Page 193 - עין לעציון
P. 193
‫עמיאל אונגר ואריה חסקין‬

‫יישוב תקוע‬

‫היישוב תקוע נמצא על הגבול הגיאוגרפי בין הרי יהודה למדבר יהודה‪ .‬חיבור זה‪ ,‬בין‬
‫שני קצוות שונים‪ ,‬מאפיין אותו לא רק מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬אלא גם מבחינה חברתית‪.‬‬
‫היישוב משלב דתיים וחילוניים‪ ,‬וכן עולים מארצות רבות וילידי הארץ‪ .‬הוא מונה‬
‫למעלה מ‪ 750-‬משפחות וכ‪ 3,500-‬נפש ותנופת הצמיחה שלו עתידה להפוך אותו‬
‫ליישוב גדול‪ .‬ההחלטה להקים את היישוב נתקבלה בסוכות תשל"ח‪ 1977-‬לאחר‬
‫ה'מהפך' ועליית ממשלת בגין לשלטון‪ .‬תקוע נמצא הרחק מזרחה ממרכז ההתיישבות‬
‫בגוש עציון‪ .‬שם היישוב ניתן לו‪ ,‬מכיוון שהוקם לא הרחק מאזור תקוע המקראית‪ ,‬עירו‬
‫של עמוס הנביא‪ ,‬שהייתה קיימת עד לימי הביניים‪ .‬ממשלת רבין הראשונה החליטה‬

‫להקים היאחזות נח"ל במקום במסגרת 'תכנית אלון'‪.‬‬
‫נוכחות גרעין נח"ל נועדה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לשים עין על נתיב ההברחה דרך ים המלח‪ .‬‬
‫היאחזות הנח"ל אוזרחה כעבור שנתיים על ידי גרעין שהתגבש במסגרת תנועת גוש‬
‫אמונים‪ .‬הגרעין הורכב מקבוצה שהתפצלה מגרעין גדול יותר‪ ,‬שהתגבש על מנת ליישב‬
‫את גבעון‪ .‬קבוצה זו מנתה שתי משפחות‪ ,‬אישה רווקה ומספר תלמידי ישיבה עולים‪.‬‬
‫ההחלטה לאזרח ולהעלות את הקבוצה על הקרקע הייתה של שר החקלאות אריאל‬
‫שרון‪ ,‬אשר היה אחראי על תחום ההתיישבות בממשלת בגין‪ ,‬שהוקמה באותה תקופה‬
‫(ראיון עם אינה ויניארסקי‪ .‬חלק מהדברים על התקופה הראשונה מבוסס על דבריה)‪.‬‬
‫גרעין ההתיישבות עלה על הקרקע תוך זמן קצר‪ .‬חנן פורת‪ ,‬שליווה את הגרעין‬
‫בעלייתו‪ ,‬חשש שקבוצה מצומצמת זו‪ ,‬המורכבת מקומץ עולים שעדיין אינם מכירים‬

‫‪ 192‬עין לעציון‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198