Page 107 - קרובים רחוקים
P. 107
היהודי ,ופעם אף נקרא לייעץ להנהלת בית חולים הדסה בעניינו של חולה שאושפז במצב חמור349.
בד בבד ,בצוק העתים ובעטיים של קשיים כלכליים ,ניסתה האגודה לונדונית במחצית 1920לשתף פעולה
בצפת עם המיסיון הסקוטי ,במסגרת "הכנסייה המאוחדת החופשית של סקוטלנד -המועצה של המיסיון
היהודי" ( .)United Free Church of Scotland - Jewish Mission Committeeניסיון זה לא צלח350.
באוקטובר 1920קיבלה מועצת האגודה הלונדונית מהמיסיון הסקוטי הודעה ולפיה הוחלט לסיים
את פעילותו החינוכית והאוונגליסטית בצפת .ההחלטה ,כפי שהוצגה במכתב ,נבעה מרצונו להימנע
מתחרות עם האגודה בעיר ולמקד את פעילותו בטבריה בלבד ,בהתאם לתכנית המקורית .המיסיון הסקוטי
הציע לאגודה הלונדונית לרכוש את נכסיו בצפת ,והודיע לה שמינה ועדה לבחינת פעילותו העתידית
בארץ ושהוא ממתין לתשובתה העקרונית להצעת הרכישה .זו תיבחן כשתסיים הוועדה את עבודתה351.
מתוסכל ומדוכא ,אך שמח להזדמנות להתאחד עם משפחתו ,עזב ד"ר אנדרסון את צפת באמצע חודש
אוגוסט .1920הוא הגיע לבריטניה ושם ,בעיר בת' ( ,)Bathנפגש עם ד"ר קורבט ועדכן אותו .בכך
הסתיימה פעילות של כ 27-שנים .בביטאון האגודה נכתב:
ד"ר אנדרסון ,מבית החולים בצפת ,אשר במשך 27שנים עשה עבודה נפלאה
כמיסיונר רפואי של האגודה הלונדונית בפלסטינה ,נאלץ לחזור לאנגליה בגלל
בעיות רפואיות [ ]...אנו מאוד מקווים שהוא יוכל בהמשך להשתמש בניסיונו הרב
בעבודה הרפואית בקרב היהודים [ ]...ורק אלו שראו אותו בעבודתו יכולים להעריך
את האבדן שנגרם לאגודה בעקבות פרישתו352.
ד"ר קורבט הגיע לצפת בסוף חודש ספטמבר .1920הוא המשיך בניסיונות לשיקום המתחם ,וחידש
חלקית את הפעילות הרפואית בבית החולים .כמו קודמו נתקל גם הוא בקשיים .המחסור בציוד ובתרופות
הביא את האגודה לפרסם באותה שנה בירחון שלה בקשות לתרומות לציוד רפואי -מיקרוסקופים
וציוד מעבדה353.
עמדת מועצת האגודה באשר לפעילות הרפואית בצפת לא הייתה עקבית וברורה .במרץ 1920היא
קיימה כמה דיונים בנושא ,אך באופן חריג לא פורסמו החלטות אופרטיביות 354.ב 3-במרץ 1921קיבל
קורבט מכתב ובו התבקש בו לא לפעול לפתיחת המרפאות לפני ספטמבר ,1921זאת בגלל הגירעון
הצפוי לאגודה -כ 6,000-ליש"ט .במכתב צוין שהמועצה תבדוק אפשרות להקצאה של תרומה מהכנסייה
באירלנד ,אך גם סכום זה לא יאפשר לד"ר קורבט לממש את תכניותיו355.
ביולי 1921חל שינוי ,וקורבט התבקש לפתוח את בית החולים .המועצה הקצתה סך כולל של 1,500
ליש"ט לרכישת ציוד ואספקה ולתיקונים נדרשים .סכום זה כלל תרומות שהגיעו לאגודה הלונדונית,
וממנו הופחתו 1,120ליש"ט ,שכבר הוקצבו לצפת .גם החלטה זו לא החזיקה מעמד זמן רב; שבועות
לאחר מכן התקבלה החלטה להקפיא את הפעילות הרפואית בצפת ,וד"ר קורבט התבקש לעבור לבית
החולים בירושלים356.
חוסר ההחלטיות וחוסר העקביות באשר לפעילות בצפת אפיינו לא רק את האגודה הלונדונית .ב25-
במאי 1921הודיע המיסיון הסקוטי כי לאור מסקנות הוועדה שבחנה את פעילותו העתידית הוא חוזר בו
מהחלטה שנתקבלה באוקטובר 1920לעזוב את צפת 353.מדובר בוועדה בראשותו של הכומר ג'ון הול
( ,)Hallממנהיגי הכנסייה באותה עת ,שמינתה מועצת המיסיון הסקוטי כדי לבחון מחדש את המשך
הפעילות בארץ ישראל .הוועדה המליצה לשנות את ההיערכות :מצד אחד ,לסיים את הפעילות בחברון,
משום שהתנהלה באזור מבודד ,צרכה תקציבים רבים והתרכזה באוכלוסייה הערבית .מצד שני -למקד את
תקופה שנייה 105
בד בבד ,בצוק העתים ובעטיים של קשיים כלכליים ,ניסתה האגודה לונדונית במחצית 1920לשתף פעולה
בצפת עם המיסיון הסקוטי ,במסגרת "הכנסייה המאוחדת החופשית של סקוטלנד -המועצה של המיסיון
היהודי" ( .)United Free Church of Scotland - Jewish Mission Committeeניסיון זה לא צלח350.
באוקטובר 1920קיבלה מועצת האגודה הלונדונית מהמיסיון הסקוטי הודעה ולפיה הוחלט לסיים
את פעילותו החינוכית והאוונגליסטית בצפת .ההחלטה ,כפי שהוצגה במכתב ,נבעה מרצונו להימנע
מתחרות עם האגודה בעיר ולמקד את פעילותו בטבריה בלבד ,בהתאם לתכנית המקורית .המיסיון הסקוטי
הציע לאגודה הלונדונית לרכוש את נכסיו בצפת ,והודיע לה שמינה ועדה לבחינת פעילותו העתידית
בארץ ושהוא ממתין לתשובתה העקרונית להצעת הרכישה .זו תיבחן כשתסיים הוועדה את עבודתה351.
מתוסכל ומדוכא ,אך שמח להזדמנות להתאחד עם משפחתו ,עזב ד"ר אנדרסון את צפת באמצע חודש
אוגוסט .1920הוא הגיע לבריטניה ושם ,בעיר בת' ( ,)Bathנפגש עם ד"ר קורבט ועדכן אותו .בכך
הסתיימה פעילות של כ 27-שנים .בביטאון האגודה נכתב:
ד"ר אנדרסון ,מבית החולים בצפת ,אשר במשך 27שנים עשה עבודה נפלאה
כמיסיונר רפואי של האגודה הלונדונית בפלסטינה ,נאלץ לחזור לאנגליה בגלל
בעיות רפואיות [ ]...אנו מאוד מקווים שהוא יוכל בהמשך להשתמש בניסיונו הרב
בעבודה הרפואית בקרב היהודים [ ]...ורק אלו שראו אותו בעבודתו יכולים להעריך
את האבדן שנגרם לאגודה בעקבות פרישתו352.
ד"ר קורבט הגיע לצפת בסוף חודש ספטמבר .1920הוא המשיך בניסיונות לשיקום המתחם ,וחידש
חלקית את הפעילות הרפואית בבית החולים .כמו קודמו נתקל גם הוא בקשיים .המחסור בציוד ובתרופות
הביא את האגודה לפרסם באותה שנה בירחון שלה בקשות לתרומות לציוד רפואי -מיקרוסקופים
וציוד מעבדה353.
עמדת מועצת האגודה באשר לפעילות הרפואית בצפת לא הייתה עקבית וברורה .במרץ 1920היא
קיימה כמה דיונים בנושא ,אך באופן חריג לא פורסמו החלטות אופרטיביות 354.ב 3-במרץ 1921קיבל
קורבט מכתב ובו התבקש בו לא לפעול לפתיחת המרפאות לפני ספטמבר ,1921זאת בגלל הגירעון
הצפוי לאגודה -כ 6,000-ליש"ט .במכתב צוין שהמועצה תבדוק אפשרות להקצאה של תרומה מהכנסייה
באירלנד ,אך גם סכום זה לא יאפשר לד"ר קורבט לממש את תכניותיו355.
ביולי 1921חל שינוי ,וקורבט התבקש לפתוח את בית החולים .המועצה הקצתה סך כולל של 1,500
ליש"ט לרכישת ציוד ואספקה ולתיקונים נדרשים .סכום זה כלל תרומות שהגיעו לאגודה הלונדונית,
וממנו הופחתו 1,120ליש"ט ,שכבר הוקצבו לצפת .גם החלטה זו לא החזיקה מעמד זמן רב; שבועות
לאחר מכן התקבלה החלטה להקפיא את הפעילות הרפואית בצפת ,וד"ר קורבט התבקש לעבור לבית
החולים בירושלים356.
חוסר ההחלטיות וחוסר העקביות באשר לפעילות בצפת אפיינו לא רק את האגודה הלונדונית .ב25-
במאי 1921הודיע המיסיון הסקוטי כי לאור מסקנות הוועדה שבחנה את פעילותו העתידית הוא חוזר בו
מהחלטה שנתקבלה באוקטובר 1920לעזוב את צפת 353.מדובר בוועדה בראשותו של הכומר ג'ון הול
( ,)Hallממנהיגי הכנסייה באותה עת ,שמינתה מועצת המיסיון הסקוטי כדי לבחון מחדש את המשך
הפעילות בארץ ישראל .הוועדה המליצה לשנות את ההיערכות :מצד אחד ,לסיים את הפעילות בחברון,
משום שהתנהלה באזור מבודד ,צרכה תקציבים רבים והתרכזה באוכלוסייה הערבית .מצד שני -למקד את
תקופה שנייה 105
