Page 184 - קרובים רחוקים
P. 184
המשלחת נפגשה עם מנהל הדסה ד"ר בלוסטון וחבריה ביקשו מד"ר בלוסטון "שלא לקבל את התפטרותו‬
‫של קריגר ולהשאירו בצפת‪ ,‬מפני שהוא התחבב על כל התושבים מבלי הבדל דת וגזע‪ ,‬ונסיעתו מצפת‪,‬‬
‫תוכל לגרום נזק לבריאות העיר"‪ 563.‬פנייתם של התושבים נדחתה‪ .‬לד"ר קריגר נערכה מסיבת פרדה חמה‬
‫ובה השתתפו כל נכבדי העיר והאזור‪ .‬כולם הביעו הערכה לפועלו‪ ,‬למקצועיותו ולאישיותו‪ 564.‬בסוף שנת‬

‫‪ 1926‬עזב את צפת‪ ,‬עבר לתל‪-‬אביב ופתח בה מרפאה פרטית‪.‬‬
‫בתל‪-‬אביב הקדיש ד"ר קריגר מזמנו גם לפעילות ציבורית‪ .‬הוא היה יושב ראש חוג "הבימה"‪ ,‬חבר‬
‫הוועד הפועל של הברית העולמית לרופאים יהודים‪ ,‬סגן יושב ראש הסתדרות הרופאים בישראל‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כן פרסם מאמרים רפואיים בעיתוני הארץ ובחו"ל‪ ,‬השתתף בכנסים רפואיים באנגליה‪ ,‬וייצג את הסתדרות‬

‫הרופאים בוועידת התאחדות הרופאים הבין‪-‬לאומית בפריז ב‪565.1947-‬‬

‫ד"ר פנחס וייל‬

‫ד"ר פנחס וייל נולד בשנת תרנ"ג (‪ 6‬במרץ ‪ )1893‬בקייב שבאוקראינה‪ .‬הוא קיבל חינוך מסורתי‪ ,‬למד‬
‫רפואה בז'נבה בשנים ‪ 1918-1913‬והוסמך לד"ר לרפואה‪ .‬שימש יושב ראש אגודת הסטודנטים הציונים‬
‫"השחר" בז'נבה‪ ,‬ובתום לימודיו היה רופא עוזר ומנהל זמני בבית המרפא לחולי שחפת לקנטון ז'נבה‪566.‬‬

‫הוא נודע כפנימאי בעל ניסיון בטיפול במחלות ריאה‪.‬‬

‫צוות בית חולים הדסה – במרכז ד"ר פנחס וייל (באדיבות משפחת צונג)‬

‫‪ 182‬רחוקים קרובים‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189