Page 81 - יום שישי הגדול
P. 81
הבית נמצא אם כן .המפתחות נמסרו לידי הממשלה העתידה.
בעוד חברי מנהלת העם הבהולים והנחפזים עסוקים עד למעלה מראשם בהכנות מייגעות לטקס,
שקועים היו החיילים הבריטיים בהכנות ליציאה .עוד מיום אתמול הם עסקו באריזת חפציהם ,בתיקון
מכוניות ,ג'יפים ומשוריינים על מנת לצאת לדרך .הרהיטים ,שנערמו ברחובות ,והתרמילים ,שהוטלו
לצידי מדרכות ,נפנופי הפרידה ולחיצות הידיים היו אות לתושבי הארץ "לנשום עמוק" בטרם יפלטו
אנחות רווחה :הלילה בחצות מסתיים השלטון הבריטי .בשעה 12ודקה לפי שעון הארץ תהיה לנו מדינה!
"הלו! הלו! תחנת השידור של מדינת ישראל"
עם כל השמחה על יציאת האנגלים ו"כניסת" המדינה ,היו אלה שעות קשות .הלב נצבט ,כששמעה
האוזן על גורלם של מאות אנשי גוש עציון ,על כניעתם הבלתי נמנעת ,וכשקראה העין ,בבוקר ה14-
במאי ,בשעה 9:30את המברק שהגיע משם" :הנשים והגברים נשלחים בדרך חברון .הפצועים מועברים
לבית לחם ...בזה נגמרה פרשת גוש עציון .הלילה לא נהיה כאן".
באותה שעה התלקחו הקרבות בירושלים ,וכוחות ה"הגנה" חלשו אט-אט על רוב שכונותיה .מפקד
ה"הגנה" באזור הכריז על מצב חירום ועל גיוס גברים ונשים בגיל .46-18העיתון "ידיעות ירושלים" יצא
בקריאה" :יהודי ירושלים ,אל הנשק!" העיר כמעט מנותקת .בגלל תקלות בהספקת זרם החשמל שידורי
החדשות לא יישמעו ,כל עיתון לא יופיע ,בתי הספר ייסגרו.
תושבי ירושלים היו כבתוך כלוב .ומשלא הגיעו אליהם חדשות באמצעי הקשר המקובלים ,החלו
להפעיל את דמיונם ולהיות ניזונים משמועות שקלטו מן האוויר" .הערכות מצב" נשמעו מפלוני בתור
לחלוקת מים ,מפטפוטי נשים עם שכנותיהן ,משיח-ושיג בבית כנסת .בשעות הערב ,עם בוא השבת,
הסתננו לעיר שמועות שבתל-אביב הכריזה מועצת העם על עצמאות ישראל -אך איש לא האמין בזה.
כולם היו בטוחים שמהתלים בהם .וכשלמחרת בבוקר השכם סיפר נציג שירות השידור האמריקאי לידידו,
כי ארצות הברית הכירה בישראל -חשבו אותו לבדאי.
בכל בירות ערב הטיפו האימאמים במסגדים למלחמת מצווה ביהודים .היה זה יום שישי " -שבת" של
המוסלמים ,בו מלאים המסגדים המוני מתפללים ,והפעם הם היו מלאים למעלה מן הרגיל.
לא בכדי נשמרו שעת טקס ההכרזה ומקומה בסוד ,וכשהודיעו עיתוני הבוקר שתחנת השידור החדשה
תיפתח בשעה 4אחה"צ בשידור ההכרזה -היה זה משגה חמור .עיתון "דבר" הודיע ש"תחנת השידור
של המדינה היהודית' ,קול ישראל' ,תשדר היום את שידורה הראשון בגל ,"50ובשידור הבכורה עצמו
הכריז הקריין:
הלו! הלו! תחנת השידור של מדינת ישראל .מהיום נשמע "קול ישראל" העצמאי ,שידבר על
גבורת ישראל ויבשר את בשורת עצמאותנו" .קול ישראל" ישמש פה לצבא היהודי .הוא יישא את
דבריו לידידים ,לשוחרי השלום ולעם השכן" .קול ישראל" ,קול מדינתנו ,יתגבר על התוהו ובוהו,
ששליטים זרים רצו בו" .קול ישראל" -קול החלוצים והמגִנים.
גם בדואר נתגלתה תקלה בקשר לפרסום השעה והמקום .זאב שרף ,מזכיר ה"ממשלה" דאז ,ואחד
מאלה שניצחו על הטקס ועמדו מאחוריו ,מעלה בספרו "שלושה ימים" את קורות הימים 12עד 14במאי,
ומספר כיום על מה שאירע אז בדואר:
מדינה נולדת 79
בעוד חברי מנהלת העם הבהולים והנחפזים עסוקים עד למעלה מראשם בהכנות מייגעות לטקס,
שקועים היו החיילים הבריטיים בהכנות ליציאה .עוד מיום אתמול הם עסקו באריזת חפציהם ,בתיקון
מכוניות ,ג'יפים ומשוריינים על מנת לצאת לדרך .הרהיטים ,שנערמו ברחובות ,והתרמילים ,שהוטלו
לצידי מדרכות ,נפנופי הפרידה ולחיצות הידיים היו אות לתושבי הארץ "לנשום עמוק" בטרם יפלטו
אנחות רווחה :הלילה בחצות מסתיים השלטון הבריטי .בשעה 12ודקה לפי שעון הארץ תהיה לנו מדינה!
"הלו! הלו! תחנת השידור של מדינת ישראל"
עם כל השמחה על יציאת האנגלים ו"כניסת" המדינה ,היו אלה שעות קשות .הלב נצבט ,כששמעה
האוזן על גורלם של מאות אנשי גוש עציון ,על כניעתם הבלתי נמנעת ,וכשקראה העין ,בבוקר ה14-
במאי ,בשעה 9:30את המברק שהגיע משם" :הנשים והגברים נשלחים בדרך חברון .הפצועים מועברים
לבית לחם ...בזה נגמרה פרשת גוש עציון .הלילה לא נהיה כאן".
באותה שעה התלקחו הקרבות בירושלים ,וכוחות ה"הגנה" חלשו אט-אט על רוב שכונותיה .מפקד
ה"הגנה" באזור הכריז על מצב חירום ועל גיוס גברים ונשים בגיל .46-18העיתון "ידיעות ירושלים" יצא
בקריאה" :יהודי ירושלים ,אל הנשק!" העיר כמעט מנותקת .בגלל תקלות בהספקת זרם החשמל שידורי
החדשות לא יישמעו ,כל עיתון לא יופיע ,בתי הספר ייסגרו.
תושבי ירושלים היו כבתוך כלוב .ומשלא הגיעו אליהם חדשות באמצעי הקשר המקובלים ,החלו
להפעיל את דמיונם ולהיות ניזונים משמועות שקלטו מן האוויר" .הערכות מצב" נשמעו מפלוני בתור
לחלוקת מים ,מפטפוטי נשים עם שכנותיהן ,משיח-ושיג בבית כנסת .בשעות הערב ,עם בוא השבת,
הסתננו לעיר שמועות שבתל-אביב הכריזה מועצת העם על עצמאות ישראל -אך איש לא האמין בזה.
כולם היו בטוחים שמהתלים בהם .וכשלמחרת בבוקר השכם סיפר נציג שירות השידור האמריקאי לידידו,
כי ארצות הברית הכירה בישראל -חשבו אותו לבדאי.
בכל בירות ערב הטיפו האימאמים במסגדים למלחמת מצווה ביהודים .היה זה יום שישי " -שבת" של
המוסלמים ,בו מלאים המסגדים המוני מתפללים ,והפעם הם היו מלאים למעלה מן הרגיל.
לא בכדי נשמרו שעת טקס ההכרזה ומקומה בסוד ,וכשהודיעו עיתוני הבוקר שתחנת השידור החדשה
תיפתח בשעה 4אחה"צ בשידור ההכרזה -היה זה משגה חמור .עיתון "דבר" הודיע ש"תחנת השידור
של המדינה היהודית' ,קול ישראל' ,תשדר היום את שידורה הראשון בגל ,"50ובשידור הבכורה עצמו
הכריז הקריין:
הלו! הלו! תחנת השידור של מדינת ישראל .מהיום נשמע "קול ישראל" העצמאי ,שידבר על
גבורת ישראל ויבשר את בשורת עצמאותנו" .קול ישראל" ישמש פה לצבא היהודי .הוא יישא את
דבריו לידידים ,לשוחרי השלום ולעם השכן" .קול ישראל" ,קול מדינתנו ,יתגבר על התוהו ובוהו,
ששליטים זרים רצו בו" .קול ישראל" -קול החלוצים והמגִנים.
גם בדואר נתגלתה תקלה בקשר לפרסום השעה והמקום .זאב שרף ,מזכיר ה"ממשלה" דאז ,ואחד
מאלה שניצחו על הטקס ועמדו מאחוריו ,מעלה בספרו "שלושה ימים" את קורות הימים 12עד 14במאי,
ומספר כיום על מה שאירע אז בדואר:
מדינה נולדת 79
