Page 187 - קרובים רחוקים
P. 187
גם המסחר בשוברי הנופש 577.דיווח יעקב העליון בעיתון מעריב:
ההתמרמרות הייתה מוצדקת .חברים רבים של קופת חולים ,ששילמו את מסיהם
בסדר ,לא יכלו "לגבות" את אחת מזכויותיהם החשובות :האפשרות לנוח מעמל
השנה באחד מבתי ההבראה של הקופה ,כשבאו לבקש ימי הבראה ,קיבלו תשובה
שלילית .הפקידים השיבו [ ]...שאחרים כבר הקדימו את המבקש וכל המקומות
תפוסים .רק 50אלף איש ,אחד מכל עשרים חברי קופת חולים הבוגרים ,נהנה
מתנאי הבראה המיוחדים של המוסד שעיקרם מחיר מוזל בהרבה לעומת בתי הבראה
אחרים [ ]...התוספת הניכרת על דמי ההארחה ,הנדרשת בבית הבראה פרטי או בבית
מלון ,די בה כדי לפגום בהנאת החופשה .השיטה הנהוגה יצרה ,מלבד האכזבה ,גם
אווירה עכורה .האשימו את חברי קופת חולים בהעדפות ובמתן זכות להבראה
ל"אנשי שלומנו578.
התפתחות מערך הנופש בבתי ההבראה
על רקע הביקוש למקומות הבראה התאמצה קופת חולים להגדיל את ההיצע ,ובסוף שנת 1959כבר היו
לה 1,928מיטות -גידול של 340אחוזים בהשוואה לשנת .1948בבתי הבראה ובבתי החלמה בבעלות
ישירה של הקופה היו 817מיטות ,ושאר המיטות הוחזקו בשיתוף עם גורמים הסתדרותיים אחרים .בשנת
1964עלה מספר המיטות ל ,2,100-ב 17-בתי הבראה של ההסתדרות .הצפי למספר הנופשים באותה שנה
היה 40אלף ,והם אמורים היו לרכוש 350אלף ימי הבראה ,תוך "גלגול" תקציב משוער של חמישה וחצי
מיליון לירות בשלושת חודשי השיא579.
באמצע שנות השישים חנכה קופת חולים של ההסתדרות במקומות שונים בארץ בתי הבראה מפוארים
(במושגי אותן שנים) והרחיבה בתי הבראה קיימים .האדריכלים זאב ויעקב רכטר בנו עם שותפם משה
זרחי את "שפרינצק" בנצרת (תחילת התכנון ;1958 -הפתיחה ,)1961 -חדר אוכל בבית בוסל בצפת
( )1962שתוכנן ברובו על ידי יעקב רכטר ,ו"מבטחים" בזכרון יעקב שתכנן יעקב רכטר בלבד (תחילת
התכנון ;1964 -סיום הבנייה .)1968 -בשנים 1969-1967בנה יעקב רכטר חדרים נוספים בבית בוסל,
ולקראת סוף שנות השבעים -ב"שפרינצק"580.
בבתי ההבראה החדשים כבר נבנו חדרים גדולים לנוחותם של זוגות נשואים ,אולם צירוף הילדים
לחופשה עדיין נחשב לטאבו .לקראת סוף שנות השישים החל העידן האחרון והמפואר ביותר של בתי
ההבראה .הקמתם של בתי מלון מפוארים בסגנון אמריקני באילת ובטבריה הביאה לשינוי בדפוסי הנופש,
ונתנה את האות לתחילתה של מהפכת החופשה המשפחתית .גם בתי ההבראה של קופת חולים נאלצו
להכניס מעתה ילדים ולשכנם בחדרון צמוד לחדר ההורים ,ומדריכה מיוחדת העסיקה אותם במהלך היום
בבריכה ובחדר המשחקים .בשנת 1972-1971פעלו 15בתי הבראה ובהם 1,940מיטות ,ובאותה שנה
השתכנו בהם 62,793מבריאים .שנת השיא בביקוש לבתי הבראה הייתה 138 :1978-1977אלף מבריאים,
ויותר מ 691-אלף ימי הבראה581.
בסוף שנות השבעים חלה עלייה ברמת ההכנסה של אזרחי ישראל ,וכתוצאה מכך ברמת חייהם .מדינת
ישראל עברה בהדרגה מתרבות סוציאליסטית לתרבות קפיטליסטית ,מחיק התרבות הסובייטית לחיק
התרבות האמריקנית .בעולם הנופש והמלונאות מצא תהליך זה את ביטויו בפיתוח מואץ של אילת ושל
טבריה ובבניית מלונות בעלי אופי מסחרי אמריקני במהותו .באותה תקופה עלה מספר הישראלים שיצאו
לחו"ל .הם נחשפו שם לבתי מלון מפוארים יותר ,והחלו להעדיף שירותים ברמה גבוהה מזו שהציעו
תקופה חמישית 185
ההתמרמרות הייתה מוצדקת .חברים רבים של קופת חולים ,ששילמו את מסיהם
בסדר ,לא יכלו "לגבות" את אחת מזכויותיהם החשובות :האפשרות לנוח מעמל
השנה באחד מבתי ההבראה של הקופה ,כשבאו לבקש ימי הבראה ,קיבלו תשובה
שלילית .הפקידים השיבו [ ]...שאחרים כבר הקדימו את המבקש וכל המקומות
תפוסים .רק 50אלף איש ,אחד מכל עשרים חברי קופת חולים הבוגרים ,נהנה
מתנאי הבראה המיוחדים של המוסד שעיקרם מחיר מוזל בהרבה לעומת בתי הבראה
אחרים [ ]...התוספת הניכרת על דמי ההארחה ,הנדרשת בבית הבראה פרטי או בבית
מלון ,די בה כדי לפגום בהנאת החופשה .השיטה הנהוגה יצרה ,מלבד האכזבה ,גם
אווירה עכורה .האשימו את חברי קופת חולים בהעדפות ובמתן זכות להבראה
ל"אנשי שלומנו578.
התפתחות מערך הנופש בבתי ההבראה
על רקע הביקוש למקומות הבראה התאמצה קופת חולים להגדיל את ההיצע ,ובסוף שנת 1959כבר היו
לה 1,928מיטות -גידול של 340אחוזים בהשוואה לשנת .1948בבתי הבראה ובבתי החלמה בבעלות
ישירה של הקופה היו 817מיטות ,ושאר המיטות הוחזקו בשיתוף עם גורמים הסתדרותיים אחרים .בשנת
1964עלה מספר המיטות ל ,2,100-ב 17-בתי הבראה של ההסתדרות .הצפי למספר הנופשים באותה שנה
היה 40אלף ,והם אמורים היו לרכוש 350אלף ימי הבראה ,תוך "גלגול" תקציב משוער של חמישה וחצי
מיליון לירות בשלושת חודשי השיא579.
באמצע שנות השישים חנכה קופת חולים של ההסתדרות במקומות שונים בארץ בתי הבראה מפוארים
(במושגי אותן שנים) והרחיבה בתי הבראה קיימים .האדריכלים זאב ויעקב רכטר בנו עם שותפם משה
זרחי את "שפרינצק" בנצרת (תחילת התכנון ;1958 -הפתיחה ,)1961 -חדר אוכל בבית בוסל בצפת
( )1962שתוכנן ברובו על ידי יעקב רכטר ,ו"מבטחים" בזכרון יעקב שתכנן יעקב רכטר בלבד (תחילת
התכנון ;1964 -סיום הבנייה .)1968 -בשנים 1969-1967בנה יעקב רכטר חדרים נוספים בבית בוסל,
ולקראת סוף שנות השבעים -ב"שפרינצק"580.
בבתי ההבראה החדשים כבר נבנו חדרים גדולים לנוחותם של זוגות נשואים ,אולם צירוף הילדים
לחופשה עדיין נחשב לטאבו .לקראת סוף שנות השישים החל העידן האחרון והמפואר ביותר של בתי
ההבראה .הקמתם של בתי מלון מפוארים בסגנון אמריקני באילת ובטבריה הביאה לשינוי בדפוסי הנופש,
ונתנה את האות לתחילתה של מהפכת החופשה המשפחתית .גם בתי ההבראה של קופת חולים נאלצו
להכניס מעתה ילדים ולשכנם בחדרון צמוד לחדר ההורים ,ומדריכה מיוחדת העסיקה אותם במהלך היום
בבריכה ובחדר המשחקים .בשנת 1972-1971פעלו 15בתי הבראה ובהם 1,940מיטות ,ובאותה שנה
השתכנו בהם 62,793מבריאים .שנת השיא בביקוש לבתי הבראה הייתה 138 :1978-1977אלף מבריאים,
ויותר מ 691-אלף ימי הבראה581.
בסוף שנות השבעים חלה עלייה ברמת ההכנסה של אזרחי ישראל ,וכתוצאה מכך ברמת חייהם .מדינת
ישראל עברה בהדרגה מתרבות סוציאליסטית לתרבות קפיטליסטית ,מחיק התרבות הסובייטית לחיק
התרבות האמריקנית .בעולם הנופש והמלונאות מצא תהליך זה את ביטויו בפיתוח מואץ של אילת ושל
טבריה ובבניית מלונות בעלי אופי מסחרי אמריקני במהותו .באותה תקופה עלה מספר הישראלים שיצאו
לחו"ל .הם נחשפו שם לבתי מלון מפוארים יותר ,והחלו להעדיף שירותים ברמה גבוהה מזו שהציעו
תקופה חמישית 185
