Page 74 - יום שישי הגדול
P. 74
המנצח הוא יוסף קמינסקי ,בנה של אסתר רחל
קמינסקי .הוא אינו יכול להסתיר את התרגשותו על כך
שזכה להיות המנצח על נגינת ההמנון בטקס ההכרזה
על הקמת מדינת ישראל.
לוחצים יד ומברכים איש את רעהו" :אשרנו",
"מדינה טובה" ,וגם הוותיקים ,משתתפי הקונגרס
הציוני הראשון ,מאופקים .רק את האחת ,האמיצה ,אנו
רואים ב"קלונה" -גולדה מאירסון כולה נרגשת ,עיניה
זולגות דמעות .יסלח לה אלוהים ויסלח לה היישוב
על התרגשות זו .בכוס הדמעות של האומה יתמזג
בכייה בשעה זו עם בכיו של הרב פישמן בברכו ברכת
"שהחיינו".
ברחוב
קהל מצטופף בשדרות רוטשילד ,על יד המוזיאון.
הדגלים מתנוססים על העצים ,שנשתלו בראשית ימיה
של תל אביב בשדרה הנושא את שמו של "הנדיב הידוע",
ומאצילים על הקהל הצפוף .ואולי בשעה זו עברו הנקהלים עבירה ודרכו על הדשא (ייסלח הפעם לקהל,
שלא שמר חוק).
ילדים טיפסו על העצים ,וצייצו ממש כמו ציפורים .פתאום עובר רעש במחנה .פרץ של מחיאות
כפיים .הקהל הכיר את משה שרתוק ,ששירת את העם בלייק סאכסס.
המשטרה הצבאית מתערבת ,מכניסה אותו למכונית ,ומפנים ומאחור מלווים אותו השוטרים .כל אחד
על אופנוע מטרטר.
הוא נראה הפעם כאסיר מאד חשוב -המשטרה הצבאית שומרת עליו מהתפרצויות של חיבה.
הוא מגיע לבית אמו ,המתגוררת בבית הצנוע בשדרות רוטשילד.
הקהל מוחא כף ,דורש שיופיע.
הוא בא ,בלוויית האם ,אל הגזוזטרה ,ואומר כמה מילים ,שסופן" :התחלנו במצווה ונגמור".
"יאביבה!" "יאביבה!" -נשמעה קריאה ערבית.
"יאביבה עם ישראל".
אחד ותיק ,מעדות המזרח ,מתפרץ ב"יחי" בערבית ,שהיא שפת אמו .זאת הייתה אולי הקריאה הערבית
היחידה בתוך החגיגה היהודית.
"דבר" 16במאי1948 ,
72יום שישי הגדול
קמינסקי .הוא אינו יכול להסתיר את התרגשותו על כך
שזכה להיות המנצח על נגינת ההמנון בטקס ההכרזה
על הקמת מדינת ישראל.
לוחצים יד ומברכים איש את רעהו" :אשרנו",
"מדינה טובה" ,וגם הוותיקים ,משתתפי הקונגרס
הציוני הראשון ,מאופקים .רק את האחת ,האמיצה ,אנו
רואים ב"קלונה" -גולדה מאירסון כולה נרגשת ,עיניה
זולגות דמעות .יסלח לה אלוהים ויסלח לה היישוב
על התרגשות זו .בכוס הדמעות של האומה יתמזג
בכייה בשעה זו עם בכיו של הרב פישמן בברכו ברכת
"שהחיינו".
ברחוב
קהל מצטופף בשדרות רוטשילד ,על יד המוזיאון.
הדגלים מתנוססים על העצים ,שנשתלו בראשית ימיה
של תל אביב בשדרה הנושא את שמו של "הנדיב הידוע",
ומאצילים על הקהל הצפוף .ואולי בשעה זו עברו הנקהלים עבירה ודרכו על הדשא (ייסלח הפעם לקהל,
שלא שמר חוק).
ילדים טיפסו על העצים ,וצייצו ממש כמו ציפורים .פתאום עובר רעש במחנה .פרץ של מחיאות
כפיים .הקהל הכיר את משה שרתוק ,ששירת את העם בלייק סאכסס.
המשטרה הצבאית מתערבת ,מכניסה אותו למכונית ,ומפנים ומאחור מלווים אותו השוטרים .כל אחד
על אופנוע מטרטר.
הוא נראה הפעם כאסיר מאד חשוב -המשטרה הצבאית שומרת עליו מהתפרצויות של חיבה.
הוא מגיע לבית אמו ,המתגוררת בבית הצנוע בשדרות רוטשילד.
הקהל מוחא כף ,דורש שיופיע.
הוא בא ,בלוויית האם ,אל הגזוזטרה ,ואומר כמה מילים ,שסופן" :התחלנו במצווה ונגמור".
"יאביבה!" "יאביבה!" -נשמעה קריאה ערבית.
"יאביבה עם ישראל".
אחד ותיק ,מעדות המזרח ,מתפרץ ב"יחי" בערבית ,שהיא שפת אמו .זאת הייתה אולי הקריאה הערבית
היחידה בתוך החגיגה היהודית.
"דבר" 16במאי1948 ,
72יום שישי הגדול
