Page 56 - הבנין שבו נולדה המדינה

לאחר השלמת הבניין ב-1936 הורגש צורך בשטחים נוספים. רטנר הוזמן לתכנן מבנה בצורת קובייה שיוצב מאחורי הגוש המרכזי של הסוכנות והוא נבנה בשנים 1937–1938. בהנחיות שקיבל האדריכל הודגשה חשיבותו של חיבור אורגני עם הבניין המרכזי. על חשיבות הבניין ניתן להסיק ממכתב ששלח המהנדס יעקב רייזר, מנהל משותף של המחלקה הטכנית, ליו"ר ועדת הבנייה בעירית ירושלים:
כפי שניתן לראות מהתכניות שאנו מגישים ביחד עם מכתב זה, כוונתנו להשלים את הבניין כולו, בדרך כלל לפי הרעיונות העיקריים של התכניות העיקריות וליצור על ידי כך שלמות ארכיטקטונית. הבניין שלנו כפי שנראה לנו, הוא הבולט בכל סביבת רחביה ורחוב המלך ג'ורג' מפאת גודלו, אופיו, ומצבו הטופוגרפי, וליצירתו הארכיטקטונית ישנה השפעה נכרת ואולי מכרעת לכל סביבתו מהשקפת בניין ערים, וברצוננו לשמור על האלמנט הנ"ל גם אם זה יהיה כרוך עם הוצאות ניכרות מצדנו.14
השלב האחרון בבניית בית המוסדות הלאומיים היה לאחר קום המדינה. בעת שיוחנן רטנר היה נספח צבאי בצירות הישראלית במוסקבה נבנתה קומה שלישית מעל כל המתחם והתכנון נמסר לאדריכל יעקב מטריקין שהיה מנהל המחלקה הטכנית של המוסדות הלאומיים בשנים 1928–1951. לאור השבחים שחלק רייזר לבניין לא ידוע מדוע הוחלט לא לפנות לרטנר לתכנן את התוספת שפגעה במידה מסוימת בהרמוניה של הבניין שהוא תכנן. היו שהסבירו את הדבר בהיעדרו של רטנר מהארץ. ייתכן שלאדריכל מטריקין נראה טבעי שכיוון שהוא ראש המחלקה הטכנית הוא יכול להוסיף בנייה מעל המבנה הקיים. בכל מקרה, רטנר לא ראה בעין יפה את התוספות, שכן הן פגעו קשה, לטעמו,
במבנה שתכנן ובפרופורציות שלו, אבל לא הגיש תביעה משפטית על הפגיעה בזכויות היוצרים שלו.
המבנה האחרון היה אגף נוסף שנבנה לאחר הקמת המדינה ופנה לרחוב אבן גבירול ברחביה. אגף זה שימש את משרד ראש הממשלה עד שנבנתה הקריה בגבעת רם. גם אותו תכנן יעקב מטריקין. הוא מתאפיין במקצב חלונות מלבניים ובקירות מונוליטיים שצופו באבן הדומה לזו שבשאר המבנים. במהלך מלחמת העצמאות פוצץ חלק
מהמבנה המקורי ובעקבות הפגיעה הקשה הוקמו גדרות גבוהות מסביב לבניין.
עם קום המדינה הוזנח הטיפול בבניין והכיכר המרכזית הפכה למגרש חניה לעובדים. דבר זה פגע ברושם שהמכלול עשה על המבקרים. ב-1987 החליטו הנהלת הסוכנות ונשיא ההסתדרות הציונית אריה דולצין להחזיר עטרה ליושנה. השטח רוצף באבנים ונשתלה גינה חדשה שהחליפה את מגרש החניה.
מבנה המוסדות הלאומיים היה הבניין הציבורי המודרני הראשון בארץ. הוא תוכנן ברוח הסגנון הבינלאומי ורטנר זכה בתחרות בזכות הבהירות והפשטות של תוכניתו. אף שהבניין לא היה גבוה הייתה לו נוכחות מסיבית מרשימה. במבנה המרכזי של הסוכנות הייתה מרפסת שאפשרה בימים רגילים לנשום אוויר צח ובימי חג ומועד ניצבו בה מנהיגי היישוב: בטקסים, שהבולטים בהם היו הבאת הביכורים מדי שנה ובעצרות חגיגיות – שהגדולה מכולן התקיימה לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. הכיכר המרכזית שהיה בה גן מסוגנן הוסיפה לבניין הדרת כבוד. המרפסת
מזכירה במקצת את המרפסת בקרמלין שעליה ניצבו מנהיגי המדינה והמפלגה בעצרות ובמצעדים.
הכניסה למתחם הייתה מגרם מדרגות לא גדול ברחוב המלך ג'ורג', מול המבנה המרכזי. אל מול המדרגות, באמצע החזית בקו ישר, עיצב רטנר בליטה קטנה שציינה את מרכז הקומפוזיציה. משני צידי המכלול היו כניסות מקומרות לאגף קק"ל ולאגף קרן היסוד, והכניסה המרכזית הייתה בין העמודים בבניין הסוכנות המרכזי. באגף קרן קימת הוצב חדר הרצל שלימים עבר להר הרצל. מול הכניסה לחדר שאליו עלו לרגל ילדי ישראל ומבקרים, שתל יו"ר קק"ל
14 מכתב של רייזר מ-1944 ליושב ראש ועדת הבנייה בעיריית ירושלים, שמתייחס לכך שבאותה עת שונתה חוקת הבנייה בעיר. יעקב רייזר העלה נימוקים בדבר אי התאמה בין התקנות החדשות לבין התוכנית שתוכננה לפי חוקת בניין ערים שהייתה בתוקף בזמן שהבניין תוכנן.
54
54