Page 272 - הבנין שבו נולדה המדינה

המשלחת יצאה אל המפגינים ומסרה להם את דברי ראשי הסוכנות. הדברים נתקבלו בהתמרמרות רבה על ידי המפגינים, שדרשו פעולות מידיות לעליית הצלה המונית, ולא חזרה על הבטחות שניתנו כבר.
מהלך ההפגנה
ההפגנה יצאה בשעות אחה"צ ממגרש הרוסים אל בית המוסדות הלאומיים דרך רחובות צדדיים, כיוון שהמשטרה לא הרשתה את המעבר ברחובות המרכזיים באמתלה שההפגנה תגרום לשיבוש התחבורה בכיכר ציון. מה שהיה מותר למפגיני האחד במאי, נאסר על המפגינים להצלת יהודים. טורים-טורים, בסדר מופתי, צעדו המפגינים, גברים לחוד ונשים לחוד. בראש ההפגנה צעדו נערים נושאי דגלים לאומיים, אחריהם רבני העדה, כשאחריהם נישאת כרזה עם דברי ירמיהו: "הנני מביא אותם לארץ צפון וקיבצתים מירכתי ארץ, עוור ופיסח, הרה ויולדת יחדיו, קהל גדול ישובו הנה". מיד אחרי כרזה זו נישאה בידי צעירים כרזה שנייה "הלאה העלייה הסלקטיבית! הצילו את אחינו יהודי צפון אפריקה מסכנה". אחרי כן צעדו הנשים בטור מיוחד, אימהות צעירות עם ילדיהן ונשים ובידיהן נישאת כרזה "יהודים נהרגים, רכושם נשרף ונשדד, בבנות ישראל מתעללים בחוצות, התחרישו?" בטור אחר צעדו בני
משפחות, שחלק מבניהם וראשיהם נמצאים במרוקו, ובידיהם הכרזה, "יושלם איחוד משפחותינו הקרועות".
תזכיר המפגינים לסוכנות
בתזכיר שהוגש על ידי המשלחת לנציגי הסוכנות, עמד "ועד החירום להצלת יהודי צפון אפריקה" על המצב החמור של היהודים, בעיקר במרוקו ובטוניס. יהודים נהרגים ונשחטים, חנויותיהם מוצתות, רכושם נשדד, ומעמדם הכלכלי נהרס. מן המכתבים המגיעים משם מתברר שהולכת וגוברת הסכנה לחיי קיבוצים שלמים של יהודים, ויהודי מרוקו, נטולי זכויות פוליטיות וחסרי מגן הם מטרה לאספסוף הערבי. לשם מימון פעולות ההצלה, הציעה הוועדה להכריז על מגבית חירום בארץ ובחו"ל והטלת מיסי הצלה, עד שהעלאתם של יהודי צפון אפריקה תסתיים. התזכיר מסתיים
בקריאות: "הצילו, בטרם יהיה מאוחר" ו"האם לא נלמד לקח משואת אירופה?". משלחת של מארגני ההפגנה, חברי ועדת החירום להצלת יהודי צפון אפריקה, הייתה מורכבת מהיו"ר, הרב דוד גז, וה"ה גד כהן, ש. ברדוגה, א. אזולאי וא. אילוז מעולי צפון אפריקה.
מ. אבידן, "חרות", 24 באוגוסט 1955
הפגנה בירושלים נגד הנסיגה מסיני
ירושלים יצאה אתמול בהמוניה להפגנת המחאה: הכל יצאו לרחובה של עיר, מוותיקיה ויקיריה, נוער ועולים חדשים, כחופשיםוכחרדים,שהריכברבימי"צוםהנבחרים"לפניאחתעשרהשנהנקבעהההלכה:"עירשהקיפוָהגנבים וספינה נטרפת בים – תוקעים עליה בשבת". הרבה הפגנות ראתה ירושלים בעבר וליד בית המוסדות הלאומיים – וכבר צללו הללו לנבכי עבר רחוקים. אותה כיכר גםראתהשמחתהמוניםבכ"טבנובמבר,ואישלאיכולהיהלהעלותעלהדעתכיכעבורשמונה-תשעשנים ֵיצאשוב העם למקום זה. ויביע דאגתו וחרדתו לדרכו של העם. ועדיין מבודד הר הצופים והגישה נעולה למקומות הקדושים. אך רוח אחרת הייתה אתמול. רוח של עצמאות ליוותה את כל רבבות בית ישראל, נכונים לעמוד במבחנים חדשים.
[בתחילת 1957, בעקבות לחץ אמריקני ושל האו"ם, נאלצה ממשלת ישראל להורות על נסיגה משטחי סיני ורצועת עזה שנכבשו במבצע "קדש". ברחבי הארץ נערכו הפגנות נגד נסיגה זו]
אח"א, "דבר", 10 בפברואר 1957
270
270