Page 223 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 223

יצחק בן-צבי, יו"ר הוועד הלאומי, במושב הוועד הפועל הציוני
בשם המחבר שאף הוא על הרוב לועזי. כן הוא שומע מתוך הרדיו את שמות המרצים, הסופרים, השחקנים, גיבורי הספורט ומנהיגי הציבור העומדים בראש המוסדות, כולם אנשי שם שצריכים לשמש לו לדוגמה, ושוב – שמות לועזיים. כך גם העולה החדש הבא לארץ ושואף לאווירה עברית. הוא נתקל בעל כורחו במציאות זאת של אלפי שמות זרים בכתב עברי – תופעה המשבשת במידה רבה את אופיו העברי של היישוב. יש כאן
התעלמות שבאה בעיקר מתוך קוצר ראייה מדינית, או מתוך התרשלות בלתי מוצדקת. כוונתי היא לפתוח בפעולה ציבורית רחבה לליכוד הציבור שלנו, ציבור של קיבוץ גלויות, לעם אחד בארץ. להבליט את חזותו התרבותית המקורית ולשוות לו אופי אחד, אופי עברי, השווה לכל יהודי באשר הוא יהודי. ההופעה הציבורית והמדינית צריכה להיות עברית, ובראש ובראשונה מתגלה ההופעה בשם. עלינו לדרוש מהציבור, מכל אחד ואחד, שיסיר את שמו הנוכרי ושיופיע בשם עברי. טבעי הוא הדבר שהעומדים בראש הציבור נתבעים להיות ראשונים בזה. בלעדי זאת קשה לפנות לציבור, כי ״הצדקה מתחילה בבית״ והפתגם
העברי הקדמון אומר: ״עד שתיטול קיסם מעיני – טול קורה מבין עיניך ָ״.
משום כך אני פונה אליכם, חברי הנהלת הוועד הלאומי, אשר לכם ניתנה הזכות לייצג את היישוב כלפי פנים וכלפי חוץ. הזכות מחייבת, ולכם זכות הקדימה. ראיתי שבין 14 חברי הנהלת הבית הלאומי חציים – שבעה – משתמשים בשמות לועזיים ואני פונה אל כולכם, חברים נכבדים, לכל אחד מכם אשר שמו לא עברי – לשנות את שמו הלועזי לשם עברי. מצידי אני מוכן, אם אדרש לכך, לעזור לכל אחד מכם בקביעת השם העברי המתאים.
בכבוד רב וברכה,
י. בן-צבי
221



























































































   221   222   223   224   225