Page 229 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 229
גולדשטיין התלהב, הזמין את דני קיי למשרדו בירושלים והעניין החל להתגלגל. צה״ל ומשרד הביטחון, האחראים לתזמורת הגדנ״ע, התלהבו אף הם. שלום רונלי-ריקליס, מנצחה הקבוע של התזמורת, שהיו בה תשעים נגנים בני 14 עד 22, הוכנס לסוד העניין ובתיאום איתו נקבע כי כל אחד מעשרות הקונצרטים שייערכו ברחבי העולם יכלול מחצית
ראשונה רצינית בניצוחו, ומחצית שנייה משעשעת בניצוחו של דני קיי.
יצחק רוגוב בן ה-27, מנהל מחלקת יחסי הציבור של קרן היסוד, נקבע לאחראי לקשר עם התזמורת. הוא יצא לשני מסעות הכנה באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, כדי לתכנן את המסע עם הסניפים השונים של קרן היסוד. בראש המשלחת הועמד מפקד הגדנ״ע אל״מ משה (מוסה) זוהר, ואליו הצטרפו רוגוב, רופאה צבאית, סוכנת נסיעות, אחראי לכספים, עיתונאי ועוד. ב-29 באוקטובר 1967 המריאה התזמורת לרומא, תחנתה הראשונה. בהמשך המסע ניגנה התזמורת הצעירה גם במילנו, בז'נבה, בבלגיה, בהולנד ובדנמרק. לאחר חציית האוקיינוס האטלנטי נערכו קונצרטים בשלוש ערים בקנדה – ויניפג, קלגרי ו-ונקובר. המסע נמשך לעבר מקסיקו סיטי, בואנוס איירס,
מונטווידאו, סאן פאולו וריו דה ז'נרו והסתיים בקראקס בירת ונצואלה.
ראוי לזכור כי המסע המוזיקלי הזה נערך חמישה-שישה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים ורישומה של מלחמה זו עדיין ניכר היטב בקהילות היהודיות. הנערות והנערים נתקבלו בערים השונות כאילו הם עצמם שחררו את הכותל המערבי ובכל מקום נערכו לכבודם ולכבוד התזמורת קבלות פנים נרגשות. וראוי גם לא לשכוח את הצד החומרי: יהודים ולא יהודים שילמו סכומים גדולים לקופת קרן היסוד כדי לרכוש כרטיסים למופעים, והמוניטין של דני קיי תרם
רבות לפתיחת הלבבות והכיסים.
ההופעות של דני קיי היו מעשי אומן – משעשעות ומצחיקות עד דמעות. הוא ניצח על התזמורת בנצלו את יכולותיו הווירטואוזיות. תוך כדי הניצוח על שורה של יצירות קלסיות קלות כמו ״מעוף הדבורה״, ה״בולרו״ של רוול ו״שחרזדה״ הוא שוחח עם הקהל, נפגע כביכול מכדור שהשליך לעברו אחד הנגנים, וכשנכנס מישהו לאולם באיחור הפסיק את הנגינה ושאל את האיש אם הוא רוצה לשמוע את היצירה מההתחלה. בין לבין סיפר על ישראל, על מלחמת ששת הימים ועל כישרונם המוזיקלי העצום של הנגנים הצעירים. בסיום חלקו בקונצרט הקהל, כמעט בכל הקונצרטים,
דרש עוד ועוד הדרנים, עד שדני קיי הודיע שאין יותר יצירות שהוא מכיר.
התזמורת, מנצחה רונלי-ריקליס וכמובן דני קיי זכו לסיקור תקשורתי נרחב בכל מדינה שהגיעו אליה. דני קיי זכה למעמד של כוכב-על וישראל, המנצחת הגדולה במלחמת ששת הימים, זכתה למנה יתרה של פרסום אוהד בשל השתתפותו של מנצח מסוג מיוחד במינו.
לאחר שהתזמורת שבה לארץ נערך בהנהלת קרן היסוד דיון מסכם, וכל הנוכחים שיבחו את הרעיון והביצוע. אך היה גם היה מי שהזכיר כי אף שהקרן רשמה בחשבונה סכומים ניכרים בעקבות המסע המוצלח, אסור לשכוח גם את סעיף ההוצאות: מסע בן 42 יום לערים רבות ברחבי העולם עלה הון, שלא לדבר על עלות שכירת מטוס מיוחד, הוצאות ביטחון גדולות ועוד. על כך הגיבו בחריפות דווקא ראשי הסוכנות היהודית אליהו דובקין ואריה דולצין שנכחו בדיון. דובקין אמר: ״לא כל דבר צריך לבדוק דרך החור של הגרוש. הצלחתה של התזמורת הייתה עצומה והיא תרמה
רבות למדינת ישראל ולקרן היסוד. זה השכר הגדול ביותר שיכולנו לבקש״.
ממרחק השנים מוסיף יצחק רוגוב: ״אי אפשר למדוד את התרומה הכספית לקרן היסוד רק לפי ההכנסות שהיו במהלך מסע התזמורת. לביקור התזמורת בערים עם קהילות יהודיות גדולות היה אפקט מתמשך והשפעה רבה גם בחודשים הבאים והדבר ניכר בתרומות לקרן היסוד של אותן קהילות״.
227
