Page 72 - יום שישי הגדול
P. 72
עם ערב שקעה תל אביב לתוך האפלה .הרחובות לא התרוקנו .אנשים התייחדו בביתם עם צערם
ושמחתם האצורים .בלילה בקע לתוך האפלה קול הרדיו ,ועל גלי האתר נישאו דבריה של לורנה וינגייט,
הקוראת מחיפה לרוח בעלה" ,הידיד"" :כולנו כאן התייצבנו לפקודתך ...אבן הקלע .נגד שריונים"...
עם שחר נתעוררה תל אביב לרעם הפצצות הראשונות .נתעוררה ,כמו תמיד ,חזקה ,אמיצה ,עיר
שאינה נבהלת מפני אויביה ,עיר הסומכת על כוחה בלבד .אווירוני אויב חגו בשמיה ,אבל ילדינו שיחקו
ברחובותיה ,ואמהות דחפו את עגלות תינוקותיהן .ואלו ואלו לא עלה על דעתם כי זה יומם הראשון של
אזרחי מדינת ישראל .יום כמו כל יום .בלי פאתוס .בלי שמחה חיצונית .ועם אמונה ,כמו תמיד.
"הבוקר" 16 ,במאי 1948
הטקס במוזיאון
י.מ .ניימן,
סודיות עטפה את העיר ,ואזרחיה לא ידעו את מקום הכרזת המדינה .המתיחות הלכה וגברה .הרגישו
שמשהו חד-פעמי וגורלי עומד להתרחש .רק המוזמנים ידעו ,שבשעה ארבע ,במוזיאון ,יינתן האות( .בתוך
ההזמנה היה כתוב :לשמור בסוד את השעה ואת המקום).
בשלוש נכנסנו למוזיאון .אך במוזיאון כבר היה אחד ,שהקדים אפילו את העיתונאים הזריזים :רב
בישראל ,ממועצת העם ,וראשו שיבה.
גם הוותיקים ,שהשתתפו בקונגרס הציוני הראשון ,ד"ר שליט ,מזכירו של הרצל ,ד"ר מאיר אבנר וסמי
גרונימן ,נזדרזו והקדימו .מי יודע מה התרחש בלבם של הזקנים הללו ,שהיו עדים למעמד ראשון של ייסוד
והקמת המדינה בעודה חזון -וזכו לשעה שהיא מתממשת.
אפילו ראש העירייה ,מר רוקח ,שחזקה עליו שיאחר ,הקדים הפעם ברבע שעה -מקבל מרותה של
מדינה.
נכנסו חברי מועצת העם ומנהלת העם .הרבנים הראשיים הופיעו .היחיד שחבש צילינדר הוא הרב של
תל אביב.
רק סמוקינגים יחידים -והשאר בתלבושת ערב .וכמה אנשים מן המשקים באו בחולצות כחולות,
בבגדי עבודה שהם שיא הפאר בשביל אנשי עמל.
הגיעו גם כמה אורחים ואורחות מחוץ-לארץ.
כמה מקומות ביציע של העיתונות נתפסו על ידי גברות ,והמשטרה הצבאית התערבה מתוך אדיבות
רבה ,כדי לפנות את המקום בשביל העיתונאים .ה"פינוי" בוצע בשקט.
נכנס בן-גוריון ,לבוש חליפה כחולה כהה ,ותיק גדול בידיו .הוא מסתכל מדי פעם בפעם בשעון ,כדי
לדייק.
המיניסטרים של הממשלה הזמנית עולים אל שולחן הנשיאות ותופסים מקום .כפי שנהוג בכל פרלמנט
-באי כוח הפועלים מצד שמאל (באותה שעה הם יושבים צפופים ומאוחדים ממש ומחייכים איש לרעהו),
ואנשי המפלגות האזרחיות מצד ימין ,וגם אצלם אין סימני התפלגות .במו עינינו ראינו ,כיצד המיניסטר
לתעשייה ,מר ברנשטיין ,מוחא כף למיניסטר הכספים איש מפא"י ,אליעזר קפלן ,בעת חתימת המגילה.
70יום שישי הגדול
ושמחתם האצורים .בלילה בקע לתוך האפלה קול הרדיו ,ועל גלי האתר נישאו דבריה של לורנה וינגייט,
הקוראת מחיפה לרוח בעלה" ,הידיד"" :כולנו כאן התייצבנו לפקודתך ...אבן הקלע .נגד שריונים"...
עם שחר נתעוררה תל אביב לרעם הפצצות הראשונות .נתעוררה ,כמו תמיד ,חזקה ,אמיצה ,עיר
שאינה נבהלת מפני אויביה ,עיר הסומכת על כוחה בלבד .אווירוני אויב חגו בשמיה ,אבל ילדינו שיחקו
ברחובותיה ,ואמהות דחפו את עגלות תינוקותיהן .ואלו ואלו לא עלה על דעתם כי זה יומם הראשון של
אזרחי מדינת ישראל .יום כמו כל יום .בלי פאתוס .בלי שמחה חיצונית .ועם אמונה ,כמו תמיד.
"הבוקר" 16 ,במאי 1948
הטקס במוזיאון
י.מ .ניימן,
סודיות עטפה את העיר ,ואזרחיה לא ידעו את מקום הכרזת המדינה .המתיחות הלכה וגברה .הרגישו
שמשהו חד-פעמי וגורלי עומד להתרחש .רק המוזמנים ידעו ,שבשעה ארבע ,במוזיאון ,יינתן האות( .בתוך
ההזמנה היה כתוב :לשמור בסוד את השעה ואת המקום).
בשלוש נכנסנו למוזיאון .אך במוזיאון כבר היה אחד ,שהקדים אפילו את העיתונאים הזריזים :רב
בישראל ,ממועצת העם ,וראשו שיבה.
גם הוותיקים ,שהשתתפו בקונגרס הציוני הראשון ,ד"ר שליט ,מזכירו של הרצל ,ד"ר מאיר אבנר וסמי
גרונימן ,נזדרזו והקדימו .מי יודע מה התרחש בלבם של הזקנים הללו ,שהיו עדים למעמד ראשון של ייסוד
והקמת המדינה בעודה חזון -וזכו לשעה שהיא מתממשת.
אפילו ראש העירייה ,מר רוקח ,שחזקה עליו שיאחר ,הקדים הפעם ברבע שעה -מקבל מרותה של
מדינה.
נכנסו חברי מועצת העם ומנהלת העם .הרבנים הראשיים הופיעו .היחיד שחבש צילינדר הוא הרב של
תל אביב.
רק סמוקינגים יחידים -והשאר בתלבושת ערב .וכמה אנשים מן המשקים באו בחולצות כחולות,
בבגדי עבודה שהם שיא הפאר בשביל אנשי עמל.
הגיעו גם כמה אורחים ואורחות מחוץ-לארץ.
כמה מקומות ביציע של העיתונות נתפסו על ידי גברות ,והמשטרה הצבאית התערבה מתוך אדיבות
רבה ,כדי לפנות את המקום בשביל העיתונאים .ה"פינוי" בוצע בשקט.
נכנס בן-גוריון ,לבוש חליפה כחולה כהה ,ותיק גדול בידיו .הוא מסתכל מדי פעם בפעם בשעון ,כדי
לדייק.
המיניסטרים של הממשלה הזמנית עולים אל שולחן הנשיאות ותופסים מקום .כפי שנהוג בכל פרלמנט
-באי כוח הפועלים מצד שמאל (באותה שעה הם יושבים צפופים ומאוחדים ממש ומחייכים איש לרעהו),
ואנשי המפלגות האזרחיות מצד ימין ,וגם אצלם אין סימני התפלגות .במו עינינו ראינו ,כיצד המיניסטר
לתעשייה ,מר ברנשטיין ,מוחא כף למיניסטר הכספים איש מפא"י ,אליעזר קפלן ,בעת חתימת המגילה.
70יום שישי הגדול
