Page 106 - קרובים רחוקים
P. 106
לארץ ישראל ניזוקה בגלל גשמים חזקים ,והוא נאלץ להתעכב והגיע לצפת רק בתחילת ינואר .1920ב11-
בינואר 1920כתב לבתו" :הנה אני כאן ,בסופו של דבר בבית הישן עם הזיכרונות שהא מעורר -מעטים
עצובים אבל הרבה בהירים ושמחים [ ]...אני הייתי רק מייחל אם זה היה אפשרי שתהיו כאן אתי ,זוהי
באמת ארץ יפהפייה ובעלת היסטוריה מגוונת"342.
מיד עם בואו פנה ד"ר אנדרסון למועצה בבקשות לפיצויים בעקבות המלחמה .הוא ציין שמצא חלק
מרכושו בבית ,ודיווח שהכול שמחו שחזר -כולל היהודים ,שהיו ידידותיים מאוד .הוא המשיך וסיפר
שראה את בית החולים היהודי מעבר לרחוב ,ושהמושל לקח אותו לשם כדי לזהות חלק מחפציו .אחד
מהרופאים הראה לו את המקום ,והוא התרשם מאוד מהסיור ומהתפוסה המלאה .המנתח ,יהודי אמריקני
(ד"ר גריי ,כנראה) ,ביקש ממנו להיות נוכח בניתוח קטיעה ,וד"ר אנדרסון שיבח את עבודתו ,שנעשתה
בהרדמה מלאה .המנתח הבטיח להודיע לו על מקרים מעניינים ,וד"ר אנדרסון כתב" :זה נחמד שהם
מתייחסים אלי בנחמדות"343.
ממכתביו של ד"ר אנדרסון לבתו הבכורה מצטיירת תמונה עגומה של החיים בצפת באותם ימים:
מחירי המזון היו גבוהים מאוד ,מזג האוויר היה קר מאוד ,ותנים שוטטו בסביבה .ממכתביו המאוחרים
יותר עולה שלא ברור לו מתי ניתן יהיה לפתוח מחדש את בית החולים .בנייניו נפגעו כאשר התאכסן
בהם הצבא הטורקי ונדרש לשפצם ,וחלק מהציוד אבד .למרבית המזל המבנים לא נפגעו ברעידת האדמה
שהתחוללה יומיים לאחר כניסת הכוחות הבריטיים לעיר"344.
כבר בסוף ינואר ,1920שלושה שבועות לאחר שובו ,הבין ד"ר אנדרסון שלא יוכל לקיים פעילות
רפואית במשך שבועות אחדים .לא היה לו מקום לקבל חולים ,ועדיין לא קיבל את התרופות והציוד
שביקש ממועצת האגודה הלונדונית .אמנם אנשי הצלב האדום שלחו לו אספקה קטנה של תרופות,
אך המגוון שלהן היה מוגבל 345.בדצמבר 1919הושבו חלק מהמבנים לאגודה הלונדונית ,אך עדיין אי-
אפשר היה להתחיל לשקם את בית החולים ,שכן המבנה שימש אכסניה למאות פליטים ערבים-נוצרים.
הללו הגיעו מלבנון לאחר שברחו מהאזור שבשליטת הצרפתים 346.ד"ר אנדרסון נאלץ להסתפק בטיפולים
שאינם מצריכים ציוד מיוחד ,ובשאר הזמן העסיק את עצמו בדברים אחרים.
ד"ר אנדרסון החליט לנסוע לחיפה להסדיר סוגיות שהיו קשורות לנכסי האגודה בצפת ,וכן לטפל
במכירת בית הקיץ שלו שם .לאחר מכן התארח שבועות אחדים אצל חבריו ועמיתיו בירושלים .בעת
שהותו שם בחג הפסחא היה עד לפרעות של ערבים ברובע היהודי :כמאתיים איש נפצעו במהומות ,ובין
12ל 20-נרצחו .מארגני הפרעות ברחו לירדן ונידונו שלא בפניהם לעשר שנות מאסר .הפורעים זכו
לעידודם של גורמים בפקידות ובמשטרה הבריטית .אירוע זה השאיר את חותמו על ד"ר אנדרסון .הוא
היה מתוסכל מיכולתו לשקם בנסיבות הקיימות את הפעילות הרפואית של המיסיון והתגעגע למשפחתו
שנשארה מאחור .בנוסף לכך ,מצב בריאותו חייב טיפולים רפואיים .הוא ביקש אפוא מהמועצה לסיים
את תפקידו347.
ב 16-באפריל 1920מינתה המועצה של האגודה את ד"ר קורבט ( )C. H. Corbettלמחליפו של ד"ר
אנדרסון .שכרו השנתי נקבע ל 45-ליש"ט ,וסוכם שהאגודה תכסה את ההוצאות שיהיו לו ולרעייתו בשל
נסיעותיו ותפקידו 344.ד"ר קורבט נערך להגיע לצפת לא לפני אוקטובר .1920ד"ר אנדרסון ביקש לעזוב
כבר בספטמבר ,עוד לפני הגעתו של מחליפו ,ובקשתו נענתה.
ד"ר אנדרסון המשיך בינתיים בפעילותו בצפת .השגרה נמשכה ,ועדיין לא הושגה פריצת דרך
בהפעלת בית החולים .הוא החליט לבצע כמה פעולות לתיקון המבנים של מתחם בית החולים ,ובהן
השלמת החומה סביב המתחם ושיפוץ בית הרופא .הוא המשיך בקשריו הטובים עם צוות בית החולים
104רחוקים קרובים
בינואר 1920כתב לבתו" :הנה אני כאן ,בסופו של דבר בבית הישן עם הזיכרונות שהא מעורר -מעטים
עצובים אבל הרבה בהירים ושמחים [ ]...אני הייתי רק מייחל אם זה היה אפשרי שתהיו כאן אתי ,זוהי
באמת ארץ יפהפייה ובעלת היסטוריה מגוונת"342.
מיד עם בואו פנה ד"ר אנדרסון למועצה בבקשות לפיצויים בעקבות המלחמה .הוא ציין שמצא חלק
מרכושו בבית ,ודיווח שהכול שמחו שחזר -כולל היהודים ,שהיו ידידותיים מאוד .הוא המשיך וסיפר
שראה את בית החולים היהודי מעבר לרחוב ,ושהמושל לקח אותו לשם כדי לזהות חלק מחפציו .אחד
מהרופאים הראה לו את המקום ,והוא התרשם מאוד מהסיור ומהתפוסה המלאה .המנתח ,יהודי אמריקני
(ד"ר גריי ,כנראה) ,ביקש ממנו להיות נוכח בניתוח קטיעה ,וד"ר אנדרסון שיבח את עבודתו ,שנעשתה
בהרדמה מלאה .המנתח הבטיח להודיע לו על מקרים מעניינים ,וד"ר אנדרסון כתב" :זה נחמד שהם
מתייחסים אלי בנחמדות"343.
ממכתביו של ד"ר אנדרסון לבתו הבכורה מצטיירת תמונה עגומה של החיים בצפת באותם ימים:
מחירי המזון היו גבוהים מאוד ,מזג האוויר היה קר מאוד ,ותנים שוטטו בסביבה .ממכתביו המאוחרים
יותר עולה שלא ברור לו מתי ניתן יהיה לפתוח מחדש את בית החולים .בנייניו נפגעו כאשר התאכסן
בהם הצבא הטורקי ונדרש לשפצם ,וחלק מהציוד אבד .למרבית המזל המבנים לא נפגעו ברעידת האדמה
שהתחוללה יומיים לאחר כניסת הכוחות הבריטיים לעיר"344.
כבר בסוף ינואר ,1920שלושה שבועות לאחר שובו ,הבין ד"ר אנדרסון שלא יוכל לקיים פעילות
רפואית במשך שבועות אחדים .לא היה לו מקום לקבל חולים ,ועדיין לא קיבל את התרופות והציוד
שביקש ממועצת האגודה הלונדונית .אמנם אנשי הצלב האדום שלחו לו אספקה קטנה של תרופות,
אך המגוון שלהן היה מוגבל 345.בדצמבר 1919הושבו חלק מהמבנים לאגודה הלונדונית ,אך עדיין אי-
אפשר היה להתחיל לשקם את בית החולים ,שכן המבנה שימש אכסניה למאות פליטים ערבים-נוצרים.
הללו הגיעו מלבנון לאחר שברחו מהאזור שבשליטת הצרפתים 346.ד"ר אנדרסון נאלץ להסתפק בטיפולים
שאינם מצריכים ציוד מיוחד ,ובשאר הזמן העסיק את עצמו בדברים אחרים.
ד"ר אנדרסון החליט לנסוע לחיפה להסדיר סוגיות שהיו קשורות לנכסי האגודה בצפת ,וכן לטפל
במכירת בית הקיץ שלו שם .לאחר מכן התארח שבועות אחדים אצל חבריו ועמיתיו בירושלים .בעת
שהותו שם בחג הפסחא היה עד לפרעות של ערבים ברובע היהודי :כמאתיים איש נפצעו במהומות ,ובין
12ל 20-נרצחו .מארגני הפרעות ברחו לירדן ונידונו שלא בפניהם לעשר שנות מאסר .הפורעים זכו
לעידודם של גורמים בפקידות ובמשטרה הבריטית .אירוע זה השאיר את חותמו על ד"ר אנדרסון .הוא
היה מתוסכל מיכולתו לשקם בנסיבות הקיימות את הפעילות הרפואית של המיסיון והתגעגע למשפחתו
שנשארה מאחור .בנוסף לכך ,מצב בריאותו חייב טיפולים רפואיים .הוא ביקש אפוא מהמועצה לסיים
את תפקידו347.
ב 16-באפריל 1920מינתה המועצה של האגודה את ד"ר קורבט ( )C. H. Corbettלמחליפו של ד"ר
אנדרסון .שכרו השנתי נקבע ל 45-ליש"ט ,וסוכם שהאגודה תכסה את ההוצאות שיהיו לו ולרעייתו בשל
נסיעותיו ותפקידו 344.ד"ר קורבט נערך להגיע לצפת לא לפני אוקטובר .1920ד"ר אנדרסון ביקש לעזוב
כבר בספטמבר ,עוד לפני הגעתו של מחליפו ,ובקשתו נענתה.
ד"ר אנדרסון המשיך בינתיים בפעילותו בצפת .השגרה נמשכה ,ועדיין לא הושגה פריצת דרך
בהפעלת בית החולים .הוא החליט לבצע כמה פעולות לתיקון המבנים של מתחם בית החולים ,ובהן
השלמת החומה סביב המתחם ושיפוץ בית הרופא .הוא המשיך בקשריו הטובים עם צוות בית החולים
104רחוקים קרובים
