Page 52 - עין לעציון
P. 52
ראשית דרכו בארץ -בנווה יעקב
עם עלייתו לארץ בשנת 1940עבר מספר תחנות בנחלת יצחק
ובשכונת בורוכוב .לאחר מכן הגיע לנווה יעקב ,שם היה נוטר
וגם עבד במשק החקלאי.
על מוש בנווה יעקב אין לנו מקורות רבים .אולם ממכתבים
שכתב להוריו וליונינה חברתו עולים זיכרונות מהמקום.
במכתב שכתב להוריו בהיותו בכפר עציון ,בי"ד באדר ב'
תש"ח ( 25במרס ,)1948הוא מציין בשמחה רבה שלא חסר
לו במקום דבר לעומת המצב בנווה יעקב...' :הייתי רוצה
שבכל מקום יהיה המצב טוב כמו כאן ,ובעיקר בנווה יעקב'
(אבינועם תשי"ח ,עמ' .)553במכתב ליונינה הוא מתאר את מוש זילברשמידט
עולם הצומח בכפר עציון ,שמזכיר לו את נווה יעקב...' :אני
יודע את המקום ,ולבי יוצא לכרמים ולמטעים (את זוכרת את התפוחים ואת השזיפים
ואת החמניות של נווה יעקב?)' (שם ,עמ' .)554
חנה טל ,בת נווה יעקב ,זוכרת את מוש כמפקד הנוטרים במקום .חנה ,שהייתה
מדריכת ספורט ,התבקשה על ידו לערוך לנוטרים אימון בחבל ובהליכת זיקית
(טל ,תשע"ג).
בנווה יעקב הוא התגורר בביתה של משפחת פרנקל בחלק המזרחי של היישוב,
שנבנה בשנות ה( 30-שפנייר ,תשע"ד ,עמ' .)147
פיקוד בשכונת מקור חיים
עם התגברות הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות עבר מוש לעיר ופיקד על שכונת
מקור חיים וכן על שכונת תלפיות המבודדות בדרום הבירה.
מוש שימש בשלב מסוים כקצין המבצעים של גדוד 'מוריה' ומתוקף תפקידו זה
הוציא פקודה לפוצץ את טחנת הקמח בבית צפאפא על ידי כוח שיצא ממקור חיים.
(אביזוהר ,תשס"ב ,עמ' ;26שפנייר ,תשע"ה ,עמ' .)75-74הוא העביר את הפיקוד על
מקור חיים לחיים דניאלי בראשית ינואר .1948בעת הפגישה בין השניים חדר כדור
למפקדה ופצע את דניאלי .מוש העביר אותו לטיפול בהדסה בהר הצופים ,ולאחר מכן
החזיר אותו לפיקוד על המקום (דניאלי תשע"ג).
דבר הפציעה של חיים דניאלי (גם מוש נזכר שם וחייל נוסף) התפרסם בכ"ט
בטבת תש"ח ( 11בינואר )1948בעיתונות היומית מאותו יום (ידיעות אחרונות,
הצֹפה והארץ).
במהלך 11בינואר המשיכו הערבים לצלוף לעבר שכונת מקור חיים מכיוון בית
צפאפא ובקעה ופצעו שלושה אנשים .בין הפצועים היה גם מוש .הוא פונה לבית
החולים הדסה ,משם כתב לחברתו יונינה על התרשמותו מהמצב:
הכל היה בלתי-מציאותי בצורה מסוימת ,כמו באימוני שדה אחרי הדגמה יפה
ושלמה של 'קפיצות קרב' .רציתי לקום ולהמשיך ללכת ולעמוד כמו אדם
מוש זילברשמידט -דרכו ומורשתו 51
עם עלייתו לארץ בשנת 1940עבר מספר תחנות בנחלת יצחק
ובשכונת בורוכוב .לאחר מכן הגיע לנווה יעקב ,שם היה נוטר
וגם עבד במשק החקלאי.
על מוש בנווה יעקב אין לנו מקורות רבים .אולם ממכתבים
שכתב להוריו וליונינה חברתו עולים זיכרונות מהמקום.
במכתב שכתב להוריו בהיותו בכפר עציון ,בי"ד באדר ב'
תש"ח ( 25במרס ,)1948הוא מציין בשמחה רבה שלא חסר
לו במקום דבר לעומת המצב בנווה יעקב...' :הייתי רוצה
שבכל מקום יהיה המצב טוב כמו כאן ,ובעיקר בנווה יעקב'
(אבינועם תשי"ח ,עמ' .)553במכתב ליונינה הוא מתאר את מוש זילברשמידט
עולם הצומח בכפר עציון ,שמזכיר לו את נווה יעקב...' :אני
יודע את המקום ,ולבי יוצא לכרמים ולמטעים (את זוכרת את התפוחים ואת השזיפים
ואת החמניות של נווה יעקב?)' (שם ,עמ' .)554
חנה טל ,בת נווה יעקב ,זוכרת את מוש כמפקד הנוטרים במקום .חנה ,שהייתה
מדריכת ספורט ,התבקשה על ידו לערוך לנוטרים אימון בחבל ובהליכת זיקית
(טל ,תשע"ג).
בנווה יעקב הוא התגורר בביתה של משפחת פרנקל בחלק המזרחי של היישוב,
שנבנה בשנות ה( 30-שפנייר ,תשע"ד ,עמ' .)147
פיקוד בשכונת מקור חיים
עם התגברות הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות עבר מוש לעיר ופיקד על שכונת
מקור חיים וכן על שכונת תלפיות המבודדות בדרום הבירה.
מוש שימש בשלב מסוים כקצין המבצעים של גדוד 'מוריה' ומתוקף תפקידו זה
הוציא פקודה לפוצץ את טחנת הקמח בבית צפאפא על ידי כוח שיצא ממקור חיים.
(אביזוהר ,תשס"ב ,עמ' ;26שפנייר ,תשע"ה ,עמ' .)75-74הוא העביר את הפיקוד על
מקור חיים לחיים דניאלי בראשית ינואר .1948בעת הפגישה בין השניים חדר כדור
למפקדה ופצע את דניאלי .מוש העביר אותו לטיפול בהדסה בהר הצופים ,ולאחר מכן
החזיר אותו לפיקוד על המקום (דניאלי תשע"ג).
דבר הפציעה של חיים דניאלי (גם מוש נזכר שם וחייל נוסף) התפרסם בכ"ט
בטבת תש"ח ( 11בינואר )1948בעיתונות היומית מאותו יום (ידיעות אחרונות,
הצֹפה והארץ).
במהלך 11בינואר המשיכו הערבים לצלוף לעבר שכונת מקור חיים מכיוון בית
צפאפא ובקעה ופצעו שלושה אנשים .בין הפצועים היה גם מוש .הוא פונה לבית
החולים הדסה ,משם כתב לחברתו יונינה על התרשמותו מהמצב:
הכל היה בלתי-מציאותי בצורה מסוימת ,כמו באימוני שדה אחרי הדגמה יפה
ושלמה של 'קפיצות קרב' .רציתי לקום ולהמשיך ללכת ולעמוד כמו אדם
מוש זילברשמידט -דרכו ומורשתו 51
