Page 147 - יום שישי הגדול

‫מנחם בגין‪ ,‬מפקד האצ"ל‪ ,‬יצא מן המחתרת ונשא נאום פומבי ראשון‪.‬‬
‫בתצלום‪ :‬בגין‪ ,‬מחופש לרב ססובר‪ ,‬עם רעייתו ובנו‪ ,‬בתקופת המאבק‬

‫אחרת לא יכולה הייתה לקום‪ .‬והנה בטרם תספיק המדינה להקים את מוסדותיה התקינים‪ ,‬היא נאלצת‬
‫להילחם ‪ -‬או להוסיף להילחם ‪ -‬בתוקפנות האויב השטני ושכיריו צמאי הדם מן היבשה‪ ,‬מן הים והאוויר‪.‬‬
‫בתנאים אלה של הקמת העצמאות הלאומית ניתן משנה תוקף לאזהרה‪ ,‬אשר הנשיא הפילוסוף‪ ,‬תומאס‬
‫גריק מאסאריק‪ ,‬השמיע באוזני עמו‪ ,‬העם הצ'כוסלובקי‪ ,‬בעלות שחר חירותו אחרי שלוש מאות שנה של‬
‫שעבוד‪ .‬ברדתו בשנת ‪ 1918‬בתחנת הרכבת על שם וילסון בפראג‪ ,‬אמר מאסאריק לבני עמו הצוהלים‪:‬‬
‫"קשה להקים מדינה; אך זכרו‪ ,‬כי עוד יותר קשה לקיים מדינה"‪ .‬ואכן‪ ,‬אחים בציון‪ ,‬לנו קשה‪ ,‬הוי מה קשה‬
‫היה להקים את מדינתנו! היו דרושים עשרות דורות של נדודים מארץ שחיטות אחת למדינת פוגרומים‬
‫שנייה; היו דרושים גירושים ומוקדים ומרתפי עינויים; היו דרושות מהלומות איומות‪ ,‬המרסקות אשליות‬
‫מסנוורות; היו דרושות אזהרות ‪ -‬שלא נשמעו ‪ -‬של נביאים וחוזים; היה דרוש עמל של דורות חלוצים‬
‫ובונים‪ ,‬והייתה דרושה התקוממות מורדים‪ ,‬מוחצי אויב‪ ,‬עולי גרדום ונודדי ימים ומדבריות ‪ -‬כדי שנגיע‬
‫עד הלום‪ ,‬עד קיבוץ שישים ריבוא עברים במולדת‪ ,‬עד סילוק שלטון הדיכוי הישיר‪ ,‬עד הכרזת העצמאות‬

‫בחלקה של המולדת‪ ,‬שהיא כולה שלנו‪ ,‬כולה שלנו‪.‬‬

‫אחרי ההכרזה ‪145‬‬