Page 207 - עין לעציון
P. 207
‫דברים לזכר הרב של תקוע ‪ -‬הרב מנחם פרומן‬

‫הרב מנחם נולד ב‪ 1945-‬בכפר חסידים‪ .‬שירת בחטיבת הצנחנים‪ ,‬נמנה עם משחררי‬
‫הכותל המערבי‪ ,‬והיה קומונר בנוער העובד והלומד‪ .‬בזמן לימודי מחשבת ישראל‬
‫באוניברסיטה העברית החל לחזור בתשובה‪ .‬היה מפעילי תנועת 'גוש אמונים'‬
‫בראשית דרכה‪ ,‬למד בישיבת מרכז הרב ואף התגורר בבית ראש הישיבה הרב צבי‬
‫יהודה קוק‪ .‬הוסמך לרבנות על ידי הרב שלמה גורן והרב אברהם שפירא‪ .‬כיהן כרבו ‬
‫של הקיבוץ מגדל עוז‪ ,‬וב‪ 1980-‬הוזמן לכהן כרב הקהילה הצעירה בתקוע‪ ,‬והיה‬
‫ממעצביה הבולטים מראשיתה‪ .‬לימד במסגרות רבות‪ ,‬ביניהן‪ :‬מכון מאיר‪ ,‬ישיבת‬
‫'מקור חיים'‪' ,‬עטרת כהנים'‪ ,‬ישיבת ההסדר בעתניאל וישיבת שטיינזלץ בתקוע‪,‬‬
‫שהוא היה בין מקימיה‪ .‬היה ידוע בפועלו הציבורי הענף לקירוב בין ערבים ויהודים‬
‫בעיקר על בסיס של שיח בין–דתי וכן על פועלו לקירוב בין דתיים וחילוניים‪ ,‬שעליו‬

‫זכה בפרס "אביחי"‪ .‬כיהן כרב היישוב תקוע עד לפטירתו ב‪.2013-‬‬

‫דברים על אישיותו‬
‫מאת ד"ר אליעזר מלכיאל‪ ,‬תושב תקוע‬
‫בשבילי‪ ,‬הרב מנחם 'צרוב' בהווייתה של תקוע לפניי ולפנים‪ .‬אעז ואומר שהדברים‬
‫האלה תקפים בשביל רבים רבים מוותיקי היישוב‪ ,‬ביניהם מבוגרים שקומתם עתה‬
‫שחוחה‪ ,‬צעירים ששיבה כבר נזרקה בשערם‪ ,‬וגם ילדים וטף שבגרו‪.‬‬
‫אולי אאפיין במשהו את הרב מנחם (ואת תקוע) כשאוסיף ואומר‪ ,‬שאם אנסה לפרש‬
‫במילים ולצקת במטבעות של תוכן את בשורתו והשראתו בשבילי‪ ,‬אעורר עליי‬
‫‪ -‬בצדק ‪ -‬את כעסם של אחרים שהתברכו ומוסיפים להתברך ממנו‪ .‬תחת טליתו‬
‫הסתופפו ומסתופפים בעלי פלוגתא כמעט בכל נושא שבעולם‪ ,‬וכיצד יהין מי מהם‬

‫לומר 'כולה שלי'?‬
‫הניגודים באישיותו של הרב מנחם היו אתגר הולם לשיעור קומתה של תקוע‪ ,‬והיא‬
‫עמדה באתגר וגם נבנתה ממנו‪ .‬רחב‪-‬דעת וקנאי לדבר‪-‬השם; שורשי ומעופף;‬
‫נדיב ושופך בוז על נדיבים; רך כקנה וקשה כארז‪ ,‬מתוק כרימון וקוצני כצבר;‬
‫מתעב את הלא‪-‬מהותי ומתעקש על קוצו של יו"ד; איש של קצוות שאינו מתפשר‬
‫כמלוא הנימה על האמצע בטוטפת של ראש‪ .‬אפילו ברדיפת השלום שלו הוא עורר‬
‫מחלוקת‪ .‬ומחלוקת הייתה גם הייתה‪ .‬קהילת תקוע לא הייתה צאן מרעיתו של‬
‫רבּה‪ ,‬ולא פסעה אחריו מוקסמת מצלילי חלילו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ובעצם דווקא בגלל‬
‫זאת‪ ,‬הוא יאה לה והיא יאה לו‪ .‬נתקיימו בנו‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬ברכותיה של המחלוקת‪,‬‬
‫שכדברי רבי נחמן היא ָהרּו ַח ַהּדֹו ֵפק ַהּזֶה‪[ ,‬ש]הֹו ֵלְך וְנֹו ֵקשׁ ּ ְבכָל ָה ֵאי ָברִים‪ ,‬וְ ַעל‪-‬יְדֵי‬
‫ֲה ִליכָתֹו וְנִּׁשּובֹו ּ ָב ֶהם הּוא ְמנַ ְענֵ ַע ּו ְמנַּשֵׁב ּו ְמנַּ ֵפץ אֹו ָתם ִמן ָה ִעּפּושׁ‪ ,‬שֶּׁלא יִ ְת ַעּ ְפשּׁו‬
‫וְלא יִ ְת ַק ְל ְקלּו; ּכְמֹו ָהרּו ַח ַה ְמנַּשֵׁב ּ ַבּיָם‪ֶ ,‬שׁהּוא ְמנַּ ֵפץ ּו ְמנַּשֵׁב ּו ְמ ַהּ ֵפְך ּו ֵמגִיס ַהּ ַמיִם ֶׁשּלא‬
‫יִ ְת ַעּ ְפשּׁו וְלא יִ ְת ַק ְל ְקלּו‪ .‬ובצלמו כדמותו של הרב מנחם‪ ,‬הניגודים אינם סכסוכים‬
‫וקרעים המענים את הנפש ‪ -‬בחינת 'במה כוחך גדול ובמה תיאסר לענותך' ‪ -‬אלא‬
‫פנים שונים של דבר אחד שנותנים טעם בזה וריבויָם מבטא חיוניות ושפע ומלאּות‪.‬‬

‫‪ 206‬עין לעציון‬
   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212