Page 206 - עין לעציון
P. 206
אמנם השיגה את יעדה ,אבל כיוון שהקבלן שנבחר היה בעייתי בלשון המעטה ,הבחירה
גרמה למתחים רבים ,שציננו את הנטייה לכפות החלטות גורליות על הפרט מתוך גישה
שיתופית .נסיגה זו מהגישה השיתופית המחמירה ִאפשרה גמישות רבה יותר במתן
בחירה במסגרות חינוך .מנגד ,כיום ניצב היישוב מול בקשת קבוצה מגובשת וגדולה של
תושבים להקים בית ספר תורני .מנהיגות היישוב עדיין ממשיכה לדחות בקשות מעין
אלה ,מתוך עמדה כי בית הספר המשותף מהווה את המסגרת המאחדת של הקהילה.
אחת הדוגמאות לגישה הסובלנית והמגוונת באה לידי ביטוי בנושא בריכת השחייה
היפה הנמצאת ביישוב .הבריכה פתוחה בשבת ומאפשרת בחלק מהזמן רחצה מעורבת
לצד זמנים של רחצה נפרדת לנשים ולגברים ואף נקבעו בה 'שעות משפחה' -מעין
המצאה תקועית המועדפת על משפחות דתיות המעוניינות להגיע לבריכה יחד ,תוך
קיום נורמות צנועות מעט יותר מאשר ברחצה מעורבת רגילה.
החיים המשותפים של דתיים ,מסורתיים וחילוניים יחד מוסדרים על ידי מספר
כללים בסיסיים .לפיהם ,חייבת להיות התחשבות במרחב הציבורי בשבת ,למשל אי
השמעת מוסיקה רועשת ,וכמובן בכך שלא מתקיים חילול שבת במוסדות ציבור ומסחר.
בה-בעת הנסיעה בתקוע בשבת מותרת .עם זאת חשוב לציין ,שהכללים הבסיסיים
אינם העוגן העיקרי השומר על החיים המשותפים ,אלא דווקא הרוח הגמישה היוצרת
חופש ,סובלנות והכלת השונה.
קהילה של קהילות
הלכידות הקהילתית בתקוע אינה מאותגרת רק על ידי הגיוון הגדול של התושבים,
ועל ידי קצב הגידול .קשה לשמור על לכידות קהילתית ביישוב שקולט עשרות
משפחות בממוצע בשנה ,אשר צריכות להשתלב בקהילה .קשה לשמור על לכידות
ביישוב המפוזר גיאוגרפית בין שכונות מרוחקות ושבו האנשים כבר לא מכירים את
כולם .בתקוע מדברים היום יותר ויותר על קהילה של קהילות :קבוצות קהילתיות
מגובשות על בסיס שכונה או על בסיס חברתי אחר ,תוך שמירה על מכנה משותף של
כלל היישוב ,המתבטא בערבות הדדית ובעזרה הדדית בחיי יום יום ,במיוחד במצבים
שבהם אנשים ומשפחות נכנסים למצוקה ולמשבר .מערכת חינוך משותפת ,הנהגה
משותפת ואירועי תרבות כלל-יישוביים מושקעים ותכופים ,תורמים אף הם ליצירת
מכנה משותף לכלל הקהילה .לכל תת-קהילה יש מסגרות ייחודיות כמו בית כנסת ,ועד
שכונה ,אירועים חברתיים שכונתיים או קבוצתיים .גישה זו באה לידי ביטוי לאחרונה
בתכנית אב למבני ציבור ומרחבים ציבוריים בתקוע ,שבה מוצע להקים מרכז אחד
משותף ומרכזים שכונתיים.
ד"ר עמיאל אונגר -תושב תקוע ,פובליציסט במקור ראשון ובעיתונים בשבע ונקודה .בעבר מרצה
באוניברסיטת אריאל במדע המדינה.
ד"ר אריה חסקין -תושב תקוע .כיהן בעבר כמזכיר היישוב ומילא תפקידים ניהוליים שונים.
יישוב תקוע 205
גרמה למתחים רבים ,שציננו את הנטייה לכפות החלטות גורליות על הפרט מתוך גישה
שיתופית .נסיגה זו מהגישה השיתופית המחמירה ִאפשרה גמישות רבה יותר במתן
בחירה במסגרות חינוך .מנגד ,כיום ניצב היישוב מול בקשת קבוצה מגובשת וגדולה של
תושבים להקים בית ספר תורני .מנהיגות היישוב עדיין ממשיכה לדחות בקשות מעין
אלה ,מתוך עמדה כי בית הספר המשותף מהווה את המסגרת המאחדת של הקהילה.
אחת הדוגמאות לגישה הסובלנית והמגוונת באה לידי ביטוי בנושא בריכת השחייה
היפה הנמצאת ביישוב .הבריכה פתוחה בשבת ומאפשרת בחלק מהזמן רחצה מעורבת
לצד זמנים של רחצה נפרדת לנשים ולגברים ואף נקבעו בה 'שעות משפחה' -מעין
המצאה תקועית המועדפת על משפחות דתיות המעוניינות להגיע לבריכה יחד ,תוך
קיום נורמות צנועות מעט יותר מאשר ברחצה מעורבת רגילה.
החיים המשותפים של דתיים ,מסורתיים וחילוניים יחד מוסדרים על ידי מספר
כללים בסיסיים .לפיהם ,חייבת להיות התחשבות במרחב הציבורי בשבת ,למשל אי
השמעת מוסיקה רועשת ,וכמובן בכך שלא מתקיים חילול שבת במוסדות ציבור ומסחר.
בה-בעת הנסיעה בתקוע בשבת מותרת .עם זאת חשוב לציין ,שהכללים הבסיסיים
אינם העוגן העיקרי השומר על החיים המשותפים ,אלא דווקא הרוח הגמישה היוצרת
חופש ,סובלנות והכלת השונה.
קהילה של קהילות
הלכידות הקהילתית בתקוע אינה מאותגרת רק על ידי הגיוון הגדול של התושבים,
ועל ידי קצב הגידול .קשה לשמור על לכידות קהילתית ביישוב שקולט עשרות
משפחות בממוצע בשנה ,אשר צריכות להשתלב בקהילה .קשה לשמור על לכידות
ביישוב המפוזר גיאוגרפית בין שכונות מרוחקות ושבו האנשים כבר לא מכירים את
כולם .בתקוע מדברים היום יותר ויותר על קהילה של קהילות :קבוצות קהילתיות
מגובשות על בסיס שכונה או על בסיס חברתי אחר ,תוך שמירה על מכנה משותף של
כלל היישוב ,המתבטא בערבות הדדית ובעזרה הדדית בחיי יום יום ,במיוחד במצבים
שבהם אנשים ומשפחות נכנסים למצוקה ולמשבר .מערכת חינוך משותפת ,הנהגה
משותפת ואירועי תרבות כלל-יישוביים מושקעים ותכופים ,תורמים אף הם ליצירת
מכנה משותף לכלל הקהילה .לכל תת-קהילה יש מסגרות ייחודיות כמו בית כנסת ,ועד
שכונה ,אירועים חברתיים שכונתיים או קבוצתיים .גישה זו באה לידי ביטוי לאחרונה
בתכנית אב למבני ציבור ומרחבים ציבוריים בתקוע ,שבה מוצע להקים מרכז אחד
משותף ומרכזים שכונתיים.
ד"ר עמיאל אונגר -תושב תקוע ,פובליציסט במקור ראשון ובעיתונים בשבע ונקודה .בעבר מרצה
באוניברסיטת אריאל במדע המדינה.
ד"ר אריה חסקין -תושב תקוע .כיהן בעבר כמזכיר היישוב ומילא תפקידים ניהוליים שונים.
יישוב תקוע 205
