Page 66 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 66
תעודת ההתאזרחות של רטנר בארץ ישראל, 1926
ל"הגנה" סירב תחילה להצטרף, באומרו כי די היה לו בשירותו הצבאי בכל תקופת מלחמת העולם הראשונה. אולם כשלמד להכיר את התנאים בארץ חזר בו וב-1925 נשבע אמונים ל"הגנה" בעיר שהתגורר בה, חיפה. שנים לא סיפר לאיש על עברו הצבאי הבכיר ברוסיה ועבר את כל הקורסים של ה"הגנה" עם חבריו לסניף. לבסוף נתגלה הדבר. כינויו המחתרתי ב"הגנה", יוחנן, הפך עד מהרה לשמו הפרטי בעברית. בד בבד החל ללמד בטכניון בחיפה, שזה לא מכבר נפתח, כעוזרו של ראש הפקולטה לאדריכלות פרופ' אלכסנדר ברוואלד. הוא קיבל עבודות תכנון ראשונות
בחיפה, ובין השאר תכנן את האמפיתיאטרון בהדר הכרמל.
ב-1928 קיבל את הזדמנות חייו, אף שטרם ידע על כך. בקרב כל המתכננים והאדריכלים בארץ פשטה הידיעה כי ההנהלה הציונית עומדת לבנות את "בית המוסדות הלאומיים" בשכונת רחביה בירושלים, וכי בתוך זמן קצר תיערך תחרות בין האדריכלים המובילים בארץ על תכנון המבנה. עשרות אדריכלים, מהידועים ביותר עד אלמונים למחצה –
כפי שהיה אז רטנר – הגישו את הצעותיהם.
רטנר שקד על הצעה של בניין גדול בעל צורה מעוגלת ובן שתי קומות. הוא הגיש, כנדרש, תוכנית הנדסית של הבניין וצירף לו דגם ( ַמ ֶקט) עשוי פלסטלינה. הצעתו נשלחה בחודש אפריל 1928, והתוצאות התקבלו ביולי של אותה שנה. רטנר היה אדם מפוכח. הוא הניח שעם המשתתפים הרבים בתחרות נמנים כמה וכמה מה"אריות" של מקצוע האדריכלות בארץ. אחד מהם היה אלכסנדר ברוואלד, מי שתכנן את הבניין המונומנטלי של הטכניון בחיפה, ובעת
התחרות על בית המוסדות הלאומיים היה ראש הפקולטה לאדריכלות. רטנר היה סגנו ועוזרו.
64
64
