Page 79 - יום שישי הגדול
P. 79
איש לא העלה בדעתו כמה יגיעות יגעו ראשי המדינה הנולדת על ניסוח ההכרזה ,למשל .הבעיה
שעמדה בפניהם ,קודם כל ,הייתה לקרוא לדברים בשמם" .הם" משמע חברי מנהלת העם ,שהוטל עליהם
לנהל את כל ענייני היישוב והקמת מדינת היהודים .מספרם היה 13והם נקראו בפי כל "היוד גימל" (זו
הייתה הממשלה בחיתולים) .לצידם עמדה מועצת העם שמספר חבריה היה 37ונקראו ה"ל"ז" .הי"ג והל"ז
ישבו על המדוכה .מה יהיה שמם לאחר הקמת המדינה? מה יהיו סמל המדינה ושפתה? איך ייקרא הצבא?
ואם יוכרז על מדינה ,האם יכריזו על גבולותיה?
היו שטענו שלא ייתכן להכריז על מדינה מבלי לציין את גבולותיה .לעומתם ,אחרים הביאו ראיה
ממגילת החירות של ארצות הברית ,שבה לא הוזכרו גבולות .הבעיה נפתרה על ידי הצבעה ,והוחלט שלא
יצוינו הגבולות.
שאלה חמורה לא פחות הייתה :מה שם יקראו למדינה עצמה? את התשובה הביאה ועדה שנבחרה
במיוחד לבחירת שם למדינה חדשה .לאחר שפסלה הוועדה את ההצעות לקרוא למדינה "יהודה"" ,יהודה
החדשה" ו"ציון" ,היא בחרה בשם "ישראל" ,היכול להיקרא כך גם בערבית.
עד הרגע האחרון ממש הוטרדו כולם על ידי ה"מיניסטריונים" וה"מיניסטרים" .איך ייקראו אלה
במדינה העברית ובשפה העברית? דוד רמז ,שהיה שר התחבורה לאחר קום המדינה ,הציע שמיניסטר יהיה
"נגיד" ומיניסטריון " -נגידות" .צלילים אלה לא נעמו לאוזני חבריו ,ובכור שטרית -לאחר כמה ימים
שר המשטרה -הביא לדיון את המילה "שר" .דוד בן-גוריון סבור היה שביטוי כזה הולם יותר צבא ,אך
כדי לקצר את הוויכוח ולסיים את הישיבה ,נתן את הסכמתו ל"שר" ,וכולם הסכימו עימו .על אותו משקל,
נתכוונו לכנות מיניסטריון בשם "שררה" או "ׂ ָשרּות" ,אך כבר אז חששו חברי הוועדה לצליל הצורם של
"שררה" ולשיבושי הניקוד שנכונו למילה "שרות" עם "שירות" .מאוחר יותר ,בישיבתה הראשונה של
הממשלה הזמנית ,ב 16-במאי ,התקבלה הצעתו של משה שרתוק לקרוא למיניסטריון "משרד" .עד אז
הוא נקרא "מחלקה".
ממשלה מחפשת בית
כשמביטים כיום ,מעבר לכתף ,אחורה -בטווח של 15שנה -נראים הלבטים והסוגיות הקשות של
מנהלת העם ,אמה יולדתה של הממשלה ,כמשחקים .מצחיק לחשוב באיזו רצינות עסקו חברי המנהלה
בוויכוחים ודיונים על לא כלום ,על "פסיקים" ,שעה שמחוגי ההיסטוריה התקרבו והלכו לשעה הגדולה
של עם ישראל.
תקופה קצרה לפני ההכרזה נתברר שלממשלה העתידה אין בכלל בית .בשקלא וטריא על מקום מושבה
של הממשלה הציע דוד בן-גוריון את כורנוב שבנגב ,היא ממשית שליד דימונה של היום ,אך ריחוקו
ושממונו של הנגב גרמו לדחיית ההצעה .גולדה מאירסון ביכרה דווקא את הכרמל .משגונב בינתיים
לעיתונות על חיפושי מקום לבירת המדינה העתידה -קפצו מיד הרצליה וזיכרון יעקב והציעו עצמן.
זיכרון יעקב ראתה עצמה מתאימה להיות "מרכז המדינה" בזכות היותה יושבת על הר ,בזכות האוויר
הצח והנוף הנאה הנשקף ממנה ובזכות קרבתה גם לתל-אביב וגם לחיפה -שתיהן ערי נמל .הזיכרונים
העמידו אפילו שטח מסוים ונרחב כמקום מושב הממשלה -הלא הוא אזור "רמת הנדיב" של היום ,השטח
המקיף את קברו של הברון רוטשילד.
גם להרצליה היו נימוקים משלה :היא נקראת על שמו של חוזה המדינה ,היא נמצאת בקרבת תל-
מדינה נולדת 77
שעמדה בפניהם ,קודם כל ,הייתה לקרוא לדברים בשמם" .הם" משמע חברי מנהלת העם ,שהוטל עליהם
לנהל את כל ענייני היישוב והקמת מדינת היהודים .מספרם היה 13והם נקראו בפי כל "היוד גימל" (זו
הייתה הממשלה בחיתולים) .לצידם עמדה מועצת העם שמספר חבריה היה 37ונקראו ה"ל"ז" .הי"ג והל"ז
ישבו על המדוכה .מה יהיה שמם לאחר הקמת המדינה? מה יהיו סמל המדינה ושפתה? איך ייקרא הצבא?
ואם יוכרז על מדינה ,האם יכריזו על גבולותיה?
היו שטענו שלא ייתכן להכריז על מדינה מבלי לציין את גבולותיה .לעומתם ,אחרים הביאו ראיה
ממגילת החירות של ארצות הברית ,שבה לא הוזכרו גבולות .הבעיה נפתרה על ידי הצבעה ,והוחלט שלא
יצוינו הגבולות.
שאלה חמורה לא פחות הייתה :מה שם יקראו למדינה עצמה? את התשובה הביאה ועדה שנבחרה
במיוחד לבחירת שם למדינה חדשה .לאחר שפסלה הוועדה את ההצעות לקרוא למדינה "יהודה"" ,יהודה
החדשה" ו"ציון" ,היא בחרה בשם "ישראל" ,היכול להיקרא כך גם בערבית.
עד הרגע האחרון ממש הוטרדו כולם על ידי ה"מיניסטריונים" וה"מיניסטרים" .איך ייקראו אלה
במדינה העברית ובשפה העברית? דוד רמז ,שהיה שר התחבורה לאחר קום המדינה ,הציע שמיניסטר יהיה
"נגיד" ומיניסטריון " -נגידות" .צלילים אלה לא נעמו לאוזני חבריו ,ובכור שטרית -לאחר כמה ימים
שר המשטרה -הביא לדיון את המילה "שר" .דוד בן-גוריון סבור היה שביטוי כזה הולם יותר צבא ,אך
כדי לקצר את הוויכוח ולסיים את הישיבה ,נתן את הסכמתו ל"שר" ,וכולם הסכימו עימו .על אותו משקל,
נתכוונו לכנות מיניסטריון בשם "שררה" או "ׂ ָשרּות" ,אך כבר אז חששו חברי הוועדה לצליל הצורם של
"שררה" ולשיבושי הניקוד שנכונו למילה "שרות" עם "שירות" .מאוחר יותר ,בישיבתה הראשונה של
הממשלה הזמנית ,ב 16-במאי ,התקבלה הצעתו של משה שרתוק לקרוא למיניסטריון "משרד" .עד אז
הוא נקרא "מחלקה".
ממשלה מחפשת בית
כשמביטים כיום ,מעבר לכתף ,אחורה -בטווח של 15שנה -נראים הלבטים והסוגיות הקשות של
מנהלת העם ,אמה יולדתה של הממשלה ,כמשחקים .מצחיק לחשוב באיזו רצינות עסקו חברי המנהלה
בוויכוחים ודיונים על לא כלום ,על "פסיקים" ,שעה שמחוגי ההיסטוריה התקרבו והלכו לשעה הגדולה
של עם ישראל.
תקופה קצרה לפני ההכרזה נתברר שלממשלה העתידה אין בכלל בית .בשקלא וטריא על מקום מושבה
של הממשלה הציע דוד בן-גוריון את כורנוב שבנגב ,היא ממשית שליד דימונה של היום ,אך ריחוקו
ושממונו של הנגב גרמו לדחיית ההצעה .גולדה מאירסון ביכרה דווקא את הכרמל .משגונב בינתיים
לעיתונות על חיפושי מקום לבירת המדינה העתידה -קפצו מיד הרצליה וזיכרון יעקב והציעו עצמן.
זיכרון יעקב ראתה עצמה מתאימה להיות "מרכז המדינה" בזכות היותה יושבת על הר ,בזכות האוויר
הצח והנוף הנאה הנשקף ממנה ובזכות קרבתה גם לתל-אביב וגם לחיפה -שתיהן ערי נמל .הזיכרונים
העמידו אפילו שטח מסוים ונרחב כמקום מושב הממשלה -הלא הוא אזור "רמת הנדיב" של היום ,השטח
המקיף את קברו של הברון רוטשילד.
גם להרצליה היו נימוקים משלה :היא נקראת על שמו של חוזה המדינה ,היא נמצאת בקרבת תל-
מדינה נולדת 77
