Page 195 - עין לעציון
P. 195
יישוב משותף לדתיים וחילוניים
מלווי היישוב מטעם גוש אמונים התקשו להאמין שקבוצת העולים תחזיק מעמד,
ולכן הוחלט לקלוט גרעין התיישבות של ישיבה משכונת בית וגן .קבוצת המתיישבים
המקורית לא גילתה התנגדות .כאשר נשאלו איך תסתדר קבוצתם החילונית עם הקבוצה
הדתית ,הם השיבו שאין להם בכך בעיה ,שכן בברית המועצות החלוקה בין יהודים
ליהודים הייתה זרה להם .הם לא הפנימו את ערכי ההפרדה המקובלים בישראל בין
דתיים וחילוניים ולכן טענו בפשטות ,שהם רוצים יישוב של 'כלל ישראל' .רב הישיבה,
יהושע בן מאיר ,ארגן גרעין שמנה 30משפחות דתיות ותלמידי ישיבה צעירים .הוא
פנה לחנן פורת ואמר ,שיש בכוחו להביא גרעין גדול שיצליח 'להרים את המקום'.
בשלב ראשון היישוב קלט קבוצה של 18תלמידי ישיבה צעירים ,אשר לא הצליחו
למצוא שפה משותפת עם המתיישבים הראשונים ,העולים ,שהיו חילוניים ברובם.
קבוצת המתיישבים המקורית הייתה צריכה להיאבק על רעיון היישוב המעורב ועל
יכולתה להתפתח ליישוב גדול .במפגש שיזמו נציגי גרעין המתיישבים עם רבני הקבוצה
הדתית ומלווי היישוב מטעם התנועה המיישבת ,השתכנעו הרבנים לא להתעקש על
יישוב הקבוצה הדתית בתקוע .בחורי הישיבה עזבו ,ותקוע המשיך להתפתח כיישוב
משותף לחילוניים ודתיים -יישוב ל'כלל ישראל' .תרומה גדולה לביסוס הדגם העלה
הרב לעתיד של היישוב ,הרב מנחם פרומן שכיהן אז כרב של קיבוץ מגדל עוז .הקיבוץ,
אימץ את תקוע בימיו הראשונים והרב פרומן שימש כהשראה וכסמכות דתית מקובלת.
כאשר עלו שאלות הלכתיות -לדוגמה ,האם ניתן לראיין מועמדים לקליטה שהגיעו
תוך חילול שבת -הרב הצדיק את עמדת המתנגדים בוועדת הקליטה לערוך ראיונות
בשבת .האמון שנתנו בו גם החילוניים ביישוב ,גרם להם להשתכנע שהטיעון ההלכתי
מועלה בתום לב ולא כתרגיל לדחות מועמדים שאינם דתיים.
מנקודה קטנה ליישוב
נעשו מאמצים גדולים להגדיל את מספר התושבים .המתיישבים הראשונים נלהבו
לקלוט כל אדם .אינה ויניארסקי זוכרת ,שהם רצו להאמין שכל אדם שמגיע למקום
חייב להיות אדם טוב .לא היו הליכי קליטה מסודרים וחלק מהאנשים שהגיעו היו
לא-חברתיים ,שחיפשו דרך לברוח מהציביליזציה והיה קושי להיפרד מהם .במקביל
לניסיונות לקלוט מתיישבים חדשים הושקע מאמץ גדול לשכנע את מי שכבר נמצא
במקום ,כי ליישוב יש עתיד ותקווה.
תנופה גדולה קיבל היישוב כשנה לאחר הקמתו עם הצטרפות גרעין 'לב ציון' של
עולים מארצות הברית .כמה מחבריו ,כמו בובי בראון ועמיאל אונגר ,היו פעילים
בהובלת היישוב עוד שנים רבות' .לב ציון' התגבש בארצות הברית מתוך רעיון של בובי
בראון ,חניך תנועת בית"ר ,שגרעין אמריקאי עשוי לשכנע את המוסדות המיישבים
להסכים להקמת יישוב ביהודה ושומרון .למרות שהגרעין היה קרוב לליכוד ,אנשי
הגרעין עמדו בקשר עם המשמרת הצעירה של המפד"ל ,שיוצגה על ידי השליח שלה
194עין לעציון
מלווי היישוב מטעם גוש אמונים התקשו להאמין שקבוצת העולים תחזיק מעמד,
ולכן הוחלט לקלוט גרעין התיישבות של ישיבה משכונת בית וגן .קבוצת המתיישבים
המקורית לא גילתה התנגדות .כאשר נשאלו איך תסתדר קבוצתם החילונית עם הקבוצה
הדתית ,הם השיבו שאין להם בכך בעיה ,שכן בברית המועצות החלוקה בין יהודים
ליהודים הייתה זרה להם .הם לא הפנימו את ערכי ההפרדה המקובלים בישראל בין
דתיים וחילוניים ולכן טענו בפשטות ,שהם רוצים יישוב של 'כלל ישראל' .רב הישיבה,
יהושע בן מאיר ,ארגן גרעין שמנה 30משפחות דתיות ותלמידי ישיבה צעירים .הוא
פנה לחנן פורת ואמר ,שיש בכוחו להביא גרעין גדול שיצליח 'להרים את המקום'.
בשלב ראשון היישוב קלט קבוצה של 18תלמידי ישיבה צעירים ,אשר לא הצליחו
למצוא שפה משותפת עם המתיישבים הראשונים ,העולים ,שהיו חילוניים ברובם.
קבוצת המתיישבים המקורית הייתה צריכה להיאבק על רעיון היישוב המעורב ועל
יכולתה להתפתח ליישוב גדול .במפגש שיזמו נציגי גרעין המתיישבים עם רבני הקבוצה
הדתית ומלווי היישוב מטעם התנועה המיישבת ,השתכנעו הרבנים לא להתעקש על
יישוב הקבוצה הדתית בתקוע .בחורי הישיבה עזבו ,ותקוע המשיך להתפתח כיישוב
משותף לחילוניים ודתיים -יישוב ל'כלל ישראל' .תרומה גדולה לביסוס הדגם העלה
הרב לעתיד של היישוב ,הרב מנחם פרומן שכיהן אז כרב של קיבוץ מגדל עוז .הקיבוץ,
אימץ את תקוע בימיו הראשונים והרב פרומן שימש כהשראה וכסמכות דתית מקובלת.
כאשר עלו שאלות הלכתיות -לדוגמה ,האם ניתן לראיין מועמדים לקליטה שהגיעו
תוך חילול שבת -הרב הצדיק את עמדת המתנגדים בוועדת הקליטה לערוך ראיונות
בשבת .האמון שנתנו בו גם החילוניים ביישוב ,גרם להם להשתכנע שהטיעון ההלכתי
מועלה בתום לב ולא כתרגיל לדחות מועמדים שאינם דתיים.
מנקודה קטנה ליישוב
נעשו מאמצים גדולים להגדיל את מספר התושבים .המתיישבים הראשונים נלהבו
לקלוט כל אדם .אינה ויניארסקי זוכרת ,שהם רצו להאמין שכל אדם שמגיע למקום
חייב להיות אדם טוב .לא היו הליכי קליטה מסודרים וחלק מהאנשים שהגיעו היו
לא-חברתיים ,שחיפשו דרך לברוח מהציביליזציה והיה קושי להיפרד מהם .במקביל
לניסיונות לקלוט מתיישבים חדשים הושקע מאמץ גדול לשכנע את מי שכבר נמצא
במקום ,כי ליישוב יש עתיד ותקווה.
תנופה גדולה קיבל היישוב כשנה לאחר הקמתו עם הצטרפות גרעין 'לב ציון' של
עולים מארצות הברית .כמה מחבריו ,כמו בובי בראון ועמיאל אונגר ,היו פעילים
בהובלת היישוב עוד שנים רבות' .לב ציון' התגבש בארצות הברית מתוך רעיון של בובי
בראון ,חניך תנועת בית"ר ,שגרעין אמריקאי עשוי לשכנע את המוסדות המיישבים
להסכים להקמת יישוב ביהודה ושומרון .למרות שהגרעין היה קרוב לליכוד ,אנשי
הגרעין עמדו בקשר עם המשמרת הצעירה של המפד"ל ,שיוצגה על ידי השליח שלה
194עין לעציון
