Page 227 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 227
המשתתפים שקעו בוויכוח על יכולותיהם של מתרגמים להעביר יצירות גדולות משפה לשפה. הם קיבלו על עצמם "להכין שיעורים" לקראת הפגישה הבאה.
וכך, מדי כמה שבועות אפשר היה לראות את מיטב אנשי הרוח של מדינת ישראל בת העשר עולים במדרגות האגף העורפי של בית המוסדות הלאומיים ונבלעים בלשכתו של בן גוריון לשעתיים ולפעמים לשלוש שעות. המלומדים, שאליהם הצטרפו בפגישות הבאות סופרים ומשוררים נודעים, כמו חיים הזז ולאה גולדברג, היו כדרכם מיושבים בדעתם ואיטיים, מה שהוציא את בן-גוריון מכליו. הוא דרש לזרז את הקצב. בכל אחת מהפגישות תבע לראות
רשימות של הצעות ואלה הגיעו טיפין טיפין.
בהמשך נטל בן-גוריון את היוזמה ונפגש עם מתרגמים ובהם הפרופסורים אלכסנדר פוקס וחיים וירשובסקי. הוא התאכזב כשאמרו לו שמתרגם טוב יכול לתרגם ספר עד שניים בשנה. באחת הישיבות הציג רשימה משלו ובה עשרים ספרים ראשונים שיש לתרגמם.
העניינים החלו לזוז ו״מוסד ביאליק״ של הסוכנות היהודית נטל עליו את האחריות למפעל. בן-גוריון קיווה שיתורגמו חמישים ספרים, ובסופו של דבר תורגמו כמאה.
המלומדים, אנשי הספרות ובן-גוריון המשיכו להיפגש. בן-גוריון אמר לאורחיו שאנשי משרדו, ובמיוחד המנכ״ל טדי קולק, עומדים לרשותם בכל עת. הוויכוחים על רשימת הספרים שיש לתרגם נמשכו תוך כדי העבודה. להלן דוגמה לפולמוס כזה בשאלה אם ראוי להוציא את ספרו של דנטה אלגיירי "על המונרכיה".
בן-גוריון: איני יודע אם ספרו זה של דנטה אלגיירי הוא ספר מופת. פרופ' בובר: סבורני שכן. אני מתנגד לא במעט לתוכנו, אבל זה ספר גדול. כשקיבלתי את כתב היד של התרגום וקראתי כמה מפרקיו, הוקסמתי ממש. זה ספר למופת. לאה גולדברג: גם אני סבורה שזה ספר נפלא. בן-גוריון [מסכם את הדיון הקצר בנושא זה]: יחיד ורבים – הלכה כרבים.
באחת הישיבות הביע בן-גוריון את דאגתו מכך שהספרים המתורגמים אינם נמכרים בכמויות גדולות. הוא חיפש פתרונות יצירתיים והעלה אחד כזה: ״אני אחייב את כל הקצינים בצה״ל מדרגת סגן-אלוף ומעלה לקנות את ספרו של תוקידידס על המלחמה הפלופונסית״.
בסך הכול זה היה מפעל מצליח. הוא נמשך עשר שנים בקצב מהיר למדי ולאחר מכן בקצב איטי יותר. במסגרתו תורגמו ספרי מופת מעשרים שפות, ובהן אוגריתית, אכדית, סינית, סנסקריט, פרסית, ערבית ולטינית. בן-גוריון, שהתפטר מראשות הממשלה ביוני 1963, השקיף על מפעל התרגום מהצד בהנאה מרובה, עד מותו ב-1973.
מסע מוזיקלי חובק עולם עם דני קיי
כל אחד מהגופים המאכלסים את בית המוסדות הלאומיים יזם לא פעם מהלך או מבצע גדול – בארץ ובחוץ לארץ, אך דומה שהמבצע שערכה קרן היסוד בשלהי שנת 1967 היה חסר תקדים, מקורי ובעל תהודה עצומה. הכוונה היא לארגון ולמימון מסעה של תזמורת הגדנ״ע סביב חצי עולם למשך ששה שבועות – מסוף אוקטובר עד כמעט אמצע
דצמבר 1967.
225
