Page 226 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 226
בן-גוריון רוצה להקים את ״מדינת הרוח״
בשנות החמישים ביקש ראש הממשלה דוד בן-גוריון להגשים חלום ישן שלו: ״לתת לעם את כל הטוב והחשוב שיש בספרות האנושית״ – מן הקלסיקה היוונית ועד כתבי איינשטיין ולהקים בישראל החדשה את ״מדינת הרוח״ של העם היהודי. היוזמה הזאת הניבה כמאה ספרים מתורגמים שראו אור עד היום בסדרת ״ספרי מופת מספרות העולם״ והיא ״התבשלה״ באגף של בית המוסדות הלאומיים שנמצא בעורף הבניין. במקום זה ישבה לשכת ראש הממשלה במשך יותר מ-12 שנה (מ-1950 עד 1962). למנכ״ל משרד ראש הממשלה באותם שנים טדי קולק ולמזכירו האישי
של בן-גוריון יצחק נבון היה חלק בעניין.
בן-גוריון ידע כי מ-1944 ואילך הוציא "מוסד ביאליק" – שנוסד ב-1936 על ידי הסוכנות היהודית וששנים רבות ישב בבית המוסדות – סדרה של תרגומי-מופת. עד 1958 ראו אור 14 ספרים. כל ספר שתורגם נערך בידי מומחים והתלוו לו מבואות מיוחדים והערות. בן-גוריון סבר שהמסגרת הזאת צרה מדי. כבר ב-1952 כתב לטדי קולק, אז ציר ישראל בוושינגטון, כי הוא מעוניין בשלב הראשון ליזום תרגומים של כתבי אפלטון ושפינוזה, ונועץ בו אם יש סיכוי לקבל כספיםלכךמקרןפורדהאמריקנית."נלךבגדולות,וניגשגםלספרותהודווסין",הוסיף.בשניםהבאותלא ִהרפה
מהנושא וביקש לא אחת מאנשי רוח להעביר לו רשימות של ספרי-מופת הראויים לתרגום.
בתזכיר ששיגרו אליו בסתיו 1957 הפרופסורים מרטין בובר, בן-ציון דינור ושמעון הלקין בשם "מוסד ביאליק" הוצע לבן-גוריון להשתמש בכספי קרן אמריקנית לתרגום ספרי מופת ולהוצאתם. הדבר המריץ אותו להפוך, לקראת חג העשור למדינה, את תרגומי המופת למפעל לאומי. הוא כינס בלשכתו בבית המוסדות הלאומיים כמה מראשי אנשי
הרוח של המדינה הצעירה, ופרס בפניהם את ה״אני מאמין" שלו בנושא זה.
ב-21 בינואר 1958 נפגשו בלשכתו הפרופסורים מרטין בובר, שמעון הלקין ואהרן קציר, שר החינוך זלמן ארן, שני קודמיו זלמן שזר ובן-ציון דינור, המשורר והמתרגם ראובן אבינועם, משה גורדון מנהל "מוסד ביאליק" ועוזריו הקרובים טדי קולק ויצחק נבון.
בן-גוריון פתח: ״נושא הישיבה קרוב לכולכם. ישנו בידינו סכום כסף נכבד, המענק שנתקבל מהקרן האמריקנית המיוחדת למפעלי תרבות, שהיא קרן התמורה לספרים ING. ישנה גם הבטחת "מוסד ביאליק" להקצבת סכום דומה".
הוא הציע רשימה ראשונה של ספרים, מפליאה כשלעצמה, במיוחד כשמחבר אותה ראש ממשלה הטרוד במיליון נושאיםאחרים:כתביאיינשטיין,שפינוזהופילוןהאלכסנדרוני;מספרותהודומבחרהאּוַּפִניָׁשדות(חלקמכתבי הקודש ההינדיים) וכן מבחר משיחות בודהא; מספרות יוון אייסכילוס, סופוקלס, אווריפידס ואריסטופנס ומבחר מכתבי תוקידידס ופוליביוס, וכן מבחר מספרות סין. בן-גוריון המשיך והעלה הצעות נוספות מבוקצ'יו האיטלקי ועד
הספרות האנגלית והאמריקנית המודרנית.
המלומדים התווכחו איתו וכאילו בחנוהו אם הוא מכיר את כל היצירות שהזכיר. בן-גוריון גילה בקיאות רבה. להלן דו- שיח קצר שהתנהל בינו לבין פרופ' בובר:
פרופ' בובר: אתה רוצה לתרגם את כל פילון? בן-גוריון: צריך לתרגם הכול. זה ספר מימי הבית השני שמילא תפקיד גדול. פרופ' בובר: נהנית מכל תשובותיו של פילון? בן-גוריון: לא נהניתי. אוכזבתי. אבל הוא היחיד שנשאר מתקופת פוליביוס. זה היה עולם יהודי שלם.
224
224
