Page 48 - יום שישי הגדול
P. 48
בחמימות ובהתלהבות כשליחים ראשונים מירושלים הנצורה .כעבור יום או יומיים הזמינני בן-גוריון
למשרדו בקריה ,ושם חתמתי על המגילה".
מה הייתה הרגשתו של ד"ר גרנות (אז -גרנובסקי) ערב ה 15-במאי?
"אותו ערב ישבנו בירושלים בדירתנו החשוכה ,ללא חשמל ,ללא אפשרות להאזין לרדיו ,רעבים
וצמאים .ההרגשה הכללית הייתה כבדה ,אך מלאת תקווה .אמנם ,לא היינו בטוחים בהכרזה ,אך רווחה
שמועה שאותו ערב מכריזים על הקמת המדינה ,ואז קראתי לאשתי ולילדי ,וסיפרתי להם חוויה מהעבר
הרחוק :בשנת 37 ,1911שנה לפני הכרזת המדינה ,הייתי אסור בכלא רוסי בשל פעילות ציונית .האשימוני
בייסוד תנועת נוער ציונית .נחקרתי על ידי קולונל מהמשטרה החשאית .כשנגמרה החקירה ,שנמשכה
כמה לילות רצופים ,אמר לי קולונל אוקראיני בשם סטאדראנקו ,בלגלוג עוקצני" :שמע נא אדון גרנובסקי,
כשתהיה בארץ-ישראל העצמאית ,תזכרני לטובה".
"עמדתי בדיבורי ובליל הכרזת המדינה הזכרתי את הקולונל האוקראיני"...
.10אליהו דובקין :אורח בא מתל אביב
ממש בשעה שבמוזיאון תל-אביב קרא דוד בן-גוריון את ההכרזה ההיסטורית ,קידם חבר מועצת
המדינה ואיש הנהלת הסוכנות ,מר אליהו דובקין ,את פניה של אחת השיירות הטרגיות ביותר בתולדות
מלחמת העצמאות .שרידי גוש עציון החלו מגיעים אל פתח חצר המוסדות הלאומיים בירושלים ,כשהם
נושאים בזרועותיהם חללים ופצועים" :לבנו היה עם הטקס ההיסטורי ,אך לגבי דידנו ,הנשארים בירושלים
הנצורה ,היה זה מעמד רחוק ובלתי מציאותי; המציאות שלנו הייתה -טבעת המצור ההולכת ומתהדקת
סביב בירתנו ,וימי המבחן הנכונים לנו"...
כפוף להחלטה משותפת של הוועד הלאומי והנהלת הסוכנות ,נשאר דובקין בבירה לארגון ההתגוננות
האזרחית של תושבי ירושלים הנצורה .גייסות הלגיון החלו באותו יום לנוע לעבר העיר העתיקה ושכונת
שייך ג'ראח; עטרות נפלה ,ושרידי גוש עציון נטשו את אדמתם לאחר עמידת גבורה עילאית .ואולם
היה זה אורח מתל אביב שהגיע לפתע בבוקר ה 14-במאי ,אשר גרם לאליהו דובקין את החוויה האישית
שלו באותו יום .היה זה זיאמה אהרונוביץ' ,זלמן ארן ,כיום שר החינוך ,שהתייצב והסביר בפשטות" :מה
לעשות ,לא יכולתי להישאר בתל-אביב ,לבי יצא אליכם"...
.11מאיר וילנר-קובנר " :הייתי חותם גם היום"
מאיר וילנר היה נציג המפלגה הקומוניסטית במועצת העם .בימים שקדמו להכרזה לקח חלק בדיונים
על נוסח המגילה .הוא נזכר" :לא התווכחנו הרבה על החלק האידיאולוגי שבנוסח ,שלא הסכמנו לו .אני
עמדתי על התוספת (מדינה יהודית) 'עצמאית וריבונית' .כיום נראה לי שההתנגדות לתוספת זאת לא
הייתה מקרית ,שהרי מדינת ישראל כיום באמת איננה כל כך עצמאית...
"ביום ההכרזה הלכתי ברגל מבית הקק"ל לבניין המוזיאון .אני זוכר שפגשתי שם את מזכיר המפלגה,
אליהו גוז'נסקי ז"ל .עמדנו ליד הכניסה ,והוא ,עם מצלמה ענקית ,עמד וצילם את הקהל .רצה לצלם את
ה'אווירה' .ובאמת ,הייתה אווירה של חג עממי ,והכל היה לגמרי ספונטאני .בקהל התחילו לפתע לבקש
46יום שישי הגדול
למשרדו בקריה ,ושם חתמתי על המגילה".
מה הייתה הרגשתו של ד"ר גרנות (אז -גרנובסקי) ערב ה 15-במאי?
"אותו ערב ישבנו בירושלים בדירתנו החשוכה ,ללא חשמל ,ללא אפשרות להאזין לרדיו ,רעבים
וצמאים .ההרגשה הכללית הייתה כבדה ,אך מלאת תקווה .אמנם ,לא היינו בטוחים בהכרזה ,אך רווחה
שמועה שאותו ערב מכריזים על הקמת המדינה ,ואז קראתי לאשתי ולילדי ,וסיפרתי להם חוויה מהעבר
הרחוק :בשנת 37 ,1911שנה לפני הכרזת המדינה ,הייתי אסור בכלא רוסי בשל פעילות ציונית .האשימוני
בייסוד תנועת נוער ציונית .נחקרתי על ידי קולונל מהמשטרה החשאית .כשנגמרה החקירה ,שנמשכה
כמה לילות רצופים ,אמר לי קולונל אוקראיני בשם סטאדראנקו ,בלגלוג עוקצני" :שמע נא אדון גרנובסקי,
כשתהיה בארץ-ישראל העצמאית ,תזכרני לטובה".
"עמדתי בדיבורי ובליל הכרזת המדינה הזכרתי את הקולונל האוקראיני"...
.10אליהו דובקין :אורח בא מתל אביב
ממש בשעה שבמוזיאון תל-אביב קרא דוד בן-גוריון את ההכרזה ההיסטורית ,קידם חבר מועצת
המדינה ואיש הנהלת הסוכנות ,מר אליהו דובקין ,את פניה של אחת השיירות הטרגיות ביותר בתולדות
מלחמת העצמאות .שרידי גוש עציון החלו מגיעים אל פתח חצר המוסדות הלאומיים בירושלים ,כשהם
נושאים בזרועותיהם חללים ופצועים" :לבנו היה עם הטקס ההיסטורי ,אך לגבי דידנו ,הנשארים בירושלים
הנצורה ,היה זה מעמד רחוק ובלתי מציאותי; המציאות שלנו הייתה -טבעת המצור ההולכת ומתהדקת
סביב בירתנו ,וימי המבחן הנכונים לנו"...
כפוף להחלטה משותפת של הוועד הלאומי והנהלת הסוכנות ,נשאר דובקין בבירה לארגון ההתגוננות
האזרחית של תושבי ירושלים הנצורה .גייסות הלגיון החלו באותו יום לנוע לעבר העיר העתיקה ושכונת
שייך ג'ראח; עטרות נפלה ,ושרידי גוש עציון נטשו את אדמתם לאחר עמידת גבורה עילאית .ואולם
היה זה אורח מתל אביב שהגיע לפתע בבוקר ה 14-במאי ,אשר גרם לאליהו דובקין את החוויה האישית
שלו באותו יום .היה זה זיאמה אהרונוביץ' ,זלמן ארן ,כיום שר החינוך ,שהתייצב והסביר בפשטות" :מה
לעשות ,לא יכולתי להישאר בתל-אביב ,לבי יצא אליכם"...
.11מאיר וילנר-קובנר " :הייתי חותם גם היום"
מאיר וילנר היה נציג המפלגה הקומוניסטית במועצת העם .בימים שקדמו להכרזה לקח חלק בדיונים
על נוסח המגילה .הוא נזכר" :לא התווכחנו הרבה על החלק האידיאולוגי שבנוסח ,שלא הסכמנו לו .אני
עמדתי על התוספת (מדינה יהודית) 'עצמאית וריבונית' .כיום נראה לי שההתנגדות לתוספת זאת לא
הייתה מקרית ,שהרי מדינת ישראל כיום באמת איננה כל כך עצמאית...
"ביום ההכרזה הלכתי ברגל מבית הקק"ל לבניין המוזיאון .אני זוכר שפגשתי שם את מזכיר המפלגה,
אליהו גוז'נסקי ז"ל .עמדנו ליד הכניסה ,והוא ,עם מצלמה ענקית ,עמד וצילם את הקהל .רצה לצלם את
ה'אווירה' .ובאמת ,הייתה אווירה של חג עממי ,והכל היה לגמרי ספונטאני .בקהל התחילו לפתע לבקש
46יום שישי הגדול
