Page 56 - עין לעציון
P. 56
לכתוב את ספרו' :ירושלמים במשואות יצחק' ,שכלל גם מידע על הימים שעברו עליו
בגוש .בין השאר כתב על התרשמותו ממפקד הגוש ,מוש זילברשמידט ,שעמו נפגש
מדי פעם .הדברים על מוש מובאים כאן באדיבותו:
...אני זוכר שעל אף היותי 'חייל פשוט' ,חשתי את אותה התעלות שחשו
אלה שפיקדו עלינו בזמן המאבק ,והייתי מוכן למסור נפשי על הגנת הגוש.
האווירה שאפפה אותנו הייתה אווירה מיוחדת' .יהיה אשר יהיה' ,חשבנו,
'אנחנו סומכים על הקב"ה ,ומוכנים למסור את נפשנו' .ברור לי שיכולנו לחוש
כך בעיקר בזכות מפקד הגוש באותם ימים ,מֹוש הי"ד.
אמנם מוש היה המפקד ,אולם בכל פעם שהתעוררה שאלה הלכתית ,הוא נועץ
באנשי ההלכה בגוש .מוש הביא איתו לגוש רוח חדשה .הוא היטיב להסביר
לנו את תפקידנו החשוב במערכה :לספק הגנה על ירושלים באמצעות כביש
חברון-ירושלים שעליו חלשנו .הוא דרש מ ִאתנו להסתכן במלחמתנו באויב
ולהעז נגדו ,ליזום ולתקוף ולהעמיק את הביצורים .הוא חזר על הדברים,
בגרסה זו או אחרת ,בכל פעם שרצה להבהיר לנו את גודל תפקידנו' :זה
צריך להיות קרב מצדה ,תוך הכרה כי בעמידתנו עד הסוף אנו עוזרים להצלת
ירושלים' ,אמר אז .ואנו שמענו ,והיינו מוכנים למלא אחר הוראותיו בכל עת.
היחס למוש במטכ"ל
בדברי ההקדמה לספרם של טריינין ואופק' ,מעוז עציון' ,שנכתבו על ידי יגאל ידין ,הוא
הזכיר בין השאר את מוש ואת תכונותיו כמפקד" :בדפדפי בדפי הספר נתקלתי בקטע
שיחה בין מוש ,מפקד הגוש ,ובין פקודיו' :אני ,אמר ,איני תובע יותר מאשר דרוש,
ואיני דורש יותר מאשר פעם אחת ...אנו חייבים להיות גאים על זכותנו להילחם על
נצח ירושלים' .כאשר היה מגיע מברק ממוש ,היה מדליק כברק את כל קציני האג"ם
והמטכ"ל .בחרדת קודש היו ממהרים לביצוע בקשותיו ועצותיו .מברקיו ,שהצטיינו
בפשטותם וקיצורם ,קלעו תמיד לעיקר ובכך השפיעו עלינו ודרבנו אותנו לעיתים
קרובות יותר מכל מברק אחר ,מלא היסטריה והגזמה ,שהגיענו ממפקדי המרחבים
והחטיבות'( .טריינין ואופק ,תש"ט ,עמ' ח).
הספד לנופלים בקרב כ"ה בניסן
בכ"ה בניסן תש"ח ( 4במאי )1948התרחש קרב כבד על הגוש ,שבמהלכו נפלו שנים
עשר חללים 4.למחרת ,בכ"ו בניסן ,נקברו הנופלים בטקס צבאי בחלקת הקבורה של
כפר עציון ,וליד קברם ספד מוש ואמר' :מה אנחנו ומה חיינו? [ ]...העיקר הוא המפעל
בו אנו חיים .נכה באויב בכל מקום שנשיגו ,נפריע לו לממש את זממו ,תשובתנו נחושה
-נצח ירושלים' (קנוהל ,תשס"ט ,עמ' )397אצל אבינועם נזכר שהסיומת הייתה 'נצח
4על קרב כ"ה בניסן ,ראו מאמרו של אריה רוטנברג בספר זה.
מוש זילברשמידט -דרכו ומורשתו 55
בגוש .בין השאר כתב על התרשמותו ממפקד הגוש ,מוש זילברשמידט ,שעמו נפגש
מדי פעם .הדברים על מוש מובאים כאן באדיבותו:
...אני זוכר שעל אף היותי 'חייל פשוט' ,חשתי את אותה התעלות שחשו
אלה שפיקדו עלינו בזמן המאבק ,והייתי מוכן למסור נפשי על הגנת הגוש.
האווירה שאפפה אותנו הייתה אווירה מיוחדת' .יהיה אשר יהיה' ,חשבנו,
'אנחנו סומכים על הקב"ה ,ומוכנים למסור את נפשנו' .ברור לי שיכולנו לחוש
כך בעיקר בזכות מפקד הגוש באותם ימים ,מֹוש הי"ד.
אמנם מוש היה המפקד ,אולם בכל פעם שהתעוררה שאלה הלכתית ,הוא נועץ
באנשי ההלכה בגוש .מוש הביא איתו לגוש רוח חדשה .הוא היטיב להסביר
לנו את תפקידנו החשוב במערכה :לספק הגנה על ירושלים באמצעות כביש
חברון-ירושלים שעליו חלשנו .הוא דרש מ ִאתנו להסתכן במלחמתנו באויב
ולהעז נגדו ,ליזום ולתקוף ולהעמיק את הביצורים .הוא חזר על הדברים,
בגרסה זו או אחרת ,בכל פעם שרצה להבהיר לנו את גודל תפקידנו' :זה
צריך להיות קרב מצדה ,תוך הכרה כי בעמידתנו עד הסוף אנו עוזרים להצלת
ירושלים' ,אמר אז .ואנו שמענו ,והיינו מוכנים למלא אחר הוראותיו בכל עת.
היחס למוש במטכ"ל
בדברי ההקדמה לספרם של טריינין ואופק' ,מעוז עציון' ,שנכתבו על ידי יגאל ידין ,הוא
הזכיר בין השאר את מוש ואת תכונותיו כמפקד" :בדפדפי בדפי הספר נתקלתי בקטע
שיחה בין מוש ,מפקד הגוש ,ובין פקודיו' :אני ,אמר ,איני תובע יותר מאשר דרוש,
ואיני דורש יותר מאשר פעם אחת ...אנו חייבים להיות גאים על זכותנו להילחם על
נצח ירושלים' .כאשר היה מגיע מברק ממוש ,היה מדליק כברק את כל קציני האג"ם
והמטכ"ל .בחרדת קודש היו ממהרים לביצוע בקשותיו ועצותיו .מברקיו ,שהצטיינו
בפשטותם וקיצורם ,קלעו תמיד לעיקר ובכך השפיעו עלינו ודרבנו אותנו לעיתים
קרובות יותר מכל מברק אחר ,מלא היסטריה והגזמה ,שהגיענו ממפקדי המרחבים
והחטיבות'( .טריינין ואופק ,תש"ט ,עמ' ח).
הספד לנופלים בקרב כ"ה בניסן
בכ"ה בניסן תש"ח ( 4במאי )1948התרחש קרב כבד על הגוש ,שבמהלכו נפלו שנים
עשר חללים 4.למחרת ,בכ"ו בניסן ,נקברו הנופלים בטקס צבאי בחלקת הקבורה של
כפר עציון ,וליד קברם ספד מוש ואמר' :מה אנחנו ומה חיינו? [ ]...העיקר הוא המפעל
בו אנו חיים .נכה באויב בכל מקום שנשיגו ,נפריע לו לממש את זממו ,תשובתנו נחושה
-נצח ירושלים' (קנוהל ,תשס"ט ,עמ' )397אצל אבינועם נזכר שהסיומת הייתה 'נצח
4על קרב כ"ה בניסן ,ראו מאמרו של אריה רוטנברג בספר זה.
מוש זילברשמידט -דרכו ומורשתו 55