Page 188 - קרובים רחוקים
P. 188
בתי ההבראה של קופת החולים .תפיסת הנופש נעשתה המונית ועממית יותר ,בניגוד מוחלט לבתי
ההבראה הסגפניים .נוסף לכך ,שכבות מעוטות יכולת התקשו לשלם את מחירי ההבראה של קופת חולים
למרות הסבסוד.
אזרחי ישראל השתלבו במגמות מקבילות בעולם ונעשו אינדיבידואליים יותר .הם בחלו בביורוקרטיה
שליוותה את יציאתם לנופש ,ונמאס להם שיחליטו עבורם איפה לבלות את חופשתם ,מתי ,כמה ואיך.
תהליכים אלו הביאו ,לקראת סוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים ,לירידה בקרנם של בתי
ההבראה של קופת חולים ולירידה ניכרת ומתמשכת במספר הנופשים בהם582.
רכיב משמעותי מאוד בדעיכתם של בתי ההבראה של קופת חולים היה השינויים בתקנון קרנות הנופש.
אלה אפשרו לעובדים לפדות את המגיע להם גם ללא שימוש בבתי ההבראה עצמם .בעקבות השינוי ניצלו
הפועלים והעובדים את זכותם והמירו את בית הבראה בבית המלון.
הנופש בבית הבראה
בתי ההבראה של שנות החמישים נבנו בצורה פונקציונלית ,סגפנית לעתים ,בהתאם למטרה שלשמה
נועדו .תנאי האירוח היו רחוקים מאידאליים -חדרים זעירים ,צפופים ,שהריהוט והאבזור בהם בסיסיים
ביותר .השירותים והמקלחת היו משותפים לכל חדרי הקומה .בבתי ההבראה שכנו לעתים אפילו עשרה
מבריאים בחדר אחד גדול ,בדרך כלל עם הפרדה בין נשים לגברים .ובכלל ,לא תמיד יצאו בני הזוג לנופש
השנתי באותו זמן וביחד ,מה שהביא להתפתחות פולקלור על הבגידות שנלוו לחופשה.
הנופשים באו כדי ליהנות מהנוף ,מהשמש ,מהאוויר הצח ,מהגינה -ובעיקר מהארוחות :בחדרי האוכל
העצומים הוגש לסועדים אוכל משמין ,עתיר פחמימות ,שכן בין שנות השלושים לשנות השישים של
המאה ה ,20-ובעיקר בתקופת הצנע ,יצאו אנשים לחופשת הבראה כדי לעלות במשקלם ,לא כדי לרזות.
לכן כללה החופשה גם שקילה יומית קפדנית במטרה לוודא שהנופש אכן עולה במשקל לשביעות רצון
הממונים .על כל עלייה בקילוגרם אחד במשקל נהגה קופת חולים לתרום לירה לקק"ל .הנופש קיבל
הנחיה" :עם כניסתך למוסד פנה לרופא במקום שיקבע את הדיאטה שלך ואת הטיפול הדרוש"583.
לצד החדרים היו אולם לקריאת עיתונים ,אולם הרצאות ,אולם קולנוע ,אולם ספרים ,ברכה וחדר
אוכל .הפעילות התרבותית בערבים כללה הופעות בידור ,הרצאות וסרטים .כל אלה -כמענה לרצונם
ולציפיותיהם של הנופשים.
נוהלי הבית היו נוקשים ובמידה מסוימת ספרטניים ,כפי שניתן ללמוד מחוברת הנחיות שחולקה
לנופשים מיד בהגעתם .במהלך השנים נעשתה המדיניות גמישה יותר והותאמה לדרישות המבריאים.
ממהות השינויים ניתן ללמוד על סדר היום הקודם ועל ההגבלות שהוטלו על המבריאים בעבר .בחוברת
הנחיות מאמצע שנות השישים ובריאיון עם יצחק מיטרני ,חבר מרכז קופת חולים שפיקח על כל בתי
ההבראה והיה אחראי להם ,התגאתה קופת חולים בשינויים שהנהיגה בבתי ההבראה לנוחיותם של
המבריאים ולרווחתם :מרבית החדרים הותאמו לחופשה זוגית ,ובני זוג הורשו להצטרף לחופשה; המבריא
שוחרר גם מטרחת סידור מיטתו .בוטלה הקריאה לארוחה באמצעות צלצול (תשעה צלצולים ,)...הוארך
משך ארוחת הבוקר לנוחיותם של המאחרים לקום ,והסועדים הורשו לבחור את שולחנם .ארוחת הצהריים
הוגשה בין השעות 12:00ל ,14:00-ולא לכל המבריאים בבת אחת .המבריאים עצמם החליטו אם רצונם
לעלות במשקל ,התפריט גוון ונמצאו בו גם "מטעמים המקובלים והערבים לחכם של יוצאי ארצות המזרח
וצפון אפריקה" [ ]...ניתנת אפשרות ל"שירות לילי"584.
186רחוקים קרובים
ההבראה הסגפניים .נוסף לכך ,שכבות מעוטות יכולת התקשו לשלם את מחירי ההבראה של קופת חולים
למרות הסבסוד.
אזרחי ישראל השתלבו במגמות מקבילות בעולם ונעשו אינדיבידואליים יותר .הם בחלו בביורוקרטיה
שליוותה את יציאתם לנופש ,ונמאס להם שיחליטו עבורם איפה לבלות את חופשתם ,מתי ,כמה ואיך.
תהליכים אלו הביאו ,לקראת סוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים ,לירידה בקרנם של בתי
ההבראה של קופת חולים ולירידה ניכרת ומתמשכת במספר הנופשים בהם582.
רכיב משמעותי מאוד בדעיכתם של בתי ההבראה של קופת חולים היה השינויים בתקנון קרנות הנופש.
אלה אפשרו לעובדים לפדות את המגיע להם גם ללא שימוש בבתי ההבראה עצמם .בעקבות השינוי ניצלו
הפועלים והעובדים את זכותם והמירו את בית הבראה בבית המלון.
הנופש בבית הבראה
בתי ההבראה של שנות החמישים נבנו בצורה פונקציונלית ,סגפנית לעתים ,בהתאם למטרה שלשמה
נועדו .תנאי האירוח היו רחוקים מאידאליים -חדרים זעירים ,צפופים ,שהריהוט והאבזור בהם בסיסיים
ביותר .השירותים והמקלחת היו משותפים לכל חדרי הקומה .בבתי ההבראה שכנו לעתים אפילו עשרה
מבריאים בחדר אחד גדול ,בדרך כלל עם הפרדה בין נשים לגברים .ובכלל ,לא תמיד יצאו בני הזוג לנופש
השנתי באותו זמן וביחד ,מה שהביא להתפתחות פולקלור על הבגידות שנלוו לחופשה.
הנופשים באו כדי ליהנות מהנוף ,מהשמש ,מהאוויר הצח ,מהגינה -ובעיקר מהארוחות :בחדרי האוכל
העצומים הוגש לסועדים אוכל משמין ,עתיר פחמימות ,שכן בין שנות השלושים לשנות השישים של
המאה ה ,20-ובעיקר בתקופת הצנע ,יצאו אנשים לחופשת הבראה כדי לעלות במשקלם ,לא כדי לרזות.
לכן כללה החופשה גם שקילה יומית קפדנית במטרה לוודא שהנופש אכן עולה במשקל לשביעות רצון
הממונים .על כל עלייה בקילוגרם אחד במשקל נהגה קופת חולים לתרום לירה לקק"ל .הנופש קיבל
הנחיה" :עם כניסתך למוסד פנה לרופא במקום שיקבע את הדיאטה שלך ואת הטיפול הדרוש"583.
לצד החדרים היו אולם לקריאת עיתונים ,אולם הרצאות ,אולם קולנוע ,אולם ספרים ,ברכה וחדר
אוכל .הפעילות התרבותית בערבים כללה הופעות בידור ,הרצאות וסרטים .כל אלה -כמענה לרצונם
ולציפיותיהם של הנופשים.
נוהלי הבית היו נוקשים ובמידה מסוימת ספרטניים ,כפי שניתן ללמוד מחוברת הנחיות שחולקה
לנופשים מיד בהגעתם .במהלך השנים נעשתה המדיניות גמישה יותר והותאמה לדרישות המבריאים.
ממהות השינויים ניתן ללמוד על סדר היום הקודם ועל ההגבלות שהוטלו על המבריאים בעבר .בחוברת
הנחיות מאמצע שנות השישים ובריאיון עם יצחק מיטרני ,חבר מרכז קופת חולים שפיקח על כל בתי
ההבראה והיה אחראי להם ,התגאתה קופת חולים בשינויים שהנהיגה בבתי ההבראה לנוחיותם של
המבריאים ולרווחתם :מרבית החדרים הותאמו לחופשה זוגית ,ובני זוג הורשו להצטרף לחופשה; המבריא
שוחרר גם מטרחת סידור מיטתו .בוטלה הקריאה לארוחה באמצעות צלצול (תשעה צלצולים ,)...הוארך
משך ארוחת הבוקר לנוחיותם של המאחרים לקום ,והסועדים הורשו לבחור את שולחנם .ארוחת הצהריים
הוגשה בין השעות 12:00ל ,14:00-ולא לכל המבריאים בבת אחת .המבריאים עצמם החליטו אם רצונם
לעלות במשקל ,התפריט גוון ונמצאו בו גם "מטעמים המקובלים והערבים לחכם של יוצאי ארצות המזרח
וצפון אפריקה" [ ]...ניתנת אפשרות ל"שירות לילי"584.
186רחוקים קרובים
