Page 107 - קרובים רחוקים
P. 107
‫היהודי‪ ,‬ופעם אף נקרא לייעץ להנהלת בית חולים הדסה בעניינו של חולה שאושפז במצב חמור‪349.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬בצוק העתים ובעטיים של קשיים כלכליים‪ ,‬ניסתה האגודה לונדונית במחצית ‪ 1920‬לשתף פעולה‬
‫בצפת עם המיסיון הסקוטי‪ ,‬במסגרת "הכנסייה המאוחדת החופשית של סקוטלנד ‪ -‬המועצה של המיסיון‬
‫היהודי" (‪ .)United Free Church of Scotland - Jewish Mission Committee‬ניסיון זה לא צלח‪350.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1920‬קיבלה מועצת האגודה הלונדונית מהמיסיון הסקוטי הודעה ולפיה הוחלט לסיים‬
‫את פעילותו החינוכית והאוונגליסטית בצפת‪ .‬ההחלטה‪ ,‬כפי שהוצגה במכתב‪ ,‬נבעה מרצונו להימנע‬
‫מתחרות עם האגודה בעיר ולמקד את פעילותו בטבריה בלבד‪ ,‬בהתאם לתכנית המקורית‪ .‬המיסיון הסקוטי‬
‫הציע לאגודה הלונדונית לרכוש את נכסיו בצפת‪ ,‬והודיע לה שמינה ועדה לבחינת פעילותו העתידית‬
‫בארץ ושהוא ממתין לתשובתה העקרונית להצעת הרכישה‪ .‬זו תיבחן כשתסיים הוועדה את עבודתה‪351.‬‬
‫מתוסכל ומדוכא‪ ,‬אך שמח להזדמנות להתאחד עם משפחתו‪ ,‬עזב ד"ר אנדרסון את צפת באמצע חודש‬
‫אוגוסט ‪ .1920‬הוא הגיע לבריטניה ושם‪ ,‬בעיר בת' (‪ ,)Bath‬נפגש עם ד"ר קורבט ועדכן אותו‪ .‬בכך‬

‫הסתיימה פעילות של כ‪ 27-‬שנים‪ .‬בביטאון האגודה נכתב‪:‬‬

‫ד"ר אנדרסון‪ ,‬מבית החולים בצפת‪ ,‬אשר במשך ‪ 27‬שנים עשה עבודה נפלאה‬
‫כמיסיונר רפואי של האגודה הלונדונית בפלסטינה‪ ,‬נאלץ לחזור לאנגליה בגלל‬
‫בעיות רפואיות [‪ ]...‬אנו מאוד מקווים שהוא יוכל בהמשך להשתמש בניסיונו הרב‬
‫בעבודה הרפואית בקרב היהודים [‪ ]...‬ורק אלו שראו אותו בעבודתו יכולים להעריך‬

‫את האבדן שנגרם לאגודה בעקבות פרישתו‪352.‬‬

‫ד"ר קורבט הגיע לצפת בסוף חודש ספטמבר ‪ .1920‬הוא המשיך בניסיונות לשיקום המתחם‪ ,‬וחידש‬
‫חלקית את הפעילות הרפואית בבית החולים‪ .‬כמו קודמו נתקל גם הוא בקשיים‪ .‬המחסור בציוד ובתרופות‬
‫הביא את האגודה לפרסם באותה שנה בירחון שלה בקשות לתרומות לציוד רפואי ‪ -‬מיקרוסקופים‬

‫וציוד מעבדה‪353.‬‬
‫עמדת מועצת האגודה באשר לפעילות הרפואית בצפת לא הייתה עקבית וברורה‪ .‬במרץ ‪ 1920‬היא‬
‫קיימה כמה דיונים בנושא‪ ,‬אך באופן חריג לא פורסמו החלטות אופרטיביות‪ 354.‬ב‪ 3-‬במרץ ‪ 1921‬קיבל‬
‫קורבט מכתב ובו התבקש בו לא לפעול לפתיחת המרפאות לפני ספטמבר ‪ ,1921‬זאת בגלל הגירעון‬
‫הצפוי לאגודה ‪ -‬כ‪ 6,000-‬ליש"ט‪ .‬במכתב צוין שהמועצה תבדוק אפשרות להקצאה של תרומה מהכנסייה‬

‫באירלנד‪ ,‬אך גם סכום זה לא יאפשר לד"ר קורבט לממש את תכניותיו‪355.‬‬
‫ביולי ‪ 1921‬חל שינוי‪ ,‬וקורבט התבקש לפתוח את בית החולים‪ .‬המועצה הקצתה סך כולל של ‪1,500‬‬
‫ליש"ט לרכישת ציוד ואספקה ולתיקונים נדרשים‪ .‬סכום זה כלל תרומות שהגיעו לאגודה הלונדונית‪,‬‬
‫וממנו הופחתו ‪ 1,120‬ליש"ט‪ ,‬שכבר הוקצבו לצפת‪ .‬גם החלטה זו לא החזיקה מעמד זמן רב; שבועות‬
‫לאחר מכן התקבלה החלטה להקפיא את הפעילות הרפואית בצפת‪ ,‬וד"ר קורבט התבקש לעבור לבית‬

‫החולים בירושלים‪356.‬‬
‫חוסר ההחלטיות וחוסר העקביות באשר לפעילות בצפת אפיינו לא רק את האגודה הלונדונית‪ .‬ב‪25-‬‬
‫במאי ‪ 1921‬הודיע המיסיון הסקוטי כי לאור מסקנות הוועדה שבחנה את פעילותו העתידית הוא חוזר בו‬
‫מהחלטה שנתקבלה באוקטובר ‪ 1920‬לעזוב את צפת‪ 353.‬מדובר בוועדה בראשותו של הכומר ג'ון הול‬
‫(‪ ,)Hall‬ממנהיגי הכנסייה באותה עת‪ ,‬שמינתה מועצת המיסיון הסקוטי כדי לבחון מחדש את המשך‬
‫הפעילות בארץ ישראל‪ .‬הוועדה המליצה לשנות את ההיערכות‪ :‬מצד אחד‪ ,‬לסיים את הפעילות בחברון‪,‬‬
‫משום שהתנהלה באזור מבודד‪ ,‬צרכה תקציבים רבים והתרכזה באוכלוסייה הערבית‪ .‬מצד שני ‪ -‬למקד את‬

‫תקופה שנייה ‪105‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112