Page 196 - עין לעציון
P. 196
‫היישוב בתקופתו הראשונה ‪ -‬למרגלות ההרודיון‬

‫בארצות הברית‪ .‬זמן מה לאחר הגעת גרעין 'לב ציון' נקלט גרעין של עולים מצרפת‪.‬‬
‫משפחות הגרעין הצרפתי התגבשו סביב מכון 'מעיינות'‪ ,‬בהנהגת הרב ליאון אשכנזי‪,‬‬
‫הידוע בכינויו המחתרתי 'מניטו'‪ .‬מלבד שני גרעיני חו"ל אלה הגיעו באותו זמן גם‬

‫משפחות ורווקים ‪ -‬עולים וישראלים ותיקים‪.‬‬
‫במקביל לגידול במספר התושבים היה צורך לדאוג לקרקעות‪ ,‬שיהוו בסיס לקיום‬
‫היישוב ולהתפתחותו‪ .‬בתחילתו היה תקוע בתוך שטח מגודר בן שבעה דונם בלבד‪.‬‬
‫באותו זמן הממשלה לא הקצתה קרקעות להרחבת היישובים‪ .‬מתיישבי תקוע פתחו את‬
‫סדרת ההפגנות של המתיישבים ביהודה ושומרון במטרה לשבור את 'החנק הקרקעי'‬
‫ולגרום לממשלה להקצות להם קרקעות‪ .‬מתיישבי תקוע עלו לפני חג הסוכות תש"ם‬
‫על הגבעה שהפכה לשכונת הקבע הוותיקה בתקוע והקימו סוכות ובית כנסת ארעי‬
‫במטרה לקבל את הקרקע להתיישבות‪ .‬יחד עם יתר היישובים הם חזרו למחות במוצאי‬
‫חג הסוכות‪ .‬שר החקלאות דאז‪ ,‬אריאל שרון‪ ,‬הוזמן לסיור כדי לפתור את שאלת הקרקע‪.‬‬
‫יחד אתו הגיעה פליאה אלבק‪ ,‬שבאותה תקופה החלה את פעולתה להכשרה משפטית‬
‫של קרקעות רבות ברחבי יהודה ושומרון עבור התיישבות יהודית‪ .‬המתיישבים‪ ,‬שלא היו‬
‫בטוחים כלל בעתידם‪ ,‬עשו מאמץ להרשים את שרון במהלך הסיור והביאו לידיעתו את‬
‫הפוטנציאל הרב של היישוב החדש‪ .‬הוצגו בפניו ניצנים ראשונים של חקלאות (ביניהם‬
‫גידול כלניות)‪ ,‬והדבר הרשים אותו‪ .‬בסיור זה החל תהליך‪ ,‬שבסופו אושר שטח של‬

‫יישוב תקוע ‪195‬‬
   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201