Page 54 - עין לעציון
P. 54
‫הכרתי מקודם‪ ,‬סומכים [עלי] ובוטחים בי‪ ,‬ואני בטוח שיהיה טוב לעבוד אתם‬
‫יחד‪ ...‬רק עכשיו ורק כאן אני מרגיש את האביב שבא אלינו‪ .‬הכל מכוסה ירק‪,‬‬
‫הכל רענן ומלא פרחים‪ .‬בבוקר ובערב מכוסה הכל ערפל‪ ,‬אבל ביום אנחנו‬
‫נהנים מימי אביב נהדרים‪ .‬ובתוך כל זה אני עושה את רכיבת הבוקר שלי על‬
‫סוסה לבנה‪ ,‬טובה מאוד‪ ,‬רק חבל שהיא איננה סוסת קרב‪ .‬במה עוד יחשק הלב‬
‫בימי מלחמה?‪ ...‬גם באוכל אין מחסור‪ .‬בבוקר אוכלים את הביצה הרגילה‪,‬‬
‫שותים קפה או קקאו עם חלב‪ ,‬מורחים מרגרינה וגבינה על הלחם‪ ,‬ובדרך כלל‬
‫נהנים מהחיים‪ ...‬יום יום אני שולח מברקים ‪ -‬כמובן לא פרטיים‪ .‬זאת איני‬
‫יכול לעשות‪ ,‬כי גם לאחרים אין אני מרשה‪ .‬מעבודתי כאן אני מרוצה‪ ,‬וצועד‬
‫לקראת העבודה היפה ביותר שעשיתי עד כה‪ .‬הקשר שלי לאנשים הוא מצוין‬

‫(כפר עציון‪ 24 ,‬במרס ‪( )1948‬אבינועם‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' ‪2.)554-553‬‬

‫בגוש עציון החליף מוש בפיקוד את עוזי נרקיס‪( ,‬שיצא מגוש עציון לירושלים זמן רב‬
‫לפני שמוש התמנה לפקד על גוש עציון ולפני שהוא הגיע לגוש)‪.‬‬

‫ נרקיס מספר שב‪ 18-‬במרס הגיע אליו מברק מירושלים‪' :‬משה זילברשמידט מתמנה‬
‫על ידי הממ"ז [מפקד המחוז] למפקד גוש עציון‪ .‬כוחות אדם ומקורות כלכלה ‪ -‬הכל‬
‫לרשותו‪ .‬משה זילברשמידט‪ ,‬הוא מוש‪ ,‬איש "הגנה" ותיק וידידי מן הימים שעשיתי‬

‫בנווה יעקב‪ ,‬הגיע ב‪ 21-‬במרס וקיבל ממני את הפיקוד' (נרקיס תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.)79‬‬
‫ כאמור‪ ,‬מוש החל לפקד על הגוש בי' באדר תש"ח (‪ 21‬במרס ‪ ,)1948‬שישה ימים לפני‬

‫אסון שיירת נבי דניאל (קנוהל‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' לב)‪.‬‬

‫מפקד הגוש‬

‫למוש היו תכונות של מפקד‪ ,‬ואלה היו לו לעזר בתקופת הפיקוד הקצרה במקום‪ .‬בסעיף‬
‫על דמותו מצטט קנוהל (תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ )317-316‬את שחשו הלוחמים במקום‪:‬‬

‫באחד הימים של ראשית אדר ב' ירד מהמטוס‪ .‬תחילה לא ידענו את תפקידו‬
‫ואת עברו‪ .‬ראינו לפנינו צעיר תמיר ומסודר בהופעתו‪ .‬מעיניו ניבטו עצבות‬
‫ושקט‪ .‬לא ידענו את פשרם‪ :‬האם הם ביטוי לתכונות אופי‪ ,‬או תוצאה של הכרת‬
‫חומרתה ורצינותה של הסכנה ושל ההשלמה ִאתה‪ .‬השקט‪ ,‬הענווה‪ ,‬העדינות‬
‫ויפי הנימוסין שציינו את יחסו לכל אחד ‪ -‬מפקד‪ ,‬טוראי או אזרח ‪ -‬שבו את לב‬
‫כל אנשי הגוש‪ .‬רציני‪ ,‬נמרץ ואמיץ במילוי תפקידו הצבאי ‪ -‬רחוק מכל גינוני‬
‫צבא מיותרים ומכל שמץ של גאוות מפקדים‪ .‬לאחר שהכרנו את התכונות‬

‫‪ 2‬יוחנן בן יעקב‪ ,‬חוקר ומתעד תולדות גוש עציון‪ ,‬סבור שצריך להתייחס לתיאורים שנכתבו באותם ימים בזהירות ובהסתייגות‪.‬‬
‫ לדעתו‪ ,‬מכתבים כאלה נועדו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להרגיע קרובים וידידים מחוץ לגוש עציון‪ ,‬כמו למשל מכתביו של יוסף דמסט‪ ,‬שנפל‬
‫ מאוחר יותר בהגנת הגוש‪ ,‬ועוד‪ .‬לכן הם אינם בהכרח משקפים את המצב המדויק בגוש עציון‪ .‬מדיווחי מפקדים ולוחמים בגוש‬
‫ עציון מצטיירת תמונה שונה‪ .‬בתקופת המצור ניכר בגוש עציון מחסור קבוע במזון‪ ,‬בביגוד ובציוד‪ ,‬בנשק ובתחמושת‪ ,‬בציוד‬
‫ אזרחי וצבאי‪ .‬המקור החשוב לתולדות התקופה בגוש ולימים האחרונים הנסקרים כאן בפרט‪ ,‬הוא הספר החשוב שריכז דב‬
‫ קנוהל‪' ,‬גוש עציון במלחמתו' (תשי"ד‪ ,‬תשי"ז‪ ,‬תשס"ט)‪ .‬קיימות סקירות חשובות נוספות (בן‪-‬יעקב תשמ"ג‪ ,‬רטנר תשס"ה)‬

‫ שעוסקות בתקופה ובאזור‪ .‬‬

‫מוש זילברשמידט ‪ -‬דרכו ומורשתו ‪53‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59