Page 111 - קרובים רחוקים
P. 111
‫חזית בית חולים רוטשילד‪-‬הדסה‪( 1919 ,‬אוסף "ביתמונה")‬

‫בנכסים ובקרקעות שקנה המיסיון הסקוטי‪ .‬תהליך רישום הקרקעות היה מורכב ונמשך כעשור‪ ,‬בעיקר‬
‫בשל מספרם הרב של שטרי הקניין שנדרשו‪ ,‬ובשל פעולות שנעשו בנכסים ובקרקעות במהלך השנים ‪-‬‬

‫בעיקר בתקופת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ובעיקר על ידי בן‪-‬ציון פרידמן‪378.‬‬
‫כחלק מהעסקה ביקשה המועצה של האגודה להגיע עם המיסיון הסקוטי להסדר בעניין קבורתם‬
‫העתידית של נציגיה ושליחיה שיפעלו בצפת ובאזור‪ .‬לאחר חליפת מכתבים הוטלה המשימה על נציג‬
‫האגודה ניילנד ועל נציג המיסיון סמפל‪ .‬נקבע ש"האגודה הלונדונית" תרכוש חלקת קרקע שתשמש‬
‫לקבורה והיא תהיה בבעלות משותפת של שני המיסיונים‪ .‬המיסיון הסקוטי יהיה אחראי לקבור בחלקה‬
‫את חברי קהילת האגודה הלונדונית בצפת ובאזור‪ ,‬כפי שנוהגים בשליחי המיסיון הסקוטי‪ .‬והיה ובעתיד‬
‫יימכר השטח ישמש הסכום שיתקבל לרכישת חלקה אחרת‪ ,‬ולאגודה הלונדונית יישמרו הזכויות וההסדרים‬

‫שנקבעו בהסכם הנוכחי‪379.‬‬
‫תקופה קצרה פעל במתחם של המרכז הרפואי שבצפון העיר בית חולים של המשלחת הפרסביטריאנית‬
‫הסקוטית‪ ,‬אך לאחר זמן קצר הקים המיסיון הסקוטי במקום קולג' בהנהלתו של הכומר סמפל‪ .‬בניין בית‬

‫החולים של האגודה הלונדונית הוסב למשכנו של הקולג' הסקוטי‪380.‬‬

‫העידן החדש של בית החולים היהודי‪ :‬בית חולים רוטשילד‪-‬הדסה‬

‫בספטמבר ‪ 1918‬כבשו היחידות האוסטרליות את צפת והתמקמו בבניין בית החולים רוטשילד‪ .‬לאחר‬
‫תקופת הכיבוש הטורקי ושהיית הכוחות האוסטרליים במקום החל הבניין להתפורר‪ ,‬והיה צורך דחוף‬

‫לשקמו ולשפצו‪381.‬‬
‫עם סיום המלחמה נוצרו גם הזדמנויות חדשות‪ .‬הבריטים סללו דרכים חדשות שהקלו את הגישה‬
‫לצפת בכלל‪ ,‬ולבית החולים רוטשילד‪-‬הדסה בפרט‪ .‬העיר החלה לפרוח‪ :‬הוקמו בתי ספר וגנים‪ ,‬הגיעו גלי‬

‫הגירה איכותיים‪ ,‬והכלכלה התפתחה‪ .‬ה ִקדמה החלה לקרום עור וגידים‪382.‬‬

‫תקופה שנייה ‪109‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116