Page 89 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 89
הסוכנות מעורבת גם בחילוץ יהודים מאזורי סכנה. כך היה בשנים האחרונות בוונצואלה ובאזורי הקרבות בחלקה המזרחי של אוקראינה. חלק גדול מאותם משפחות ובודדים עולים בסופו של דבר ארצה.
להלן כמה נתונים על פעילות הסוכנות היהודית בשנה ברחבי תבל לקראת סוף העשור השני של המאה ה-21: 20 אלף צעירים וצעירות יהודים מרחבי העולם הגיעו לביקור בישראל במסגרת "מסע ישראלי"; באלפיים קהילות יהודיות בכל היבשות פועלים כ-1,800 שליחים ישראלים; 150 אלף יהודים בעולם משתתפים בקביעות בתוכניות חינוכיות ותרבותיות; יותר מ-60 אלף ילדים, בני נוער ומבוגרים במדינות דוברות רוסית משתתפים בתוכניות מיוחדות להם. מפעלים חברתיים, תרבותיים ולאומיים אלה ימשיכו לעמוד במרכז העשייה של הסוכנות היהודית גם בשנים הבאות.
ההסתדרות הציונית העולמית
ההסתדרות הציונית העולמית (להלן" הצ"ע), שמשרדיה נמצאים בבית המוסדות הלאומיים, היא הוותיקה מקרב המוסדות הלאומיים האחרים. ראשיתה ב-1897, בעת שבנימין זאב הרצל הקים אותה כדי להוציא אל הפועל את מטרות הציונות, כפי שהגדיר אותן הקונגרס הציוני הראשון: "הקמת בית לאומי חוקי ומוכר עבור העם היהודי".
בהתאם למנדט חבר הלאומים אשר נמסר לבריטניה בשנת 1922 הכירה זו בהצ"ע כ"סוכנות יהודית" שתפקידה לייצג את האינטרס העולמי היהודי ביישומו של המנדט. הצ"ע והסוכנות היהודית פעלו יחד במשך כארבעים שנה (מראשית שנות השלושים עד ראשית שנות השבעים). ב-1971, עם כינונה מחדש של הסוכנות היהודית, נקבע להצ"ע מעמד עצמאי. להצ"ע 50% מהשותפות בסוכנות היהודית ובכך היא מחזיקה בתפקיד מפתח בעבודתה.
הצ"ע מתמקדת בפעולותיה בהבטחת תמיכתם של יהודי התפוצות בישראל, בכל הנושאים המרכזיים שעומדים על סדר יומה: שיכון, קליטת עולים חדשים, חיזוק ההתיישבות בפריפריה ועוד. היא מקדישה אמצעים ומאמצים רבים לחיזוק ולהרחבה של החינוך היהודי בארצות התפוצה ולעידוד העלייה לארץ. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה
בהצ"ע חטיבה להתיישבות ברמת הגולן וביהודה ושומרון, בנגב ובגליל (ובעבר גם בסיני וברצועת עזה).
בשנת 1954 נחתמה אמנה בין הצ"ע והסוכנות היהודית לבין ממשלת ישראל, ובה נקבעו דרכי שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל לבין הגופים הציוניים המרכזיים. שיתוף פעולה זה נעשה באמצעות "הוועדה לתיאום" – מוסד המורכב משרי ממשלה ומחברי ההנהלות של הצ"ע והסוכנות היהודית. חוק המעמד והאמנה העניקו להצ"ע ולסוכנות היהודית מעמד רשמי כנציגותיו של העם היהודי בתפוצות במדינת ישראל. ביוני 1979 נחתמו שתי אמנות חדשות בין
הצדדים, הפעם בנפרד: האחת עם הצ"ע והאחרת עם הסוכנות היהודית.
מבחינה מבנית, הצ"ע מורכבת מתנועות אידאולוגיות (הבריתות הציוניות העולמיות), מפדרציות ציוניות לאומיות ומארגונים ציוניים בין-לאומיים. מרביתן של תנועות אידאולוגיות אלה קשורות עם גופים פוליטיים מקבילים בישראל, שרובם נוסדו עוד לפני הקמת המדינה. הארגונים הבין-לאומיים כוללים את תנועת הנשים ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה, בני
ברית, מכבי, הפדרציה הספרדית ושלושת הזרמים היהודיים הכלל-עולמיים.
זה יותר מ-120 שנה, מאז ההתכנסות הראשונה בבזל ב-1897, הגוף העליון של הצ"ע הוא הקונגרס הציוני – פרלמנט נבחר של התנועה הציונית ברחבי העולם. הקונגרס מתכנס אחת לארבע שנים וציריו נבחרים לפי חלוקה גיאוגרפית: 38% מישראל, 29% מארצות הברית ו-33% מכל שאר המדינות. עוד מיוצגות בקונגרס משלחות של ארגונים ציוניים בין-לאומיים דוגמת ארגוני הנשים, משלחות סטודנטים ומשלחת מארצות חבר המדינות שהרכיבו בעבר את ברית
המועצות. בישראל מתחלקים הצירים בקונגרס על פי יחסי הכוחות של המפלגות הציוניות הכנסת.
87
