Page 149 - קרובים רחוקים
P. 149
פרדה
בסתיו עברה רחל להתגורר לכמה שבועות בדירה בצפת" :ענין עם סנטוריה יגע .אין פה בנין מתאים
בשביל מוסד כזה .אבל אני מרוצה בביתי .ובכלל -אני מרוצה ,וזאת היא כל הנחמה" 461.היא המשיכה
להיות בהשגחת בית החולים ,ובסוף אותה שנה עזבה את צפת ועברה לתל-אביב .היא נפרדה מהעיר
בתחושה קשה .העיר שבשנת 1921התפעלה ממנה וכתבה עליה "כמה יפה המקום" נעשתה שנואה עליה:
לא יאוחר מתחילת חודש ספטמבר אני עוזבת את צפת .בעיר הזו ,שלפנים כל כך
אהבתיה ושעתה שנואה עלי כשממית ,רבו הקיטנים השנה ,ואין למצוא חדר ולא חצי
חדר (פגישה ,חצי פגישה .)...ובכן פרשת צפת עומדת להסתיים ,פרשה ארוכה ומרה.
מי יודע ,יעברו ימים ובמעטה ערפלי המרחק ,שכל צבעי הקשת לו ,ויהיה לה בעיני
קסם נוגה ,כקסם הכמישה בסתו .אני אינני מאמינה לזכרונות462.
רחל וד"ר קריגר :סיפור הערצה -ואולי יותר
ד"ר קריגר היה איש תרבות ,אוהב ספרות ,אמנות ומוזיקה .הוא היה רווק ומבוגר מרחל בחמש שנים,
ובתחומים רבים היה להם עניין משותף .הקשר עם ד"ר קריגר (ד"ר ק' ,כפי שקראה לו) החל בעת אשפוזה
הראשון .בין שתי תקופות אשפוזה נהגה רחל להתעניין בשלומו ובמכתביה ביטאה את געגועיה אליו.
כך כתבה לשפרה ירובסקי" :הרגשתי עצמי טובה למדי ,בלא עין הרע .הייתי רוצה שד"ר קריגר יבדקני
עתה למען לדעת כי הרגשה זו מיוסדת על יסוד-מה" 463".שלום לכן ,ושלום לטובה ולצלו של ד"ר קריגר
החביב .מתי ישוב אלינו ,אם בכלל ישוב?" 464אחרי שנים סיפר קריגר כי "תמיד הייתה מסיחה את השיחה
מענייני המחלה לשאלות ספרות ורוח .ובשובי לביתי מבית החולים ,הייתי מוצא בשולי חלוקי הלבן
פתקים כחולים ועליהם רשומים שיריה"465.
ד"ר קריגר נהג להביא לרחל ספרים מספרייתו .לפי עדותו הוא "היה מביא לה ספרים של מוריס
מטרלינק ,פול וורלן ,פרנסיס ז'ם ופושקין ,והיא תרגמה מהם שירים לעברית" 466.בין השניים התפתחה
ידידות עמוקה" .קֹול ַצ ֲעדֵי ָהרֹו ֵפא ּ ַבּ ְפרֹוזְדֹור יִׁ ָש ַמע /וְנָגְ ָעה ּ ְביָדְֶך רַּכֹות /יַד-נֶ ָח ָמה" ,כתבה באחד משיריה
הקשים על בית החולים .לחברתה שולמית קלוגאי סיפרה כי היא כותבת לו שירים ,אך הם "קינינו הפרטי
של ד"ר ק .ועל כן עין-זר לעולם ,לא תשזפם .הם מונחים בכיס חלוקו ([חלוק -ברוסית] והא לך הפסקויל
ּ ַבּכִיס ַהּ ָקט נִ ְמ ָצא ָמקֹום, יֵׁש ִעיר נִּדַ ַחת ּ ַבּגָ ִליל שעל הכיס הנ"ל:
נִ ְמ ָצא ָמקֹום ּבֹו ּדַי ּו ְלרֹו ֵפא אֹו ָתּה ָה ִעיר
ְל ַמה ׁ ֶשהּוא רָ ָחב ּכַּיָם, ָחלּוק ִעם ּכִיס זָ ִעיר
ְל ַמה ׁ ֶשהּוא ּפֹו ֵעם וְ ָחם, ֵאין ּ ֶפ ֶלא ּ ַבּדָ ָבר ַעד ּכָאן
רֹו ֶצה ,סֹו ֵבל וְ ַחי! ֲחלּוק רֹו ְפ ִאים ִעם ּכִיס ָק ָטן
ֵלב ּ ַבת־ ָאדָם ּ ַבּכִיס ַהּ ַצר ָחזֹון ְמאֹד רָגִיל
ַהיְאֻּ ַמן ּכִי יְסֻּ ַפר467?... ַעד ּכָאן ֵאין ּ ֶפ ֶלאַ .אְך ּ ִפ ְתאֹם
תקופה שלישית 147
בסתיו עברה רחל להתגורר לכמה שבועות בדירה בצפת" :ענין עם סנטוריה יגע .אין פה בנין מתאים
בשביל מוסד כזה .אבל אני מרוצה בביתי .ובכלל -אני מרוצה ,וזאת היא כל הנחמה" 461.היא המשיכה
להיות בהשגחת בית החולים ,ובסוף אותה שנה עזבה את צפת ועברה לתל-אביב .היא נפרדה מהעיר
בתחושה קשה .העיר שבשנת 1921התפעלה ממנה וכתבה עליה "כמה יפה המקום" נעשתה שנואה עליה:
לא יאוחר מתחילת חודש ספטמבר אני עוזבת את צפת .בעיר הזו ,שלפנים כל כך
אהבתיה ושעתה שנואה עלי כשממית ,רבו הקיטנים השנה ,ואין למצוא חדר ולא חצי
חדר (פגישה ,חצי פגישה .)...ובכן פרשת צפת עומדת להסתיים ,פרשה ארוכה ומרה.
מי יודע ,יעברו ימים ובמעטה ערפלי המרחק ,שכל צבעי הקשת לו ,ויהיה לה בעיני
קסם נוגה ,כקסם הכמישה בסתו .אני אינני מאמינה לזכרונות462.
רחל וד"ר קריגר :סיפור הערצה -ואולי יותר
ד"ר קריגר היה איש תרבות ,אוהב ספרות ,אמנות ומוזיקה .הוא היה רווק ומבוגר מרחל בחמש שנים,
ובתחומים רבים היה להם עניין משותף .הקשר עם ד"ר קריגר (ד"ר ק' ,כפי שקראה לו) החל בעת אשפוזה
הראשון .בין שתי תקופות אשפוזה נהגה רחל להתעניין בשלומו ובמכתביה ביטאה את געגועיה אליו.
כך כתבה לשפרה ירובסקי" :הרגשתי עצמי טובה למדי ,בלא עין הרע .הייתי רוצה שד"ר קריגר יבדקני
עתה למען לדעת כי הרגשה זו מיוסדת על יסוד-מה" 463".שלום לכן ,ושלום לטובה ולצלו של ד"ר קריגר
החביב .מתי ישוב אלינו ,אם בכלל ישוב?" 464אחרי שנים סיפר קריגר כי "תמיד הייתה מסיחה את השיחה
מענייני המחלה לשאלות ספרות ורוח .ובשובי לביתי מבית החולים ,הייתי מוצא בשולי חלוקי הלבן
פתקים כחולים ועליהם רשומים שיריה"465.
ד"ר קריגר נהג להביא לרחל ספרים מספרייתו .לפי עדותו הוא "היה מביא לה ספרים של מוריס
מטרלינק ,פול וורלן ,פרנסיס ז'ם ופושקין ,והיא תרגמה מהם שירים לעברית" 466.בין השניים התפתחה
ידידות עמוקה" .קֹול ַצ ֲעדֵי ָהרֹו ֵפא ּ ַבּ ְפרֹוזְדֹור יִׁ ָש ַמע /וְנָגְ ָעה ּ ְביָדְֶך רַּכֹות /יַד-נֶ ָח ָמה" ,כתבה באחד משיריה
הקשים על בית החולים .לחברתה שולמית קלוגאי סיפרה כי היא כותבת לו שירים ,אך הם "קינינו הפרטי
של ד"ר ק .ועל כן עין-זר לעולם ,לא תשזפם .הם מונחים בכיס חלוקו ([חלוק -ברוסית] והא לך הפסקויל
ּ ַבּכִיס ַהּ ָקט נִ ְמ ָצא ָמקֹום, יֵׁש ִעיר נִּדַ ַחת ּ ַבּגָ ִליל שעל הכיס הנ"ל:
נִ ְמ ָצא ָמקֹום ּבֹו ּדַי ּו ְלרֹו ֵפא אֹו ָתּה ָה ִעיר
ְל ַמה ׁ ֶשהּוא רָ ָחב ּכַּיָם, ָחלּוק ִעם ּכִיס זָ ִעיר
ְל ַמה ׁ ֶשהּוא ּפֹו ֵעם וְ ָחם, ֵאין ּ ֶפ ֶלא ּ ַבּדָ ָבר ַעד ּכָאן
רֹו ֶצה ,סֹו ֵבל וְ ַחי! ֲחלּוק רֹו ְפ ִאים ִעם ּכִיס ָק ָטן
ֵלב ּ ַבת־ ָאדָם ּ ַבּכִיס ַהּ ַצר ָחזֹון ְמאֹד רָגִיל
ַהיְאֻּ ַמן ּכִי יְסֻּ ַפר467?... ַעד ּכָאן ֵאין ּ ֶפ ֶלאַ .אְך ּ ִפ ְתאֹם
תקופה שלישית 147
