Page 197 - עין לעציון
P. 197
860דונם עבור היישוב .שרון אף רצה להקים במקום יישוב עירוני ,אולם המתיישבים
היו מעוניינים ביישוב בעל אופי כפרי ושכנעו את שרון להעתיק את היישוב העירוני
המתוכנן למקום אחר.
את מאמצי היישוב להתרחב ולבסס תשתית לתעסוקה בחקלאות ומלאכה ליוותה
החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית ,ובמיוחד יצחק (איציק) עופר .יש לציין
שהדגם של יישוב קהילתי היה עדיין בחיתוליו ויישובים נמדדו על פי אמות המידה
של ההתיישבות העובדת הוותיקה ,שבה היו אמורים המתיישבים להתבסס על מקורות
תעסוקה במקום .אלא שמדינת ישראל כבר הייתה במעבר כלכלי להקטנת הריכוזיות
והשוק החקלאי היה במשבר .אנשי הסוכנות אמרו בגלוי שלכל היותר ניתן יהיה לתת
סיוע לביסוס משקי ל 10-אחוזים מהאוכלוסייה ,ואילו יתר התושבים ייאלצו למצוא
את פרנסתם מחוץ ליישוב .אבל גם התכניות של הסוכנות היהודית להקמת משקים
חקלאיים -לא תמיד צלחו .לדוגמה ,הוצע ליישוב לנטוע כרמים לענבי מאכל מזן
אפיל ,שאמור היה לכבוש את השוק בסביבות חג המולד .אלא שהענבים לא אימתו את
התחזית ,והבשילו דווקא בספטמבר ,כאשר השוק היה מוצף לחלוטין בענבים .לבסוף,
חקלאות אמנם קמה ,אבל הייתה הצלחה בעיקר ב'ענפי נישה' ,כגון מפעל 'פטריות
תקוע' וגידולים אורגניים ייחודיים .הצלחה נוספת נרשמה למשק העיזים ,שייצר חלב
וגבינות ,אבל גניבות של העדר על-ידי הערבים חיסלו את הענף .מפעל נוסף שהעסיק
מספר אנשים היה בית התוכנה 'תקוע מחשבים' ,שהוציא לומדות חינוכיות בימי
המחשבים הביתיים הראשונים .כיום ( )2015פועלים בתקוע מספר בתי עסק פרטיים
כגון יקב יין ,חוות סוסים ,מאפייה ,וכן מספר סדנאות אמנים.
המשך התרחבות בשנות ה80-
שלושה גופים היו אמורים לסייע לתקוע :החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית,
שכבר הוזכרה לעיל ,תנועת 'אמנה' (גוש אמונים) והמועצה האזורית גוש עציון.
היישוב בתקוע זכה אמנם לסיוע מהגופים הללו ,אבל היו גם מתחים .בייחוד יש
להזכיר את המתח שהיה בשנים הראשונות עם המועצה האזורית .תקוע בראשיתו
נחשב 'עוף מוזר' ,שהמועצה לא ידעה בדיוק איך לנהוג בו .המועצה הורכבה על
טהרת היישובים הדתיים ,בעוד הוא הציג דגם של יישוב מעורב ,דבר שנתפס כבלתי
אפשרי וגם כמקור לבעיות בכל מה שקשור לחינוך ילדיו במסגרת בית הספר
האזורי הממלכתי-דתי .היישובים בגוש היו מורכבים ברובם מישראלים ותיקים וגם
כאשר קלטו עולים ,נותני הטון היו הוותיקים ,בעוד שהנהגת תקוע הייתה מבוססת על
עולים חדשים.
תקופה מסוימת התלבטו במערב הגוש האם תקוע הוא חלק ממועצת יש"ע ,או
שכדאי למנף את הגוש כחלק מהקונצנזוס הישראלי על ידי הצגת עמדה עצמאית
נפרדת ממועצת יש"ע .למרות שבתקופה זו תקוע עדיין נחשב כהתיישבות 'כשרה'
בעיני מפלגת העבודה ,ולמרות שבביקורו בתקוע ב 1983-כיו"ר האופוזיציה ,שמעון
פרס עדיין התגאה בכך שהקים את תקוע ,היישוב תפס את עצמו כחלק מ'אמנה' ומגוש
אמונים .היה גם קונפליקט ארגוני מובנה בין תקוע לבין מערב הגוש .בעת ההיא רוב
196עין לעציון
היו מעוניינים ביישוב בעל אופי כפרי ושכנעו את שרון להעתיק את היישוב העירוני
המתוכנן למקום אחר.
את מאמצי היישוב להתרחב ולבסס תשתית לתעסוקה בחקלאות ומלאכה ליוותה
החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית ,ובמיוחד יצחק (איציק) עופר .יש לציין
שהדגם של יישוב קהילתי היה עדיין בחיתוליו ויישובים נמדדו על פי אמות המידה
של ההתיישבות העובדת הוותיקה ,שבה היו אמורים המתיישבים להתבסס על מקורות
תעסוקה במקום .אלא שמדינת ישראל כבר הייתה במעבר כלכלי להקטנת הריכוזיות
והשוק החקלאי היה במשבר .אנשי הסוכנות אמרו בגלוי שלכל היותר ניתן יהיה לתת
סיוע לביסוס משקי ל 10-אחוזים מהאוכלוסייה ,ואילו יתר התושבים ייאלצו למצוא
את פרנסתם מחוץ ליישוב .אבל גם התכניות של הסוכנות היהודית להקמת משקים
חקלאיים -לא תמיד צלחו .לדוגמה ,הוצע ליישוב לנטוע כרמים לענבי מאכל מזן
אפיל ,שאמור היה לכבוש את השוק בסביבות חג המולד .אלא שהענבים לא אימתו את
התחזית ,והבשילו דווקא בספטמבר ,כאשר השוק היה מוצף לחלוטין בענבים .לבסוף,
חקלאות אמנם קמה ,אבל הייתה הצלחה בעיקר ב'ענפי נישה' ,כגון מפעל 'פטריות
תקוע' וגידולים אורגניים ייחודיים .הצלחה נוספת נרשמה למשק העיזים ,שייצר חלב
וגבינות ,אבל גניבות של העדר על-ידי הערבים חיסלו את הענף .מפעל נוסף שהעסיק
מספר אנשים היה בית התוכנה 'תקוע מחשבים' ,שהוציא לומדות חינוכיות בימי
המחשבים הביתיים הראשונים .כיום ( )2015פועלים בתקוע מספר בתי עסק פרטיים
כגון יקב יין ,חוות סוסים ,מאפייה ,וכן מספר סדנאות אמנים.
המשך התרחבות בשנות ה80-
שלושה גופים היו אמורים לסייע לתקוע :החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית,
שכבר הוזכרה לעיל ,תנועת 'אמנה' (גוש אמונים) והמועצה האזורית גוש עציון.
היישוב בתקוע זכה אמנם לסיוע מהגופים הללו ,אבל היו גם מתחים .בייחוד יש
להזכיר את המתח שהיה בשנים הראשונות עם המועצה האזורית .תקוע בראשיתו
נחשב 'עוף מוזר' ,שהמועצה לא ידעה בדיוק איך לנהוג בו .המועצה הורכבה על
טהרת היישובים הדתיים ,בעוד הוא הציג דגם של יישוב מעורב ,דבר שנתפס כבלתי
אפשרי וגם כמקור לבעיות בכל מה שקשור לחינוך ילדיו במסגרת בית הספר
האזורי הממלכתי-דתי .היישובים בגוש היו מורכבים ברובם מישראלים ותיקים וגם
כאשר קלטו עולים ,נותני הטון היו הוותיקים ,בעוד שהנהגת תקוע הייתה מבוססת על
עולים חדשים.
תקופה מסוימת התלבטו במערב הגוש האם תקוע הוא חלק ממועצת יש"ע ,או
שכדאי למנף את הגוש כחלק מהקונצנזוס הישראלי על ידי הצגת עמדה עצמאית
נפרדת ממועצת יש"ע .למרות שבתקופה זו תקוע עדיין נחשב כהתיישבות 'כשרה'
בעיני מפלגת העבודה ,ולמרות שבביקורו בתקוע ב 1983-כיו"ר האופוזיציה ,שמעון
פרס עדיין התגאה בכך שהקים את תקוע ,היישוב תפס את עצמו כחלק מ'אמנה' ומגוש
אמונים .היה גם קונפליקט ארגוני מובנה בין תקוע לבין מערב הגוש .בעת ההיא רוב
196עין לעציון
