Page 56 - עין לעציון
P. 56
לכתוב את ספרו‪' :‬ירושלמים במשואות יצחק'‪ ,‬שכלל גם מידע על הימים שעברו עליו‬
‫בגוש‪ .‬בין השאר כתב על התרשמותו ממפקד הגוש‪ ,‬מוש זילברשמידט‪ ,‬שעמו נפגש‬

‫מדי פעם‪ .‬הדברים על מוש מובאים כאן באדיבותו‪:‬‬

‫‪ ...‬אני זוכר שעל אף היותי 'חייל פשוט'‪ ,‬חשתי את אותה התעלות שחשו‬
‫אלה שפיקדו עלינו בזמן המאבק‪ ,‬והייתי מוכן למסור נפשי על הגנת הגוש‪.‬‬
‫האווירה שאפפה אותנו הייתה אווירה מיוחדת‪' .‬יהיה אשר יהיה'‪ ,‬חשבנו‪,‬‬
‫'אנחנו סומכים על הקב"ה‪ ,‬ומוכנים למסור את נפשנו'‪ .‬ברור לי שיכולנו לחוש‬

‫כך בעיקר בזכות מפקד הגוש באותם ימים‪ ,‬מֹוש הי"ד‪.‬‬
‫אמנם מוש היה המפקד‪ ,‬אולם בכל פעם שהתעוררה שאלה הלכתית‪ ,‬הוא נועץ‬
‫באנשי ההלכה בגוש‪ .‬מוש הביא איתו לגוש רוח חדשה‪ .‬הוא היטיב להסביר‬
‫לנו את תפקידנו החשוב במערכה‪ :‬לספק הגנה על ירושלים באמצעות כביש‬
‫חברון‪-‬ירושלים שעליו חלשנו‪ .‬הוא דרש מ ִאתנו להסתכן במלחמתנו באויב‬
‫ולהעז נגדו‪ ,‬ליזום ולתקוף ולהעמיק את הביצורים‪ .‬הוא חזר על הדברים‪,‬‬
‫בגרסה זו או אחרת‪ ,‬בכל פעם שרצה להבהיר לנו את גודל תפקידנו‪' :‬זה‬
‫צריך להיות קרב מצדה‪ ,‬תוך הכרה כי בעמידתנו עד הסוף אנו עוזרים להצלת‬
‫ירושלים'‪ ,‬אמר אז‪ .‬ואנו שמענו‪ ,‬והיינו מוכנים למלא אחר הוראותיו בכל עת‪.‬‬

‫היחס למוש במטכ"ל‬

‫בדברי ההקדמה לספרם של טריינין ואופק‪' ,‬מעוז עציון'‪ ,‬שנכתבו על ידי יגאל ידין‪ ,‬הוא‬
‫הזכיר בין השאר את מוש ואת תכונותיו כמפקד‪" :‬בדפדפי בדפי הספר נתקלתי בקטע‬
‫שיחה בין מוש‪ ,‬מפקד הגוש‪ ,‬ובין פקודיו‪' :‬אני‪ ,‬אמר‪ ,‬איני תובע יותר מאשר דרוש‪,‬‬
‫ואיני דורש יותר מאשר פעם אחת‪ ...‬אנו חייבים להיות גאים על זכותנו להילחם על‬
‫נצח ירושלים'‪ .‬כאשר היה מגיע מברק ממוש‪ ,‬היה מדליק כברק את כל קציני האג"ם‬
‫והמטכ"ל‪ .‬בחרדת קודש היו ממהרים לביצוע בקשותיו ועצותיו‪ .‬מברקיו‪ ,‬שהצטיינו‬
‫בפשטותם וקיצורם‪ ,‬קלעו תמיד לעיקר ובכך השפיעו עלינו ודרבנו אותנו לעיתים‬
‫קרובות יותר מכל מברק אחר‪ ,‬מלא היסטריה והגזמה‪ ,‬שהגיענו ממפקדי המרחבים‬

‫והחטיבות'‪( .‬טריינין ואופק‪ ,‬תש"ט‪ ,‬עמ' ח)‪.‬‬

‫הספד לנופלים בקרב כ"ה בניסן‬

‫בכ"ה בניסן תש"ח (‪ 4‬במאי ‪ )1948‬התרחש קרב כבד על הגוש‪ ,‬שבמהלכו נפלו שנים‬
‫עשר חללים‪ 4.‬למחרת‪ ,‬בכ"ו בניסן‪ ,‬נקברו הנופלים בטקס צבאי בחלקת הקבורה של‬
‫כפר עציון‪ ,‬וליד קברם ספד מוש ואמר‪' :‬מה אנחנו ומה חיינו? [‪ ]...‬העיקר הוא המפעל‬
‫בו אנו חיים‪ .‬נכה באויב בכל מקום שנשיגו‪ ,‬נפריע לו לממש את זממו‪ ,‬תשובתנו נחושה‬
‫‪ -‬נצח ירושלים' (קנוהל‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ )397‬אצל אבינועם נזכר שהסיומת הייתה 'נצח‬

‫‪ 4‬על קרב כ"ה בניסן‪ ,‬ראו מאמרו של אריה רוטנברג בספר זה‪.‬‬

‫מוש זילברשמידט ‪ -‬דרכו ומורשתו ‪55‬‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61