Page 68 - הבנין שבו נולדה המדינה

רבים וטובים פקפקו בישימות התוכנית, ומפקדי ה"הגנה" בעמק אמרו לגור: סע לרטנר בטכניון והראה לו את התוכנית. גור עשה כך ורטנר התלהב ונתן את אישורו בצירוף שיפור: במרכז היישוב הציע להציב מגדל ועליו זרקור שיבלוש בלילה אחר כל תנועה חשודה. כך בא לעולם מפעל "חומה ומגדל". במהלך שלוש שנות המהומות הוקמו
במתכונת זו יותר מחמישים יישובים, ועיצבו במידה רבה את מפת ההתיישבות היהודית בארץ.
ב-1938 קודם רטנר למעמד מרכזי ב"הגנה". מאז תחילת שנות השלושים עמדה בראש הארגון מפקדה ארצית פריטטית – שלושה חברים מהשמאל ושלושה מהימין. בימי "המרד הערבי" הפגינה ה"הגנה" את יכולותיה, אולם נתגלו גם חסרונותיה: ארגון מבוזר, הנהגה מסוכסכת והצלחות חלקיות בלבד ברבים מהמבצעים. ראש מחלקת הכספים בסוכנות היהודית, אליעזר קפלן, שהחזיק גם בתיק ההתיישבות, זימן אליו את רטנר (ככל הנראה בשליחותו של בן-גוריון) וזה הסביר לו בלשון צבאית את קשיי ה"הגנה" והביא בפניו הצעות לשיפורים. קפלן ביקש לקבל תזכיר וזה הוגש לו כבר למחרת היום. התזכיר הגיע ליו"ר הנהלת הסוכנות דוד בן-גוריון, ולאחר כמה ימים נערכה פגישה
משולשת: בן-גוריון, ראש ה"הגנה" אליהו גולומב ורטנר.
רטנר התבקש להרצות על תוכניתו. בן-גוריון לא נראה נלהב. הוא שאל שאלות אחדות. גולומב לא השתתף בשיחה אך האזין לה מן הצד. רטנר הסביר שאי אפשר להטיל על גולומב את כל האחריות ויש למנות מה שהוא כינה "גנרל לתפקידים מיוחדים". בן-גוריון פנה לגולומב ושאל לדעתו. גולומב התמהמה בתשובתו. לבסוף אמר רק שתי מילים:
"רטנר צודק".
כך נסללה הדרך למינויו של פרופ' רטנר לחבר השביעי של המפקדה הארצית בתפקיד רמ"א, ראש המפקדה הארצית שאינו נמנה עם אחד המחנות הפוליטיים. לראשונה היה ל"הגנה" יושב ראש למפקדה הארצית. רטנר מילא את התפקיד שנתיים. בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה ורטנר נשלח מטעם ה"הגנה" לסייע לצבא הבריטי שנלחץ אל הקיר מחשש לפלישה גרמנית למזרח התיכון. הוא שירת בין השאר במפקדה הבריטית בקהיר והקים בחיפה משרד מיוחד שאסף את כל הנתונים האפשריים על סוריה ולבנון: הפיזיים, התחבורתיים, מידע על מקורות המזון והמים ועל אפשרויות לשיתוף פעולה עם האוכלוסייה המקומית. הכוונה הייתה "להיכנס לראשם" של הגנרלים הגרמנים, אם יחליטו לפלוש לארץ ישראל מהצפון, ולהציע הצעות לסיכול התקדמותם בסוריה לעבר ארץ ישראל
בדרום, ולעבר עיראק ואיראן במזרח.
אולם זכורה יותר פעילות אחרת של רטנר בשנות המלחמה הראשונות: הוא ויצחק שדה היו חברי "ועדת רטנר-שדה", שהציעה מתווה למאבק חמוש של היישוב היהודי בארץ ישראל במקרה של, חלילה, כיבוש גרמני. התוכנית הציעה שלאחר נסיגת הבריטים יתרכזו כל אנשי היישוב במתחם מבוצר על הכרמל - שזכה לשמות "מצדה על הכרמל" ו"תוכנית הצפון" - ושם יילחמו נגד הפולשים וינסו לעצור אותם עד שהצבא הבריטי יתאושש ויחזור לארץ. למרבה המזל, גנרל ברנרד מונטגומרי הצליח לבלום את התקדמות גייסותיו של גנרל ארווין רומל מלוב למצרים, וארץ
ישראל ניצלה. "תוכנית רטנר-שדה" הועברה לארכיון ה"הגנה".
בתפקידיו ב"הגנה" קידם רטנר את הקמת המטכ"ל הראשון (ב-1939) ואת מינויו של יעקב דוסטרובסקי (דורי) לרמטכ"ל הראשון של הארגון (המונחים מטכ"ל ורמטכ"ל נולדו כבר אז). לאחר הקמת הפלמ"ח ב-1941 היה ממטפחיו וסייע לו בתוך ה"הגנה". כשהעניק לו יצחק שדה, מייסד הפלמ"ח ומפקדו הראשון, ספר שחיבר, כתב לו
הקדשה: "ליוחנן רטנר, אלוף התכנון והאימפרוביזציה". לאחר סיום מלחמת העולם השנייה נתמנה רטנר, לצד עבודתו השוטפת בטכניון, לראש מחלקת התכנון של ה"הגנה", אך עזב אותה בטריקת דלת לאחר שלא הוכנס בסוד תקיפת מחנה המעפילים בעתלית. לאחר כשנה וחצי שב לפעילות. הרמטכ"ל יעקב דורי, שנשלח לארצות הברית למטרות רכש, שב לתפקידו, ורטנר חזר והצטרף למטכ"ל ה"הגנה".
66
66