Page 138 - הבנין שבו נולדה המדינה

גורלה של העיר לא היה ברור, כפי שיכול להעיד גזיר עיתון זה, כשבוע לפני הקמת המדינה
מברק לנציב, שהחל במילים: "בשל תנאים שאין לנו שליטה עליהם, לא יכול יושב ראש ההנהלה עצמו, דוד בן-גוריון, לבוא ולתת לך את ברכתו לעתיד ולמסע מוצלח הביתה". דובקין, שנמצא בירושלים, לא בא להיפרד אישית בשם הנהלת הסוכנות, אלא הסתפק במברק. לדעת הביוגרף של הנציב האחרון, פרופ' מוטי גולני, משפט אחד במברק ביטא אירוניה לא מבוטלת: "אנו סמוכים ובטוחים שלמרות המצב הרעוע שבו אתה משאיר את ארץ ישראל, תשמור
אתך זיכרונות ידידותיים מארץ זו ומאנשיה".
את טקס ההכרזה שמע דובקין במשרדו בבית המוסדות, שם נאספו כמה מהחותמים שלא הצליחו לצאת מירושלים. חשמל לא היה בעיר, והשידור הישיר ב"קול ישראל", שזו הייתה הופעתו האזרחית הראשונה על גלי האתר (קודם לכן זה היה שמה של אחת מתחנות השידור של ה"הגנה"), נקלט בקושי במכשיר אלחוט מיטלטל. במלאת למדינה עשור סיפר דובקין לכתב "מעריב" על מעשיו ותחושותיו באותו יום שישי היסטורי, שבו התערבו השמחה על הקמת המדינה והעצב על נפילת גוש עציון. הוא זכר כי בבוקרו של אותו יום נאספו החברים הירושלמים של מועצת העם בבית המוסדות והחליטו פה אחד להעביר לבן-גוריון את תמיכתם בהקמת המדינה. לאחר מכן התפנה למשימה כואבת:
לקבל את גופות חללי גוש עציון שהובאו לירושלים על ידי הצלב האדום, ולדאוג לקבורתן עוד לפני כניסת השבת.
קמה המדינה. ירושלים הייתה נתונה במצור עד תחילת יוני 1948. בעת המעבר מהשלטון הבריטי לשלטון היהודי שררה תקופה לא קצרה של "תוהו ובוהו" ציבורי ומנהלי, ועובדים יהודים של ממשלת המנדט יצרו קשרים עם ראשי מחלקות בבית המוסדות הלאומיים ושאלו איך הם יכולים לסייע. באמצעותם נתקבל חומר חשוב ביותר כגון מפות,
ציוד מסוגים שונים ואפילו מדים של חיילים, שהועברו מייד ליחידות הלוחמות.
בתקופת המצור האחרונה, לפני שנפרצה הדרך לירושלים, שרר בעיר מחסור חמור במים ובדלק. החשמל, שלייצורו נדרש דלק, סופק רק כמה שעות ביממה, והותקנה מערכת מיוחדת שסיפקה חשמל למספר מצומצם של מבנים ומשרדים. בין מקבלי החשמל – כפי שמגלה דב יוסף, מושלה הצבאי של ירושלים, בספרו "קריה נאמנה" – היו גם
חדרים אחדים בבנייני הסוכנות היהודית שבהם שכנה מפקדת ה"הגנה".
עוד מספר יוסף כי בתקופת הלחימה שלאחר קום המדינה וכניסת הלגיון הערבי העבר ירדני לזירה הופגזה ירושלים בתותחים כמעט מדי יום. פגזים פגעו כמה פעמים בבית המוסדות ובכיכר שלפניו, ולמרבה המזל גרמו לנזקים קלים בלבד. מדי פעם גם נורו יריות ממקלעים כבדים שהציבו הירדנים על חומות העיר העתיקה. כמה מהן פגעו בקירות
האבן העבים של בית המוסדות ולא חדרו לתוכו. שמשות אחדות נופצו.
136
136