Page 209 - עין לעציון
P. 209
קריית ספר ושכונות חרדיות בבית שמש .היישובים האלה עונים על דרישת החרדים
לגור במקומות הומוגניים ומתבדלים מהציבור הכללי-החילוני .שני הריכוזים הגדולים
-ביתר עילית ומודיעין עילית -נמצאים אמנם מעבר לקו-הירוק ,אך קרובים אליו
וממוקמים במרחק סביר מריכוזי החרדים בירושלים ובבני ברק .יישוב עירוני חרדי
גדול נוסף הוא עמנואל בשומרון.
בהתיישבותם ביהודה ובשומרון יש אמנם חריגה מסוימת מההתנגדות המסורתית
לציונות האקטיבית בקרב חלקים רחבים בציבור החרדי ,שהתבססה על פירוש-מדרש
ל'שלוש השבועות' 'שלא יעלו בחומה' .דהיינו ,שלא יתגרו בגויים ויעלו ויכבשו את
הארץ .רוב החרדים אינם רואים בישיבתם שם עניין אידיאולוגי-פוליטי לקביעת עתידם
של שטחי יהודה ושומרון .הם גם אינם מגדירים את עצמם כ'מתנחלים' ואינם שותפים
בדרך כלל למאבקים של הציבור הדתי-לאומי ומועצת יש"ע על עניינים הקשורים
להתיישבות ביהודה ובשומרון1.
הציבור החרדי תלוי בגורמי חוץ בגלל חולשתו הכלכלית ,הנובעת מריבוי טבעי
גבוה ומהכנסה נמוכה של אלה שתורתם אומנותם וממיעוט בעלי מקצועות בעלי
הכשרה מתאימה ,הנדרשים לאייש את התפקידים הנדרשים לתפעל עיר .הקמת עיר
חרדית הומוגנית ,המנוהלת בידי הנהגה חרדית בלבד הלוקחת על עצמה אחריות
שלטונית מלאה ,היא חידוש .פרט לרב יצחק מאיר לוין מאגודת ישראל ,שהיה שר
הסעד הראשון ובנימין מינץ שהיה שר הדואר מטעם פועלי אגודת ישראל ,החרדים לא
היו מוכנים (עד אוגוסט )2015לקבל על עצמם תפקיד של שר ,אלא תפקיד של סגן
שר בלבד .רבים ראו בכך חוסר נכונות לקבלת אחריות על מעשים שאינם לרוחם בגלל
אופיָה החילוני של המדינה .לעומת זאת ,בקבלת אחריות על עיר הומוגנית ניתנת להם
האפשרות לנהל אותה באופן בלעדי לפי הערכים החשובים להם .
ארבעת היישובים החרדים הקטנים :מעלה עמוס ,מיצד ,נחליאל ומתתיהו ,ששני
הראשונים ביניהם נמצאים בתחום מועצת גוש עציון ,הם יישובים מבודדים ,הנמצאים
בעומק השטח והרחק מהקו הירוק .חלק משמעותי מתושביהם אינו מזוהה עם הזרם
החרדי המרכזי .גידול האוכלוסייה בהם איטי לעומת הגידול המהיר מאוד ביישובים
העירוניים החרדיים .שני היישובים שבגוש עציון מלאים ומתכננים התרחבות ניכרת,
בתנאי שהציבור המתאים לכך מבחינתם ייענה לאתגר של מגורים ביישובים מבודדים
ומרוחקים מהמרכזים החרדיים ומהקו הירוק.
ביתר עילית
הממשלה החליטה ב 8-באוגוסט 1980להקים עיר סמוך לאזור שבו הייתה ביתר
ההיסטורית בתקופת בית שני .הוגה הרעיון היה יוסף-ג'ו רוזנברג ,יהודי דתי ,בית"רי
בחינוכו ,שעלה מדרום אפריקה .הוא הצליח לארגן מספר קטן של משפחות מהחוגים
המקורבים לישיבת 'מרכז הרב' ול'מכון מאיר' ,אשר התיישבו במקום בל"ג בעומר
1ל' כהנר וי' שלהב' ,התנחלויות חרדיות ביהודה ושומרון' ,סוגיות חברתיות בישראל ,גל' מס' ,16תשע"ב ,אוניברסיטת אריאל בשומרון,
עמ' .59-41
208עין לעציון
לגור במקומות הומוגניים ומתבדלים מהציבור הכללי-החילוני .שני הריכוזים הגדולים
-ביתר עילית ומודיעין עילית -נמצאים אמנם מעבר לקו-הירוק ,אך קרובים אליו
וממוקמים במרחק סביר מריכוזי החרדים בירושלים ובבני ברק .יישוב עירוני חרדי
גדול נוסף הוא עמנואל בשומרון.
בהתיישבותם ביהודה ובשומרון יש אמנם חריגה מסוימת מההתנגדות המסורתית
לציונות האקטיבית בקרב חלקים רחבים בציבור החרדי ,שהתבססה על פירוש-מדרש
ל'שלוש השבועות' 'שלא יעלו בחומה' .דהיינו ,שלא יתגרו בגויים ויעלו ויכבשו את
הארץ .רוב החרדים אינם רואים בישיבתם שם עניין אידיאולוגי-פוליטי לקביעת עתידם
של שטחי יהודה ושומרון .הם גם אינם מגדירים את עצמם כ'מתנחלים' ואינם שותפים
בדרך כלל למאבקים של הציבור הדתי-לאומי ומועצת יש"ע על עניינים הקשורים
להתיישבות ביהודה ובשומרון1.
הציבור החרדי תלוי בגורמי חוץ בגלל חולשתו הכלכלית ,הנובעת מריבוי טבעי
גבוה ומהכנסה נמוכה של אלה שתורתם אומנותם וממיעוט בעלי מקצועות בעלי
הכשרה מתאימה ,הנדרשים לאייש את התפקידים הנדרשים לתפעל עיר .הקמת עיר
חרדית הומוגנית ,המנוהלת בידי הנהגה חרדית בלבד הלוקחת על עצמה אחריות
שלטונית מלאה ,היא חידוש .פרט לרב יצחק מאיר לוין מאגודת ישראל ,שהיה שר
הסעד הראשון ובנימין מינץ שהיה שר הדואר מטעם פועלי אגודת ישראל ,החרדים לא
היו מוכנים (עד אוגוסט )2015לקבל על עצמם תפקיד של שר ,אלא תפקיד של סגן
שר בלבד .רבים ראו בכך חוסר נכונות לקבלת אחריות על מעשים שאינם לרוחם בגלל
אופיָה החילוני של המדינה .לעומת זאת ,בקבלת אחריות על עיר הומוגנית ניתנת להם
האפשרות לנהל אותה באופן בלעדי לפי הערכים החשובים להם .
ארבעת היישובים החרדים הקטנים :מעלה עמוס ,מיצד ,נחליאל ומתתיהו ,ששני
הראשונים ביניהם נמצאים בתחום מועצת גוש עציון ,הם יישובים מבודדים ,הנמצאים
בעומק השטח והרחק מהקו הירוק .חלק משמעותי מתושביהם אינו מזוהה עם הזרם
החרדי המרכזי .גידול האוכלוסייה בהם איטי לעומת הגידול המהיר מאוד ביישובים
העירוניים החרדיים .שני היישובים שבגוש עציון מלאים ומתכננים התרחבות ניכרת,
בתנאי שהציבור המתאים לכך מבחינתם ייענה לאתגר של מגורים ביישובים מבודדים
ומרוחקים מהמרכזים החרדיים ומהקו הירוק.
ביתר עילית
הממשלה החליטה ב 8-באוגוסט 1980להקים עיר סמוך לאזור שבו הייתה ביתר
ההיסטורית בתקופת בית שני .הוגה הרעיון היה יוסף-ג'ו רוזנברג ,יהודי דתי ,בית"רי
בחינוכו ,שעלה מדרום אפריקה .הוא הצליח לארגן מספר קטן של משפחות מהחוגים
המקורבים לישיבת 'מרכז הרב' ול'מכון מאיר' ,אשר התיישבו במקום בל"ג בעומר
1ל' כהנר וי' שלהב' ,התנחלויות חרדיות ביהודה ושומרון' ,סוגיות חברתיות בישראל ,גל' מס' ,16תשע"ב ,אוניברסיטת אריאל בשומרון,
עמ' .59-41
208עין לעציון
