Page 49 - יום שישי הגדול
P. 49
'אוטוגרפים' אצל המיועדים לחתום על המגילה‪ .‬זאת עשויה הייתה להיות 'הרצה' טובה לעט‪ ,‬אך הרי‬
‫חתמתי אחר כך בעטו של מר שרת (הלא הוא 'איש העט'‪.)...‬‬

‫"בשעת הטקס ישבתי בשורה השנייה מימין‪ ,‬ליד אחד החברים הדתיים‪ ,‬ונתעוררה בינינו שיחה‪ .‬הייתה‬
‫הרגשה ש'עושים היסטוריה'‪ ,‬ממש כפי שחשבתי ב‪ 29-‬בנובמבר‪ ,‬עת הייתי באו"ם בשעת החלטת החלוקה‪.‬‬

‫חשבתי כל הזמן על העתיד‪ ,‬אותו תיארתי לעצמי בצורה שונה לחלוטין‪.‬‬
‫"אחרי הטקס הלכתי לביתי עם עוד כמה חברים‪ ,‬ושתינו 'לחיים'‪ :‬בעד החירות שלנו ושלהם‪ ,‬כלומר‬

‫גם של הערבים"‪.‬‬
‫שאלנו את מר וילנר כיצד הוא מתייחס כיום אל אותו המעמד‪ ,‬וראינו בבירור שאכן לשאלה זאת ציפה‬
‫כל הזמן‪" :‬אם נדבר בפרספקטיבה היסטורית ‪ -‬הרי מה שעשיתי אז הייתי עושה גם היום (למרות שעיתונים‬
‫מסוימים טוענים אחרת‪ :‬אומרים שאנחנו כאילו מתחרטים‪ ,‬ושזה היה כאילו דחף חד‪-‬פעמי)‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫חושבים שהסכנות האורבות כיום לקיומנו הן תוצאה של המדיניות הממשלתית‪ ,‬אשר אינה מכירה בזכויות‬
‫העם הערבי בארץ הזאת‪ ,‬ועל ידי כך מונעת אפשרות של שלום ושל הכרת המדינות הערביות במדינת‬

‫ישראל"‪.‬‬

‫‪ .12‬ד"ר הרצל ורדי (רוזנבלום)‪" :‬אינצידנט קטן"‬

‫ד"ר הרצל רוזנבלום‪ ,‬כיום עורך העיתון "ידיעות אחרונות"‪ ,‬ייצג במעמד החתימה על מגילת העצמאות‬
‫את "מפלגת המדינה העברית"‪ ,‬מפלגה קטנה שהתפלגה והתאחדה שוב עם המפלגה הרביזיוניסטית‪.‬‬

‫ד"ר רוזנבלום היה היחיד מבין חברי האכסקוטיבה העולמית של מפלגתו‪ ,‬ששהה בארץ באותה תקופה‪,‬‬
‫ומאחר שהקשר הישיר עם חו"ל נותק‪ ,‬נאלץ להחליט על השתתפותו בטקס הכרזת המדינה על דעת‬

‫ורדי‪ ,‬הוא רוזנבלום‪ ,‬חותם‬

‫מדינה נולדת ‪47‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54