Page 92 - הבנין שבו נולדה המדינה

עד קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות ובנטיעת יערות ברחבי הארץ. היא גם סייעה לעליית יישובים על הקרקע ובפריצת דרכים אליהם. במחצית הראשונה של המאה ה-20 רכשה קק"ל כמיליון דונם. לאחר 1948 העבירה לה המדינה מיליוני דונמים של קרקעות נטושות ועליהן הוקמו מאות יישובים חדשים, של עולים חדשים ושל
משוחררי מלחמת העצמאות.
ב-1960 הוקם מנהל מקרקעי ישראל לניהול כל קרקעות המדינה ומאז מתרכזת קק"ל בהכשרת קרקעות להתיישבות, למפעלי תיירות ולמגורים לעולים חדשים, וכן בייעור, בפריצת דרכים, בסיוע למשק המים בבניית מאגרים וסכרים, בשיקום סביבתי וטיפוח הנוף, בדחיקת המדבר ובשיקום נחלי ישראל. נוסף על כך מפעילה הקרן מערכת רחבה של
חינוך ציוני שמטרתה לחזק את הקשר בין הנוער היהודי בארץ ובתפוצות. ב-1962 נחתמה בין מדינת ישראל לקק"ל אמנה שהסדירה את העברת הקרקעות למנהל מקרקעי ישראל והדגישה כי
הקרן הקיימת לישראל תוסיף לפעול כמוסד עצמאי של ההסתדרות הציונית העולמית בקרב הציבור היהודי בארץ ובגולה, באיסוף כסף לגאולת אדמה מן השממה ובהסברה וחינוך ציוני-ישראלי. הממשלה תושיט לקרן עזרה בפעולות הסברה ותעמולה בישראל ובחוץ לארץ.
קק"ל היא גורם מרכזי בארץ בכל הקשור לפיתוח אזורים מרוחקים ושוממים. הוא עוסקת כל השנים בהכשרת אדמות הנגב, אזורי ההר והערבה, ואין ספק כי מפעל הייעור שלה שינה את נוף הארץ. דגש מיוחד שמה הקרן, בתיאום עם גורמי הביטחון, באזורים המוגדרים כחיוניים לביטחון המדינה. כשרבו השרפות בשדות ובחורשות באזור המכונה
"עוטף עזה" היו כבאי קק"ל הראשונים שנחלצו לכבותן.
לקראת העשור השלישי של המאה ה-21 עוסקת הקרן בתכנון מהפך דמוגרפי במדינה. התוכנית "ישראל 2040" מכוונת להצמיח את הפריפריה בהיקף שלא היה כמותו עד היום. השם הרשמי של התוכנית הוא "רילוקיישן ישראלי – קק"ל בונה את ארץ המחר", והיא שואפת ליישב מיליון וחצי ישראלים בנגב ובגליל. אין מדובר בשיטות הישנות אלא בהקמת מנועי צמיחה – מרכזי היי-טק, קמפוסים מדעיים, מרכזי פיתוח משוכללים וכן בהקמת מרכזים עירוניים
חדשים. כדי להגיע ליעדים אלה מתכננת קק"ל לבצע השקעות נרחבות בעולמות החינוך, התעסוקה וההתיישבות.
בעשרות שנותיה הראשונות הושג המימון לפעולות קק"ל באמצעות מבצעים מקוריים דוגמת "הקופסה הכחולה" ו"ספר הזהב". "הקופסה הכחולה" היא קופסת פח שגובהה פחות מעשרים סנטימטרים. שנים רבות יוצרו דגמים שונים שלה, עד שב-1934 עוצב דגם אחיד שבחזיתו נראתה מפת ארץ ישראל ועליה רכישות הקרקע של קק"ל. על
דגמים מאוחרים יותר של הקופסה הופיעו מפות מעודכנות יותר של רכישות הקרקע.
הוגה הרעיון היה, ככל הידוע, פקיד בנק מפולין בשם חיים קליינמן. זמן קצר לאחר החלטת הקונגרס החמישי על הקמת קק"ל הוא שלח מכתב למערכת "די ולט", שבועון ההסתדרות הציונית העולמית בשפה הגרמנית, והציע:
בהתאם למימרה "פרוטה לפרוטה מצטרפת" התקנתי לאחר החלטת הקונגרס "קופסה ארץ ישראלית". הדבקתי עליה פתק שבו נרשם: "קרן לאומית" וקבעתיה במקום מרכזי במשרדי. התוצאה עד כה היא מזהירה. לחברים לדעה אני מציע לאסוף בדרך זו תרומות לקרן הקיימת.
בשנים הבאות הפכה הקופסה הכחולה לפריט חובה באין-סוף בתים יהודיים ברחבי העולם. תרומות קטנות שהוכנסו לקופסאות הצטברו עם הזמן לסכומים גדולים. בעיקר "תפס" הרעיון מקום מרכזי בבתי ספר בארץ ישראל וברחבי העולם היהודי. בבתי הספר בארץ ישראל לפני קום המדינה ואף לאחר מכן היה נהוג שכל ילד מביא תרומה ביום
שישי, ומדי חודש סוכמו התוצאות ונקבעו הכיתות המצטיינות.
90
90