Page 153 - הבנין שבו נולדה המדינה

ב"דבר היום", מאמר המערכת של העיתון "דבר", נכתב:
הפצצה בחצר המוסדות בירושלים היא עדות נוספת עד כמה קשה המלחמה הזאת וכמה קשים עלולים להיות פגעיה. התביעה עתה – להתמיד, לעמוד, להגביר ערנות, להאדיר כוח למען יוחש ניצחוננו, למען תיתם מהר המערכה ותוסר הזוועה והשואה הזו מן הארץ.
הנזקים הגדולים ביותר היו במשרדי קרן היסוד ובחדרים הסמוכים להם, שבהם ישבו אנשי הוועד הלאומי. מסמכים רבים, ובהם היסטוריים וחשובים ביותר, נשרפו ואבדו. כל החומר הכתוב והארכיוני שהיה במשרדו של לייב יפה, מנהל קרן היסוד, הושחת ואבד. במשרדים אחרים בבניין הנזקים היו פחותים, ולאחר שהתפזר העשן חזרו אליהם העובדים
שלא נפגעו וגם לא מעטים מקרב הפצועים קל – וניסו ככל יכולתם להחזיר את החיים למסלולם.
מאות מתושבי ירושלים חשו לבניין הפגוע, וכרגיל במקרים מעין אלה, הפריעו יותר משעזרו. יחידות של ה"הגנה" ואנשי "משמר העם" הוזעקו למקום ונאלצו להדוף לאחור את הסקרנים. עשרות עיתונאים, מקומיים וזרים, ניסו אף הם להיכנס לחצר המוסדות, ורק למקצתם הותרה הכניסה בשלבים הראשונים של הפינוי והחילוץ.
ב-12 בצהריים נערכה כאמור באולם הישיבות של הבניין, כבכל יום, מסיבת עיתונאים. את העיתונאים המקומיים והזרים הקבילו שניים מהפצועים: ד"ר וולטר איתן, שנשרט במצחו ובלחיו השמאלית, ודובר הסוכנות גרשון הירש (לימים אבנר), שהופיע ותחבושת על עינו. אחרי מסיבת העיתונאים הוא נסע לבית חולים ושם נקבע כי פציעתו
חמורה משחשבו קודם לכן, והוא אושפז למשך שבועות ארוכים.
בתום מסיבת העיתונאים היה ד"ר איתן מעורב בעניין תקשורתי בלתי שגרתי. הוא ביקש מריצ'רד ויליאמס, כתב רשת השידור הבריטי בי.בי.סי., שיישאר לכמה דקות, ואמר לו:
עד כמה שידוע לי, הידיעה שלך על הפיצוץ תשודר במהדורת החדשות של אחת אחר הצהריים. יש לי בקשה. אימי, שהיא כבר אישה מבוגרת, חיה בלונדון והיא מאזינה לכל מהדורת חדשות שלכם. כאשר תשמע כי בירושלים אירע אסון בבנייני המוסדות הלאומיים היא תיבהל מאוד. היא יודעת שאני עובד במקום זה. האם תוכל לבקש מהאנשים שלכם בלונדון, שיתקשרו אליה במספר טלפון שמייד אמסור לך,
ויאמרו לה שלי לא אירע דבר?
הכתב הביט בד"ר איתן ובתחבושת שעל ראשו, ורצה כנראה לומר לאיש שיחו שהמידע שהוא מבקש להעביר לאימו אינו מדויק ביותר. ד"ר איתן הרגיעו כי מדובר רק בשריטה שטחית. ואכן, כמה דקות לפני שידור החדשות בלונדון קיבלה גב' אטינגהאוזן שיחת טלפון מהבי.בי.סי, ונמסרה לה דרישת שלום מבנה בירושלים, שלא אירע לו כל דבר
רע בפיצוץ...
מפקד ה"הגנה" באזור ירושלים, דוד שאלתיאל, הקים ועדת חקירה כדי לעמוד על הנסיבות שהביאו לאסון. זו תחקרה את כל הנוגעים בדבר והגיעה למסקנה כי כמה מאנשי הש"י שעמדו בקשר עם נהג הקונסוליה האמריקנית כשלו בטיפולם בנושא. בעיקר הופנתה אצבע מאשימה לעברו של נהג המונית פוליאקוב, שקבע עם אנטון דאוד פגישה בחצר המוסדות הלאומיים ולא במקום מפגשם הקבוע. יצחק לוי מציין בספרו "תשעה קבין" כי "אין ספק שכישלונו של הש"י היה גדול, בהיותו אחראי על גילוי מזימות האויב מסוג זה. ככל שחקרתי את הנושא", ציין לוי,
שהיה אז מפקד הש"י בירושלים, "נוכחתי שהיה זה צירוף נסיבות אומלל".
151