Page 286 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 286

הציוני עותקי ספרים ודברי דפוס חשובים לארכיון ולספרייה הציונית בניו יורק. ביוני 1946 הפתיעה "השבת השחורה" את הארכיון ואת מנהלו. ד"ר הרליץ, שנלקח מביתו בבוקר השבת נאלץ לפתוח בפני הבריטים שהשתלטו על בית המוסדות הלאומיים את מחסני הארכיון וגם את הכספת שהופקדו בה חומרי הרצל. לימים סיפר כי בשעה 09:15 נשמעה צפירת משרוקיות והבריטים יצאו לרחבה לקבל את ארוחת הבוקר. הארכיון שימש שנים רבות בהסכמת מנהליו כסליק להסתרת חומרים סודיים של ה"הגנה" והרליץ ניצל את ההזדמנות שנקרתה לו עם ההפסקה הקלה
שלקחו הבריטים כדי להעביר את החומרים שהפקידו אנשי ה"הגנה" בכספת למקום אחר.
ד"ר הרליץ עצמו נפגע פעמיים: בפעם הראשונה בפברואר 1948, מאבנים שהושלכו מאבו תור על אוטובוס שנסע בו מביתו בתלפיות מזרח לעבודה בארכיון, אירוע שגרם לו לעבור לחדר שכור בבית הכרם ואחר כך לרחביה, ובפעם השנייה מרסיסים בפיגוע באגף קרן היסוד ב-11 במרץ 1948. במאי 1948 נהרג אורי פולק, עובד הארכיון מזה
כשלושה חודשים, במסגרת שירותו במחנה שנלר בירושלים.
האם הארכיון הציוני יהיה לארכיון המדינה?
הארכיון המשיך לפעול כל תקופת המצור על ירושלים, ימי היריות וההפגזות. פגזים נפלו סביבו, אך מקומו במרתף בית המוסדות הבטיח לו הגנה מרבית. ביולי 1948 אנשי הארכיון חשו עצמם נעלבים למקרא ידיעות בכמה עיתונים כאילו הארכיון הציוני המרכזי מתעתד לעזוב את ירושלים ולעבור לשפלה. בהודעה מיוחדת שפרסם מנהל הארכיון ד"ר הרליץ הוא כתב: "חבר עובדי הארכיון עבד על חודשי המלחמה בלי להפסיק אפילו יום אחד, ואף תעודה לא
הוצאה מירושלים. אדרבה, הארכיון עומד להרחיב את היקף פעילותו בירושלים בזמן הקרוב".
ואכן הקמת המדינה המריצה את ד"ר ביין שמשך אחריו את ד"ר הרליץ להציע לבן-גוריון להכריז על הארכיון הציוני המרכזי לארכיונה של המדינה ולהפנות אליו את החומרים העתידיים של כל הגופים שיפעלו מטעמה. בתחילה נראו מהלכיו של ביין מבטיחים. באוגוסט 1948 הוא נפגש עם חנה אבן טוב, אז מנהלת מזכירות משרד ראש הממשלה והתחושה הייתה שהרעיון מבשיל היטב. מה רבה הייתה ההפתעה שבסוף אוקטובר 1948 נודע על הקמת ארכיון נפרד למדינה, "גנזך המדינה", שבראשו תעמוד סופיה יודין, עד אז מנהלת הספרייה הציונית בניו יורק. אין לדעת מה דחף את בן-גוריון למהלך זה. אפשר שהמניע המכריע לכך הייתה ההיכרות בינו לבין סופיה יודין, היכרות שצמחה
במרוצת שנות הארבעים בעת ביקוריו הממושכים בספרייה הציונית בניו יורק. עוד לפני סיום הקרבות באוקטובר 1948, פרסם הארכיון בעיתונות את ההודעה שלהלן:
תנאי הזמן, בייחוד המצור על ירושלים, הביאו לידי כך שעיתונים, כתבי עת, ספרים ופרסומים אחרים שהופיעו במחצית השנה האחרונה, לא הגיעו באופן סדיר אל הארכיון. לכן אנו פונים אל כל מוסדות היישוב והמדינה, אל יישובינו, אל מערכות העיתונים וכתבי העת, אל המו"לים והמחברים של ספרים וחוברות על הציונות ובניין הארץ, שימציאו לארכיון כל מה שפרסמו במשך החודשים האחרונים ושיקפידו
לשלוח לארכיון להבא בקביעות את כל פרסומיהם. כתובת הארכיון היא: ת.ד. 92 ירושלים. ד"ר ביין – ארכיונאי ראשי
בדצמבר 1949 יצא ד"ר ביין למסע ארוך בן 14 שבועות באירופה במטרה למפות ולהציל את הארכיונים היהודיים והציוניים ששרדו אחרי השואה. במסע זה ייצג את הארכיון הציוני וגם את הארכיון הכללי לתולדות ישראל שהיה חבר בהנהלתו. תיק עב כרס בשם "נסיעתו של ד"ר ביין לאירופא לשם איסוף חומרים בשנת 1949" (L33/1439) מתעד היטב את מהלך המסע, שכן ד"ר ביין הקפיד לעדכן את שולחיו מדי כמה ימים במכתבים ששלח ארצה.
284
284





















































































   284   285   286   287   288