Page 186 - קרובים רחוקים
P. 186
בית בוסל -מוקד תיירות ונופש
התפתחות בית בוסל לאחר מלחמת העצמאות ושחרור צפת ,וכן דעיכתו בשנות השמונים של המאה ה,20-
קשורים קשר הדוק למגמות ולתהליכים שהתחוללו באותן שנים בענף התיירות ובתרבות הנופש והפנאי
-הן ברמה הארצית הן בעיר עצמה.
עלייתם ודעיכתם של בתי ההבראה של ההסתדרות
תרבות הנופש בארץ ישראל החלה להתפתח עם הקמת "ארזה -בית הבראה לחלוצים" במוצא שבמבואות
ירושלים .ארזה ,שבנה האדריכל יוסף ברלין ב ,1920-היה בית ההבראה הראשון שנבנה בארץ ,ובנייתו
ואכלוסו סימנו את תחילתו של עידן בתי ההבראה.
בתי ההבראה היו המצאה ישראלית ייחודית .הם יועדו למנוחה ולנופש לאנשים בריאים ,להתחזקות
ולהחלמה לאחר מחלה ,תאונה או ניתוח ,ליולדות הבאות להינפש ולהתחזק לאחר הלידה .ההסתדרות
הכללית הובילה את הקמת בתי ההבראה באמצעות קופת החולים הכללית וארגוניה האחרים .ברקע
המפעל עמדו תפיסות אידאולוגיות ,חברתיות וכלכליות אשר חברו יחד לפיתוח תפיסת נופש בראייה
סוציאליסטית .ההסתדרות חשה מחויבת ,גם לבריאות העובד ומשפחתו ולרווחתם ,כולל קידום התרבות
ותרבות הפנאי ,וראתה בבתי ההבראה אמצעי להיטיב עם חבריה ולשלוט בזמנם הפנוי .ההבראה נתפסה
כחיונית לבריאותו של הישראלי העובד ,ונועדה להעניק לו מרגוע גופני ונפשי כדי שיוכל לחזור לעבודתו
בכוחות מחודשים וביתר מרץ .בתי ההבראה הוקמו גם בשל המודעות הגוברת לצורך ברפואה מונעת571.
הפתרון המערכתי השוויוני לנופש לעובד שיקף את התפיסה הסוציאליסטית המוצהרת שהובילה
ההסתדרות באותם ימים וגרסה אחדות ושוויון .יש הטוענים שתפיסת הנופש הזאת נהגתה על פי מודל
העל של בתי ההבראה של ארגוני העובדים ברוסיה הסובייטית 572.בשנים ההן נאלצו אנשים לחיות בצניעות
רבה ,ויציאה לחופשה בבית הבראה הייתה במקרים רבים ההזדמנות היחידה של שכירים דלי אמצעים
"להחליף אוויר" וליהנות מתזונה טובה במחירים נמוכים .מערך בתי ההבראה נתן פתרון חלקי לקשיים
במימון בתי חולים ולמחסור הגדול במיטות אשפוז .בהיותם גם בתי החלמה הם אפשרו לשחרר מאושפזים
מבתי החולים מוקדם יותר ,ובכך לנצל ביתר יעילות את המיטות .בעלון למבריאים ולנופשים בבית בוסל,
שיצא באמצע שנות השישים ,העלו הכותבים סיבות אחרות לצורך בהבראה" :הצורך בהבראה גדל והולך
עקב ריבוי האוכלוסייה והזדקנותה וקשיי ההסתגלות העולים לאקלים התת-טרופי"573.
בשנות העשרים החלה קופת החולים להפעיל עבור חבריה שני בתי הבראה -בארזה שבמוצא ובבורכוב
שעל הכרמל .בשנת 1939היו בשני בתי ההבראה האלו יחד כ 195-מיטות .במהלך שנות הארבעים נוספו
עוד שבעה בתי הבראה ובהם 567מיטות .ב 1948-החזיקה קופת חולים 567מיטות574.
"חוק חופשה שנתית" ,שאושר בכנסת ב 1951-וחייב את המעסיקים להעניק לכל עובד ופועל חופשה
אחת לשנה ,שינה את ענף התיירות ותרבות הנופש בארץ ישראל .החוק הוביל להקמת שלוש קרנות נופש
כלליות ,לתנופת בנייה של בתי הבראה חדשים ולהרחבת אלה הקיימים .שלושה גורמים בהסתדרות עסקו
בהבראה :קופת חולים כללית ,מרגוע לעובד ,והאיגודים המקצועיים וקרנות הגמל שלהם ,כגון "מבטחים"
ו"קרן ביטוח של פועלי בניין" 575.בתי ההבראה של קופת חולים הציעו לעובד חופשה מסובסדת .העובד
השכיר יצא לנפוש גם בעל כורחו ,משום שדמי קרן ההבראה שולמו לו רק אם המציא אישור ששהה
באחד מבתי ההבראה .576החלת החוק הביאה לביקוש רב מאוד לחופשה בבתי ההבראה של קופת חולים.
עובדים נאלצו להזמין חופשה שנה-שנתיים מראש ,תופעת ה"פרוטקציה" והעדפת המקורבים פרחה ,וכך
184רחוקים קרובים
התפתחות בית בוסל לאחר מלחמת העצמאות ושחרור צפת ,וכן דעיכתו בשנות השמונים של המאה ה,20-
קשורים קשר הדוק למגמות ולתהליכים שהתחוללו באותן שנים בענף התיירות ובתרבות הנופש והפנאי
-הן ברמה הארצית הן בעיר עצמה.
עלייתם ודעיכתם של בתי ההבראה של ההסתדרות
תרבות הנופש בארץ ישראל החלה להתפתח עם הקמת "ארזה -בית הבראה לחלוצים" במוצא שבמבואות
ירושלים .ארזה ,שבנה האדריכל יוסף ברלין ב ,1920-היה בית ההבראה הראשון שנבנה בארץ ,ובנייתו
ואכלוסו סימנו את תחילתו של עידן בתי ההבראה.
בתי ההבראה היו המצאה ישראלית ייחודית .הם יועדו למנוחה ולנופש לאנשים בריאים ,להתחזקות
ולהחלמה לאחר מחלה ,תאונה או ניתוח ,ליולדות הבאות להינפש ולהתחזק לאחר הלידה .ההסתדרות
הכללית הובילה את הקמת בתי ההבראה באמצעות קופת החולים הכללית וארגוניה האחרים .ברקע
המפעל עמדו תפיסות אידאולוגיות ,חברתיות וכלכליות אשר חברו יחד לפיתוח תפיסת נופש בראייה
סוציאליסטית .ההסתדרות חשה מחויבת ,גם לבריאות העובד ומשפחתו ולרווחתם ,כולל קידום התרבות
ותרבות הפנאי ,וראתה בבתי ההבראה אמצעי להיטיב עם חבריה ולשלוט בזמנם הפנוי .ההבראה נתפסה
כחיונית לבריאותו של הישראלי העובד ,ונועדה להעניק לו מרגוע גופני ונפשי כדי שיוכל לחזור לעבודתו
בכוחות מחודשים וביתר מרץ .בתי ההבראה הוקמו גם בשל המודעות הגוברת לצורך ברפואה מונעת571.
הפתרון המערכתי השוויוני לנופש לעובד שיקף את התפיסה הסוציאליסטית המוצהרת שהובילה
ההסתדרות באותם ימים וגרסה אחדות ושוויון .יש הטוענים שתפיסת הנופש הזאת נהגתה על פי מודל
העל של בתי ההבראה של ארגוני העובדים ברוסיה הסובייטית 572.בשנים ההן נאלצו אנשים לחיות בצניעות
רבה ,ויציאה לחופשה בבית הבראה הייתה במקרים רבים ההזדמנות היחידה של שכירים דלי אמצעים
"להחליף אוויר" וליהנות מתזונה טובה במחירים נמוכים .מערך בתי ההבראה נתן פתרון חלקי לקשיים
במימון בתי חולים ולמחסור הגדול במיטות אשפוז .בהיותם גם בתי החלמה הם אפשרו לשחרר מאושפזים
מבתי החולים מוקדם יותר ,ובכך לנצל ביתר יעילות את המיטות .בעלון למבריאים ולנופשים בבית בוסל,
שיצא באמצע שנות השישים ,העלו הכותבים סיבות אחרות לצורך בהבראה" :הצורך בהבראה גדל והולך
עקב ריבוי האוכלוסייה והזדקנותה וקשיי ההסתגלות העולים לאקלים התת-טרופי"573.
בשנות העשרים החלה קופת החולים להפעיל עבור חבריה שני בתי הבראה -בארזה שבמוצא ובבורכוב
שעל הכרמל .בשנת 1939היו בשני בתי ההבראה האלו יחד כ 195-מיטות .במהלך שנות הארבעים נוספו
עוד שבעה בתי הבראה ובהם 567מיטות .ב 1948-החזיקה קופת חולים 567מיטות574.
"חוק חופשה שנתית" ,שאושר בכנסת ב 1951-וחייב את המעסיקים להעניק לכל עובד ופועל חופשה
אחת לשנה ,שינה את ענף התיירות ותרבות הנופש בארץ ישראל .החוק הוביל להקמת שלוש קרנות נופש
כלליות ,לתנופת בנייה של בתי הבראה חדשים ולהרחבת אלה הקיימים .שלושה גורמים בהסתדרות עסקו
בהבראה :קופת חולים כללית ,מרגוע לעובד ,והאיגודים המקצועיים וקרנות הגמל שלהם ,כגון "מבטחים"
ו"קרן ביטוח של פועלי בניין" 575.בתי ההבראה של קופת חולים הציעו לעובד חופשה מסובסדת .העובד
השכיר יצא לנפוש גם בעל כורחו ,משום שדמי קרן ההבראה שולמו לו רק אם המציא אישור ששהה
באחד מבתי ההבראה .576החלת החוק הביאה לביקוש רב מאוד לחופשה בבתי ההבראה של קופת חולים.
עובדים נאלצו להזמין חופשה שנה-שנתיים מראש ,תופעת ה"פרוטקציה" והעדפת המקורבים פרחה ,וכך
184רחוקים קרובים
