Page 148 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 148
מנהל קרן היסוד לייב יפה היה ההרוג הבכיר ביותר
של יו"ר ההנהלה דוד בן-גוריון, אלא שזה נעדר מהבניין בשל פעילותו הביטחונית בתל אביב. ואז הגיע הפיצוץ. על עובדה אחת אין ויכוח. כמה דקות לאחר שדאוד השאיר את המכונית האמריקנית הגדולה והמהודרת שדגל הכוכבים והפסים התנוסס עליה, התברר כי הייתה זאת מכונית תופת. היא התפוצצה בקול רעש אדיר. הנוטר גור- אריה, שעמד ליד המכונית, נהרג מייד. חלק מאגף קרן היסוד נהרס, ונזקים נגרמו גם לאגפים אחרים בבניין. תוצאות הפיגוע היו קשות מאוד: תשעה מעובדי המוסדות הלאומיים ושלושה אנשים שהזדמנו למקום באותו יום – נהרגו;
כמאה נוספים נפצעו. לאחר טיפול ראשוני נותרו בבתי החולים ארבעים פצועים.
הבכיר שבהרוגים היה מנהל קרן היסוד – הסופר, איש הציבור, העיתונאי (היה עורך "הארץ" בשנותיו הראשונות) והדוקטור לפילוסופיה לייב יפה – מעמודי התווך של התנועה הציונית עוד מימי הרצל. הוא זכה להשתתף, בהיותו בן 23 בלבד, כציר בקונגרס הציוני הראשון. מאז 1922 היה קשור בכל נימי נפשו לקרן היסוד, ומשנת 1926 עד רגעי חייו האחרונים היה אחד משני מנהלי הקרן. חלק ניכר מ-22 שנות כהונתו עשה בנסיעות ברחבי העולם היהודי. הוא היה נואם מבוקש וזכה להערכה בכל מקום שהגיע אליו. בשנות מלחמת העולם השנייה "נתקע" בארצות הברית,
ולא היה מאושר ממנו כאשר חזר לירושלים לאחר המלחמה. ועתה במלחמה אחרת, בביתו ממש, נקטע פתיל חייו. ההרוגים האחרים באותה התנקשות נפשעת היו שמואל דב שפיצר, אליעזר יצחק וייל, יוסף נזרי, תמר גלר-נוימן, מיכאל גולדנברג, חיים גור-אריה, עליזה לסקר, חי זקן פולטוב, מיכל רעמי-ברלין, יוסף מרגלית וישראל ולד. בבניין היו באותה עת כ-500 עובדים ומבקרים, וכרבע מהם נפגעו בדרגות חומרה שונות. בין הפצועים רבים היו מעובדי המשרדים השונים ואנשים שהזדמנו למקום. כמה מהם היו דמויות מוכרות: מנהל שירות השידור אדווין סמואל, בנו של הנציב העליון הרברט סמואל; ראובן זסלני (שילוח), מבכירי המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית; ד"ר נ"מ גלבר, מעובדי הארכיון הציוני; ד"ר וולטר איתן, מנהל המוסד להשתלמות של הסוכנות היהודית ולימים מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בצרפת; ואורה הרצוג, רעייתו הצעירה של קצין הביטחון של הסוכנות, חיים הרצוג,
לימים נשיא המדינה. על פציעתה יסופר בהמשך.
מבין חברי הנהלת הסוכנות היהודית ("הממשלה שבדרך", כפי שכונתה לאחר קום המדינה) נמצא בבניין בעת הפיצוץ רק אחד – יצחק גרינבוים. האחרים היו בעיסוקיהם השונים מחוץ לבניין – בארץ ובחוץ לארץ: יו"ר ההנהלה
146
146
