מנהל לשכת העלייה היהודית
בחיפה ,אליעזר דוסטרובסקי ואף מפקד המחנה קפטיין (סרן) סקריואג'ר.
התרגשות גדולה עוררו בארץ פליטי השואה הראשונה שהגיעו ,החל בחודשים
האחרונים של 1944ולתוך שנת - 1945ברישיון הבריטים .כמעט כולם הועברו מנמל
חיפה לעתלית ,ולעיתים שהו במחנה מספר שבועות עד שהתאוששו.
הפריצה למחנה עתלית
האידיליה הזו התפוגגה במהירות בסתיו .1945ההעפלה לארץ החלה מחדש עם
הספינה הקטנה "דלין" שפרצה את המצור באוגוסט .בסתיו החזיקו הבריטים במחנה
כ 160-מעפילים שלכדו במקומות שונים ואליהם הצטרפה קבוצה של מעפילים
מסוריה ,שנתפסה לאחר שחצתה את גבול הצפון .הבריטים התכוונו לגרש את
הקבוצה בחזרה לסוריה ,למרות שנמסר להם כי המעפילים צפויים לעונשים כבדים
ואף להוצאה להורג.
כדי למנוע את הגירוש ולהוכיח לבריטים כי היישוב נכון לכל סיכון וההעפלה
היא בראש מעייניו ,החליט מטכ"ל ה"הגנה" לפרוץ למחנה עתלית ולשחרר את כל
העצורים בו .המשימה הוטלה על הגדוד הראשון של הפלמ"ח ,שמפקדיו היו נחום
שריג (המג"ד) ויצחק רבין (הסמג"ד).
הפעולה שנערכה בליל ה 10/9-באוקטובר 1945הייתה שילוב של העזה ,תחכום
ו"חוצפה" 200 .פלמ"חאים קיבלו התראה של שלושה ימים ,והוטל עליהם לחדור
96ביָם ,ביבשה וגם באוויר
