Page 146 - קרובים רחוקים
P. 146
בעולם חסר תקווה וייאוש זה ,ואף ש"הכתיבה בשכיבה מייגעת" ,ניסתה רחל לשמור על חוש הומור.
היא כתבה שיר בשם "בית החולים" ,ובמכתב לחברתה שלומית הגדירה אותו כ"סטירה אקספרומטית,
הכתובה לכבודך ,להצחיקך מעט בעולם נוגה זה".
השיר "בית החולים" בכתב ידה של רחל ִאי ְמי ֻּׁ ָשב ּ ִביצּורִים ְמ ֻשּנִים
במכתב לשולמית קלוגאי (בלוג גנזך המדינה) ּ ְב ִבגְדֵי ׂ ְשרָד...
ִאי ַהּנִׁ ְשּכָח ִמּ ֵלב ֱאֹל ִהים
ְלעֹו ְל ֵמי ַעד.
זְ ַמּנָם ׁשֹונֶה הּוא ֵמ ַהזְ ַמּנִים
ּ ִבׁ ְש ָאר ְמקֹומֹות;
ּ ְבׁ ָש ָעה ּפֹה ֵמ ָאה וְ ֶעׁ ְשרִים רְגָ ִעים
ְלכָל ַהּ ָפחֹות...
וְ ִאם ּ ְתנַּ ֶסה ְלדַּ ֵבר ּ ְב ָאזְנָם
ַעל ַחּיִים ֲא ֵחרִים,
יִ ְצ ֲחקּו ּ ְב ָערְ ָמה וְ ָא ְמרּו ּ ְב ִלּ ָבם:
"ּ ְבדּו ַתת ּ ְברִי ִאים!446...
במצב זה השתדלה רחל לשמור על אי של שפיות הדעת ולמצוא מצבים מבדחים ,מפני "שיפה הצחוק
לבריאות ,רופאים מצווים לצחוק"447.
בינתיים נכנס למחלקה הרופא (לא קריגר) .הוא ניגש אל ערביה שמנגד לי ושואל
אותה :בסגנון שלו [תרגום מרוסית] החולה לוטשת עיניים ומחשה .הרופא :איך את
מרגישה? החולה מחשה .הרופא בשחק קצר רוח :ואס טי טו [מה את עושה -יידיש]?
החולה מחשה .האחות מזכירה לו כי היא ערביה והוא[ :נו טוב ,בערבית אז בערבית
-רוסית] יותר טיב? לא כואב? תמימותו הבלשנית של אדם זה עולה על כל מה
שאפשר לתאר448.
בבית החולים עדיין לא הייתה מחלקה נפרדת לחולי שחפת הערוכה לספק את צורכי המאושפזים
לתקופה ארוכה .כך שבעוד שרחל הייתה מאושפזת תקופה ממושכת ,התחלפו שכנותיה לחדר לעתים
קרובות .רחל כתבה עליהן לשולמית בקורטוב של הומור:
144רחוקים קרובים
היא כתבה שיר בשם "בית החולים" ,ובמכתב לחברתה שלומית הגדירה אותו כ"סטירה אקספרומטית,
הכתובה לכבודך ,להצחיקך מעט בעולם נוגה זה".
השיר "בית החולים" בכתב ידה של רחל ִאי ְמי ֻּׁ ָשב ּ ִביצּורִים ְמ ֻשּנִים
במכתב לשולמית קלוגאי (בלוג גנזך המדינה) ּ ְב ִבגְדֵי ׂ ְשרָד...
ִאי ַהּנִׁ ְשּכָח ִמּ ֵלב ֱאֹל ִהים
ְלעֹו ְל ֵמי ַעד.
זְ ַמּנָם ׁשֹונֶה הּוא ֵמ ַהזְ ַמּנִים
ּ ִבׁ ְש ָאר ְמקֹומֹות;
ּ ְבׁ ָש ָעה ּפֹה ֵמ ָאה וְ ֶעׁ ְשרִים רְגָ ִעים
ְלכָל ַהּ ָפחֹות...
וְ ִאם ּ ְתנַּ ֶסה ְלדַּ ֵבר ּ ְב ָאזְנָם
ַעל ַחּיִים ֲא ֵחרִים,
יִ ְצ ֲחקּו ּ ְב ָערְ ָמה וְ ָא ְמרּו ּ ְב ִלּ ָבם:
"ּ ְבדּו ַתת ּ ְברִי ִאים!446...
במצב זה השתדלה רחל לשמור על אי של שפיות הדעת ולמצוא מצבים מבדחים ,מפני "שיפה הצחוק
לבריאות ,רופאים מצווים לצחוק"447.
בינתיים נכנס למחלקה הרופא (לא קריגר) .הוא ניגש אל ערביה שמנגד לי ושואל
אותה :בסגנון שלו [תרגום מרוסית] החולה לוטשת עיניים ומחשה .הרופא :איך את
מרגישה? החולה מחשה .הרופא בשחק קצר רוח :ואס טי טו [מה את עושה -יידיש]?
החולה מחשה .האחות מזכירה לו כי היא ערביה והוא[ :נו טוב ,בערבית אז בערבית
-רוסית] יותר טיב? לא כואב? תמימותו הבלשנית של אדם זה עולה על כל מה
שאפשר לתאר448.
בבית החולים עדיין לא הייתה מחלקה נפרדת לחולי שחפת הערוכה לספק את צורכי המאושפזים
לתקופה ארוכה .כך שבעוד שרחל הייתה מאושפזת תקופה ממושכת ,התחלפו שכנותיה לחדר לעתים
קרובות .רחל כתבה עליהן לשולמית בקורטוב של הומור:
144רחוקים קרובים
