Page 204 - עין לעציון
P. 204
‫הרחבת היישוב ‪ -‬הצבת אשקוביות‬

‫הוויכוח בין המצדדים במדיניות בררנית ובין אלה המעדיפים מדיניות פתוחה נמשך ‬
‫עד ההתנתקות מרצועת עזה‪ .‬אירוע זה 'סגר את הוויכוח' לטובת המצדדים בהגדלה‬

‫מהירה של היישוב‪.‬‬

‫האופי הקהילתי של תקוע‬

‫גידול היישוב לא גרם לוויתור על הערכים הקהילתיים‪ .‬נוצר אתגר לשמור על קהילתיות‬
‫ביישוב גדול ובסביבה חברתית מגוונת‪ ,‬המורכבת מחרדים‪ ,‬דתיים לאומיים‪ ,‬מסורתיים‬
‫וחילוניים‪ .‬אחד הגורמים התורמים לשימור תחושת הקהילתיות הוא הסובלנות הרבה‬
‫של איש כלפי רעהו והגישה של רבים ביישוב לראות בחיים לצד אנשים שונים אתגר‬
‫המעשיר את האדם ולא קושי‪ .‬הסובלנות ואווירת החופש באה לידי ביטוי גם בגישה‬

‫החינוכית של בית הספר שהוקם בתקוע‪.‬‬
‫לתושבים היה ברור שבקהילה מגובשת אחת‪ ,‬הילדים הבאים ממשפחות שונות‬
‫צריכים ללמוד יחד בגנים ובבית הספר‪ .‬קבוצה של תושבים וביניהם יעל בירן‪ ,‬מנהלת‬
‫בית הספר‪ ,‬גיבשה את אופי המוסד ותפיסתו‪ .‬במידה רבה למדו המייסדים מבית הספר‬
‫המשותף שהוקם זמן קצר קודם לכן בכפר אדומים‪ .‬בדומה לכפר אדומים‪ ,‬הגישה‬
‫החינוכית של בית הספר 'אח"י תקוע' מאופיינת בתפיסה של 'כלל ישראל'‪ .‬בניגוד‬
‫לגישה מאוחרת יותר‪ ,‬זו של בית ספר 'קשת' בירושלים‪ ,‬לפיה משפחת הילד צריכה‬
‫להגדיר עצמה כשייכת לקבוצה הדתית או החילונית ‪ -‬בבית הספר בתקוע משפחת‬

‫יישוב תקוע ‪203‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209